אפליית עובדים זרים בשוק העבודה בישראל ראשי פרקים:
מבוא – רקע לעבודה זרה בישראל (ממתי ?, כמה ?, למה ?, איך ?, ומי?) .
עובדים זרים:   ·        טיפוסי העובדים הזרים.
·        עובדים זרים עם היתר עבודה ·        עובדים זרים ללא היתר עבודה.
הפתרון והבעייתיות שבעובדים זרים:
היבטים מדיניים.
היבטים כלכליים.
היבטים חברתיים.
עקרונות בינלאומיים להעסקת עובדים זרים, על בסיס אמנות האו"ם.
זכויות העובדים הזרים בישראל ונגישותם למערכות רווחה ועזרה.
ניצול עובדים זרים.
הפרות החוק בקרב עובדים זרים.
סיכום.
ביבליוגרפיה.

1 .                                                                מבוא – רקע לעבודה זרה בישראל בחרתי בנושא העבודה "אפליית עובדים זרים בשוק העבודה בישראל" בשל היותו אקטואלי ובעל נגיעה למצב הכלכלי הקשה והבלתי יציב הפוקד את ישראל. תופעת העובדים הזרים אינה ייחודית לישראל, מדובר בתופעה כלל עולמית. אנו עדים להגירתם של אוכלוסיות עובדים זרים למקומות שונים בעולם, אוכלוסיות המטופלות בדרכים שונות במקומות השונים. בישראל תופעת העובדים הזרים החלה ככל הנראה בתקופה שאחרי שנת 1967 (מלחמת ששת הימים). עובדים פלשתינאים החלו מגיעים ליום עבודה בישראל ועם לילה חוזרים לכפריהם – "יוממים". מצב זה יצר כוח עבודה חדש בשוק שמאפייניו היו: זול, זמין ורב ביחס לכוח העבודה הישראלי. ברם מאפיין זה השתנה בשנת 1980 עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, עוצר שהוטל על הכפרים הביא לירידה בזמינותו וביציבותו של כוח העבודה הפלשתינאי, מאידך, בשוק העבודה נפתחה האופציה לקליטת עובדים זרים, ממקומות שונים. מרבית העובדים הזרים בישראל מועסקים בענפי הבניה, חקלאות, תעשייה, סיעוד, מלונאות, שירותים ומסעדות. שכרם נמוך משל הישראלים העובדים בענפים אלו בתפקידים מקבילים, תנאי עבודתם מופלים לרעה וכל זאת הופך אותם לכדאיים יותר מהישראלים, אטרקטיביים כלכלית, עבור המעסיק. על מנת שאדם יוכל להיכנס לישראל כעובד זר הוא צריך לעמוד בשלושה קריטריונים המופיעים בחוק הכניסה לישראל, התנאים הם:  כניסה דרך תחנת גבול (יש בישראל כ – 28 תחנות גבול שנקבעו ע"י שר הפנים בצו המפורסם ברשומות צו הכניסה לישראל (תחנות גבול) התשמ"ז –1987).
כניסה בפני קצין ביקורת גבולות / בקר גבולות ודרכון או תעודת מעבר בתוקף.
אח"כ יש להצטייד בהיתר עבודה (רשיון ואשרות), במרוצת השנים נקבעו פטורים שונים לאוכלוסיות / לקבוצות שונות, מהצורך להצטייד באשרה ו / או רשיון.  אם וכאשר נתפסים עובדים בלתי חוקיים בישראל הם מגורשים (בין היתר בשל מניעת הגירתם של לא יהודים לישראל).
 רבים מהעובדים מנוצלים ו"נהנים" מתנאי מחייה מחפירים צפיפות, שכר נמוך משכר המינימום, חלקם כלואים / אסירים, דרכוניהם נלקחים מעמם ונשארים כפיקדון אצל מעסיקיהם, יום העבודה ארוך מהרגיל, ללא תנאים סוציאליים או תשלום עבור שעות נוספות, הלנת שכר ועוד. לעובדים הזרים אין תמיכה מדינית מסודרת או עזרה. מרביתם נאלצים להתמודד עם כל הגזרות בעצמם או בסיועם של ארגונים שונים (קן לעובד, רופאים ללא גבולות, עיריית תל אביב ועוד…) הדואגים לייצגם בפני מעסיקיהם. תמיכה רבה לעובדים ניתנת ע"י האגודה לזכויות האזרח הפועלת נמרצות למניעת גירוש עובדים זרים, ובהגשת מידע עדכני וברור בשפתו של העובד.
כיום בישראל , בעיקר עקב במצב הביטחוני החמור, קיים צורך נואש? עמוק לידיים עובדות, בעיקר בענפיי החקלאות והבניין, בהם מורגשת הירידה החדה בכמות כוח העבודה הערבי בישראל, כאשר משלבים את הנתונים האלו יחד עם נתוני האבטלה הגואה בקרב האוכלוסייה המקומית (ישראלית ועובדים זרים), נוצרת בעיה. השכבה החברתית החלשה בישראל (המובטלים) משסה עצמה באוכלוסייה חלשה אחרת (העובדים הזרים), כל זה נובע מתסכול בשל המצב שבו הפכה אוכלוסיית המובטלים לפגיעה יותר וכדאית פחות מאוכלוסיית העובדים הזרים לעבודה בארצם.
על פי הערכות של בנק ישראל מהווים העובדים הזרים בישראל כיום כ 12% מהמועסקים במשק, מנתוני השוק אנו רואים כי שיעור האבטלה מגיע ל 10% ויותר בקרב אזרחי המדינה. הפרות חוק חמורות ותכופות יחד עם קיפוח זכויות בסיסיות של עובדים זרים הופכים את הנ"ל לחלופה זולה (הרבה מתחת לשכר המינימום) ונוחה יותר מהעובד הישראלי. אל מול המערכת המשעבדת ומנצלת, העובד הזר נותר כמעט חסר אונים, בעוד המובטל הישראלי נותר מחוסר עבודה.  העובדים הזרים בישראל מגיעים ממקומות שונים ברחבי העולם, חלקם מתרכזים בענף אחד משוק העבודה ואחרים משתלבים במספר רב יותר, להלן מספר דוגמאות למדינות מוצא של העובדים הזרים, כאלו שמיצגים אותם מספר אלפי עובדים (עם או בלי רשיונות לעבוד): סין (חקלאות, בניין), תאילנד (חקלאות, בניין ומסעדות),פיליפינים (סיעוד, שירותים ומסעדות),רומניה (בניין, תעשייה וסיעוד), חבר העמים (מלונאות, בניין, תעשייה, מכוני ליווי), אפריקה (מלונאות, שירותים, ניקיון), בולגריה, ירדן, מצריים, מרוקו תורכיה, דרום אמריקה, פולין, סרי- לנקה, הונגריה, צ'כיה, הודו, אתיופיה ועוד מקומות.  בעבודה זו אנסה לגעת בחסרונות הרבים של העסקת עובדים זרים בישראל, ממדי התופעה ועוצמת האפליה שחווה קבוצה מגוונת זו של אנשים בשוק הישראלי, נקודות שהביאו את העובדים הזרים למצב העגום בו הם מצויים בישראל כיום, הבעייתיות בהעסקת עובדים זרים ממקומות כה רבים, והשפעת  העובדים הזרים והעבודה הזרה על ישראל השפעת  האפליה כנגדם עלינו, על ישראל.