נושא הקורס : שיוויון הזדמנויות ואיסור הפליה בעבודה נושא העבודה :
 אי שיוויון בין המינים בקיבוץ.
תוכן עניינים
נושא                                                                                                               עמוד
1 .                  מבוא                                                                                                   3-4 
2 .                  מהות הקיבוץ                                                                                                 5-6

3 .      שיוויון מינים בקיבוץ – האומנם?                                                   7-10
4 .      הבדלים בין המינים בקיבוץ                                                             11-14
5.      העבודה בקיבוץ- חלוקת תפקידים בין המינים                              15-23

6 .      חקר חיי חברה בקיבוץ                                                                     24-
5 7.      סיכום והמלצות                                                                                 26-31

8 .      ביבליוגרפיה                                                                                       32-33

1 . מבוא
יהודים בעולם היו פזורים ונרדפים ולעולם היו נושא לקינטור כעם ללא בית וללא שורשים.
הרדיפות, הקינטורים, השינאה היו מקור ורקע לרצונם של יהודים רבים להיתאחד ולגור יחד בקהילה אחת.
במדינות בעלות רפורמות פרו יהודיות, היתה אפשרות זו ראלית ואכן היו במקומות שונים בעולם, קהילות יהודיות. אולם קהילות אלו חיו כבמעין גטו סגור לעולם, בסתר יחלו ליום בו ישבו במדינה יהודית חופשית, יחד.
הכמיהה לחופש והצורך בו, הובילו יהודים רבים מכל קצוות העולם אל "הארץ המובטחת". היו אלו קהילות מכל מקום שהוא ברחבי העולם, מקצהו האחד ועד קצהו השני, יהודים נהרו בחשאיות אל פלשתין אשר לאחר ימי דם רבים תוכר ותיקרא ישראל.
ישראל הפכה להיות מדינה של מהגרים ושל קיבוץ גלויות. אולם גם בארץ רבים מהיהודים מצאו עצמם חסרי אונים, ללא מקצוע וללא שפה משותפת. הפתרון היה איחוד.
המכנה המשותף לכל אותם היהודים היה היותם יהודים המבקשים לחיות בחופש.
הוקם הקיבוץ. האחד למען השני, האחד תומך בשני וכולם עוזרים לכולם לעבור את היום ולגדל את הדור הבא.
השיתוף היה מלא ובא לידי ביטוי בחדר אוכל משותף, גזברות הקיבוץ אשר למעשה היתה מנהלת את כספיי הקיבוץ ומכאן באופן ישיר היתה זו שמנהלת את כספי כל משפחות הקיבוץ, חדר ילדים אשר בו גדלו כל ילדי הקיבוץ, ובו זמנית שוחררו האימהות לעסוק בעבודות אחרות, והגברים בעבודות אחרות, חינוך משותף, החלטות משותפות, תעשייה משותפת וכן הלאה. כאילו והיו כל משפחות הקיבוץ למשפחה אחת גדולה.  מסגרת הקיבוץ איפשרה מחיה פשוטה יותר וטובה יותר בה כל החברים בה הכירו האחד את השני והיו האחד עבור השני. כך גם נוצרה חברה סגורה מעין מדינה בתוך מדינה.
מסגרת זו היתה קרקע
אידאלית ליישום השיוויון החברתי הכולל, הוא איפשר לנשים ולגברים לצאת ולעבוד בכל אשר יחפצו, במסגרת העבודות הנדרשות לקיבוץ,  וכך יכלו חברי הקיבץ להגיע להגשמה עצמית יותר מכל עובד אחר בערים אשר נאלץ במקביל גם לטפל במשפחתו.
אולם, למרות המסגרת האידאלית, לא כך פני הדברים, וגם בקיבוץ קיימים הבדלים בין המינים מסיבות שונות.
למעשה הבדלים אלו נבעו בתחילה בשל דרישות הקיבוץ: נשים מבחינה פיזית לא יכלו לבצע עבודות חקלאיות ועל כן נוצרה חלוקה ראשונית בין עבודות נשים של חינוך וטיפול ובין עבודות של גברים שלרוב היו בעלות אופי חקלאי.
היווצרות הבדלים אלו השפיעה גם על הדור השני שראה למעשה את ההבדלים הללו בין גברים לנשים בעת גדילתו וילדותו: בו הנשים טיפלו בהם ולא הגברים, ובו הגברים פירנסו בעבודה חלקאית ולא הנשים.
על כן הבדלים אלו המשיכו להטביע חותמם גם על הדור השני בקיבוץ.
נראה כי למעשה אין המדובר באפליה על רקע מיני, אלא דווקא יותר מצב של כורח הנסיבות אשר הוביל לירידת הזיקה של הנשים אל הקיבוץ.
העבודה תיבחן את השערת המחקר הטוענת כי: ערכיה והאידאולוגיה של החברה הקיבוצית ידועים כמושתתים על שיוויון מלא בין החברים, השאלה היא האם שיוויון זה אכן קיים בקיבוץ?.