הטרדה מינית במקום העבודה
1 .מבוא
הטרדה מינית במקום העבודה הייתה ונותרה אחת הבעיות החמורות ביותר הניצבות בפני נשים עובדות. מחקרים מראים כי 30%-50% מכלל הנשים העובדות נפגעות מהטרדה מינית במהלך עבודתן. לא זו בלבד שמדובר בהשפלתה של העובדת ובחדירה למרחב האישי שלה, פוגעת ההטרדה גם בסיכויי העובדת להשתלב באופן שוויוני במקום העבודה. מבחינה פסיכולוגית, עשויה ההטרדה לגרום לדיכאון, חרדה, ואף לטראומה ולנזקים בלתי הפיכים. ישנם גם המגדילים וטוענים כי תופעת ההטרדה המינית בעצם קיומה מהווה תוצר והנצחה של מבנה החברה בלתי שוויוני המעמיד שאת נשים בעמדה משנית, ומכפיף את צורכיהן ועצם קיומן לזה של המין הגברי. אי שוויון זה מתבטא באופן מוקצן עוד יותר בחברה הישראלית המושתתת על כוחניות ומיליטריסטיות. תשומת לב מיוחדת תוקדש לבעיית ההטרדה המינית בשורות צה"ל. ארגון זה, שרבים רואים בו את ראי החברה הישראלית, הפך לאחרונה ידוע לשמצה כנגוע במקרי הטרדה מינית שאינם מזוהים כראוי, או שאינם מטופלים בחומרה המתאימה. ריבוי מקרי ההטרדה המינית בצה"ל אינו מפתיע שכן המציאות הצה"לית שמשניות המין הנשי בה מושרשת היטב, כמו גם אי השוויון הייצוגי בדרגים הגבוהים, משמשת מצע נוח למקרים שכאלו. ברם, ניתן לראות את הצורך בענישה אמיתית ומרתיעה שתעקור את התופעה מן השורש. אין ספק כי צה"ל, כפי שנתגלה בזרקור שכוון אליו בעקבות מקרים כמו מקרה גלילי, או המקרה המפורסם של איציק מרדכי, מצטייר באור הרחוק מלהיות חיובי.
מקרים כאלו ואחרים הביאו בשנים האחרונות לעליית המודעות הציבורית לבעיית ההטרדה מינית. מאמצי שדולת הנשים בתחום הביאו לבסוף לחקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית, שנכנס לתוקפו בספטמבר 1998. החוק, המייצג התקדמות משמעותית במאבק נגד הטרדה מינית, מרחיב את הגדרת ההטרדה המינית וקובע דרכים ברורות לטיפול בתלונה על הטרדה מינית. בנוסף, נוגע החוק החדש גם בשאלת ההטרדה המינית בשורות צה"ל. יחד עם זאת שנוי החוק החדש גם במחלוקת, כאשר ישנם שיטענו כי אין הצדקה להפללתה של ההטרדה המינית באופן שבו עושה זאת החוק החדש וישנם שיטענו כי אין די בכך. לא זו בלבד, אלא שקיימת מחלוקת גם סביב שאלת הנורמות החברתיות המשמשות רקע לחוק ומידת קבילותן בחברה הישראלית. המהפך אותו מנסה החוק להנחיל אינו למעשה, מהפך חוקתי, אלא מהפך תפיסתי ונורמטיבי.
בקנה מידה עולמי מהווה החוק הישראלי תופעה יוצאת דופן, כאשר ברוב מדינות העולם מטופלת שאלת ההטרדה מינית בעזרת החוק האזרחי או החוק הפלילי הכללי ללא התייחסות מיוחדת. הייחוד אינו רק בניסוח חוק ייעודי לטיפול בבעיה ובהגדרת העבירה, אלא בעונשים הקבועים. החוק החדש מטיל את האחריות להטרדה מינית במקום על העבודה לא רק על המטריד עצמו, אלא גם על המעביד והארגון אשר במסגרתו חלה ההטרדה. סעדים אלו נועדו להקל על הטיפול במקרים של הטרדה, להבהיר את חיוניותו של הטיפול הנאות ולחסוך מהאישה המוטרדת את מסכת הייסורים המחכה לה כאשר היא מעיזה להתלונן על העוול שנגרם לה. נדמה, כי גם לאור הוויכוח הציבורי בארץ, עשוי החוק הישראלי בתחום זה לשמש מורה דרך לשאר המדינות הנאורות.
בעבודה זו אבחן את המצב החוקי הקיים כיום בנושא. הסקירה תתרכז בחוקים, התקנות ומצב הפסיקה בארץ, תוך התייחסות גם למצב בשאר העולם. כמו כן, תבחן העבודה את הסעדים העומדים לנפגעת הטרדה מינית. עבירת ההטרדה המינית נחשבת לעבירה הראשונה המוגדרת על ידי נשים להגנתן של נשים. נשאלת השאלה, האם הפללת ההתנהגות מוצדקת? האם משיג החוק את מטרתו והאם מטרתו אינה שגויה? לסיום, תבחן העבודה את המצב הקיים בשטח. האם הביא החוק החדש לשיפור הרצוי בהתמודדות עם הטרדה מינית?