תהליך קבלת החלטות בארגון תוכן עניינים

1 .       מבוא                                                                      עמ'  2.
2.         קבלת החלטות כתהליך                                                              עמ'   4.
            2.1 קניית עסק כתהליך                                                               עמ'   5.
            2.2 מכירת עסק כתהליך                                                             עמ'   5.
3.         מודלים בקבלת החלטות                                                             עמ'   6.
            3.1        מודל עץ ההחלטה                                                          עמ'   6.
            3.2        מודל השינוי התוספתי                                                    עמ'   8.
            3.3        מודל השבעת הרצון                                                      עמ'   9.
3.4        המודל החוץ רציונלי                                                      עמ' 16.              3.5        מודל "פח אשפה"                                                           עמ'
1 1.
            3.6        המודל הרציונלי הטהור                                                  עמ' 12.
4.                   יישום המודל על החלטה ארגונית                                                            עמ'
1 5.  5.                    סיכום מסקנות והמלצות                                                           עמ' 17. 
6 .         בבליוגרפיה                                                                              עמ'
1 8.

1 . מבוא
הצורך להגיב על סביבה חדשה או משתנה הוא צורך קיומי של העסק. התעלמות של הפירמה משינוים יכולה להביא לחיסולו. המתחרים שיתאימו עצמם לסביבה החדשה יהיו בעלי יתרון ואילו הפירמה תגרר מאחור. "חייבים להמשיך במירוץ כדי לפרוח ולשגשג בתוך עיסת השינויים. כל התמהמהות והשהייה היא דריכה במקום ונסיגה לאחור"(שיר,2000). המהירות והצורה בה מסתגל העסק קובעת את מידת שגשוגו והצלחתו. עדות לחוסר הסתגלות של חברות לשינויים הם חברות כמו: הובליין ומגנווקס שהיו מובילות כל אחת בתחומה בשנות ה-70, וכיום הן מובלעות בתוך חברות שונות שרכשו אותן.
החלטות אינן מתקבלות כלאחר יד, זהו תהליך עם התחלה אמצע וסוף. הצורך לקבלת החלטה נוצר כאשר מתרחש אירוע או כשהעסק רוצה להתאים את עצמו לסביבה חדשה. זיהוי הסביבה החדשה והמודעות שישי להסתגל אליה היא ראשיתה של החלטה. ברגע שהגענו למסקנה שצריכה להתקבל החלטה יש בידי העסק מספר רב של דרכי ביצוע כתגובה למצב שזוהה, היא יכולה לפרסם את המוצר, להוריד מחירים, להגביר ייצור ועוד. כל אפשרות תביא לתוצאה אחרת.
קבלת החלטות נכונות בסביבה המשתנה היא בעלת חשיבות גדולה היכולה להפריד בין עסק מצליח לעסק כושל.
בעולם העסקים של ימינו אנו מוצפים בשפע של מידע, לעיתים עד כדי עומס יתר של נתונים. הקושי הוא לדלות מתוך הררי המידע את הנתונים הרלוונטים לעסק ולעשות בהם שימוש נכון.
מכנים את המידע כנכס אסטרטגי של החברה, אולם המידע לא יועיל לעסק אלא אם ידע לנצל אותו למטרותיו.
השימוש הנכון במידע הוא המפריד בין הצלחה לכשלון ובין החלטות מוצלחות להחלטות שגויות היכולות להוביל לאסון. יישום המידע שהארגון טבול בו בצורה נכונה הוא המפתח להצלחה.
ההתקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות מאפשרת לפירמה לקבל מידע בצורה מהירה מאוד ומאפשרת לה להתעדכן במהירות על המתרחש בקצה השני של העולם, כך שהיכולת להגיב על שינויים מתאפשרת במהירות גבוהה יותר.
העסק יכול לשפר את פעילותו אם יצליח לעקוב אחר הסביבה בה הוא עובד ויאתר את השינויים המתרחשים בה.
קבלת החלטות היא תהליך  מחזורי מתמשך, הניצב במרכזה של הפעילות העיסקית. קבלת החלטה אחת – גדולה כקטנה מתווה מצב חדש הדורש קבלות החלטות נוספות בעתיד, כך שזהו תהליך שרשרת של קבלת החלטה אחר החלטה. כך לדוגמא פירמה המחליטה להוריד את מחיר המוצר שלה רואה באופן מיידי גידול במכירות, אולם תוך זמן מסויים צפויים המתחרים להגיב למשל ע"י הורדת מחירים דומה. כעת נוצרה בפני הפירמה סביבה עסקית חדשה הדורשת החלטה נוספת. העסק פועל בסביבה עסקית לא וודאית ולעיתים אף עוינת, הוא חשוף לסיכונים ובדרך כלל פועלים בענף מתחרים המחייבים את העסק להישאר תמיד עם היד על הדופק. ישנם גם גורמים ממשלתיים הנוקטים לעיתים בצעדים לא צפויים, האוירה הפוליטית-בטחונית הכללית במשק, לקוחות שיש להשביע את רצונם ,ספקים שלא תמיד נאמנים להבטחותיהם, כל אלו וגורמים נוספים משפיעים על יציבות העסק ותחת תנאים אלו על העסק לתפקד ולקבל החלטות.
הפן החיובי הוא שפחות או יותר כולם נמצאים באותה סירה, גם הפירמה וגם מתחריה רואים לפניהם תנאים דומים ונתקלים באותם מצבים (נוציא מכלל זה פירמות מחו"ל המייצאות לארץ).
נהוג לומר שהנורמלי הוא החריג. מצבים בלתי צפויים מתרחשים ללא הרף. קשה לחזות בדיוק את היקף המכירות, את נתח השוק או את העלויות, ולכן חשוב להסתגל למצבים חריגים כמה שיותר מהר.
ישנם מצבים בהם לא ברור מייד שחל שינוי בסביבה. אלו הם מצבים סמויים שמודעות אליהם טומנת בחובה פתח להזדמנויות חדשות.
על ההחלטות שהפירמה לוקחת לשרת את המטרות שהציבה לעצמה, אם זה למקסם רווחים או להגדיל נתח שוק או לשפר את איכות המוצר וכדומה.
על הפירמה לתת את דעתה לכך שלכל החלטה שנלקחת, מלבד השפעתה  הישירה על המוצר יש לה גם השפעה עקיפה על יתר פעילות העסק. החלטה על פרסום למשל: ראשית עצם ההחלטה להשקיע בפרסום מוצר X  לדוגמא מצריכה ויתור על פרסום מוצר אחר. יתירה מכך פרסום המוצר X יכולה לגרום לירידה במכירות מוצר אחר דומה המיוצר באותו מפעל, כך למשל בתקופת הפרסום המסיבי של חברת תנובה לקוטג' גדלו מכירות הקוטג' באופן ניכר, אך חלק מהגידול בא על חשבון ירידת המוצר של גבינה לבנה שגם מיוצר ע"י תנובה, כך שקשה לכמת במדוייק את השפעתה הכוללת –הישירה והעקיפה של כל החלטה.
כל החלטה כרוכה בחיזוי. כאשר פירמה מעדיפה חלופה אחת על האחרת, היא צופה שהחלטה תשפר את רווחיה בצורה הטובה ביותר בהשוואה ליתר החלופות. אולם תוצאות ההחלטה לעיתים נראות לעין שנים לאחר קבלתה, כך שלא ניתן לחזות במדוייק את השפעות ההחלטה שנלקחה היום. יותר מידיי פרמטרים משפיעים על העתיד מכדי שניתן יהיה לחזותו: התנהגות המתחרים והלקוחות, הממשלה ואף משקים בעולם – כולם משפיעים על הפירמה ואין ביכולתה לדעת כיצד ינהגו לאורך זמן.