השפעת אופן התרחבות (אנכית/אופקית) על יעילות תפקודו ורווחיות של הבנק .
פרק א' : מבוא
מבנה מערכת הבנקים קיבל חשיבות מיוחדת בעקבות הפרטת הבנקים, במסגרת תהליך ההפרטה הועלו לדיון שאלות בנושא של מכירת בנקים, מיזוגים , פיצולם של הבנקים הגדולים , בקשות לפתיחת בנקים חדשים , ועוד . על רקע זה מתעוררת מחדש השאלה בדבר המבנה הרצוי של מערכת הבנקאות הישראלית , בהתחשב בגורמים פנימיים כמו מבנה המשק, גודלו, תהליך הליבריזציה המואצת בשוקי הכספים וההון ובשינויים הצפויים בתחום הטכנולוגיה הבנקאית, שכן הסניף הבנקאי בשנות ה- 2000 חשיבותו הולכת ופחותת ובעזרת המכשור הטכנולוגי, הכספומט והאינטרנט, העלויות התפעוליות של הבנק הולכות ויורדות .   ענף הבנקאות נמצא במרבית המדינות בפיקוח ממשלתי , במסגרת זו מוטלות עליו מגבלות המשפיעות על מבנהו. מטרת העבודה לדון בסוגיות שונות המשפיעות על אופן התרחבות האנכית ואופקית של מערכת הבנקאות בישראל ועל השפעת מבנהו על יעילותו התפקודית ורווחיותו.
העבודה תתייחס לגורמים אשר עשויים להשפיע על מבנה הבנק בכלל תוך התייחסות למתרחש בישראל בפרט . הגורמים מחולקים לשתי קבוצות : גורמים אופקיים וגורמים אנכיים : גורמים אופקיים – יתרונות לגודל , פונקצית הוצאות הייצור של מערכת הבנקאות בישראל בשנים האחרונות מצביעה על יתרונות לגודל הן ברמת הסניף והן הרמת הפירמה.
כמו כן חשוב  לבדוק את רמת ההומוגניות של המערכת. שכן, אחת התוצאות של צעדי הליברליזציה והקטנת מעורבות הממשלה בתיווך הפיננסי בשנים האחרונות היא התהוות מערכת בנקאות הומוגנית יותר מאשר בעבר, מבחינת סוגי הפעילות והתוצאות העסקיות –  תכונה המאפיינת מערכות הפועלות בתנאים של תחרות והעדר התערבות מוסדית.
כמו כן גורם אופקי נוסף הוא מידת התחרות בענף. מדידת התחרות בענף קובעת את החלוקה בין עודף היצרן לעודף הצרכן, רשויות שונות עושות שימוש במדדים של תחרות בענפים השונים בהחלטה על התערבות בשווקים ריכוזיים – הן בתחום קביעת המחירים והן בנושאי מיזוגים ורכישות.
מדד אשר ייבחן בעבודה זו הינו מידת הריכוזיות של המערכת. מערכת הבנקאות הישראלי מאפיינת בריכוזיות גבוהה יחסית אף כי פחתה בהשוואה לתחילת שנות התשעים . שינוי זה בריכוזיות משתקף במדד  H ( מדד הרפינדל , מדד H לריכוזיות, משקף את מידת התחרותיות , אשר נותן ביטוי להתפלגות נכסי הבנקים בתוך המערכת).
גורם נוסף אשר משפיע על  יציבות המערכת הבנקאית הוא ההסתברות לפשיטת רגל של הבנקים ועמו נזק כלכלי-חברתי, יציבותה של המערכת הבנקאית נגזרת, בין היתר, מיכולתם של הבנקים לפזר מקורות רווח וסיכונים מצד אחד, והקף הפיקוח וההסדרה מאידך, תוך התייחסות לרמת הסיכון ודרגת הפיקוח.
גורמים אנכיים – יעלות התפעולית של הבנקים תמדד לאור ארבעה גורמים אשר ייבחנו את התפתחות הטכנולוגית :  מספר המכשירים האוטומטיים  לעומת  מספר המשרדים ,השימוש בכרטיסי האשראי, מספר המשרות הבנקאיות והשימוש באינטרנט. עבודה זו תבחן את השפעת אופן התרחבות הבנק (אנכית/ אופקית) על יעילות תפקודו ורווחיותו של הבנק . תחילה, העבודה בוחנת את הספרות בנושא זה. שנית, בחינה השוואתית של מדדי הביצוע, בחינת מדדי סיכון,  ומדדי היעילות התפעולית במערכת הבנקאות , בחמשת הבנקים הגדולים בישראל. כמו כן העבודה תציג בחינה אמפירית אשר תבדוק את הקשר בין ריכוזיות המערכת (מדד H)  לבין מדד הביצוע (מרווח הסיכון).  הקשר בין הערך המוסף למשרה  ( מוגדר כרווח הנקי לפני מס , בתוספת ההוצאות בגין משכורות והוצאות נלוות , ההוצאות בגין פחת והפחתות וההוצאות בגין אחזקת וציוד)  ליחס היעילות ( מחושב כיחס שבין סך ההכנסות התפעוליות והממוניות , לסך ההוצאות התפעוליות ). ולבסוף, האם קיים קשר בין מספר הסניפים למספר מכשירי הבנק האוטומטיים.