הקשר בין לחץ בעבודה, שחיקה וכוונות עזיבה בקרב שוטרים במשטרה
1 .   מבוא הארגון ואיפיונו המשטרה הנה ארגון היררכי בו המועמד נקבע על פי הדרגה ולאו דווקא על פי הכישורים, והיחסים הנם יחסי מפקד- פקיד יותר מאשר יחסי מנהל- עובד.
אין מקום רב ליוזמה אישית במשטרה, היות שהמחויבויות מכותבת מראש על ידי הפיקוד. השוטר חשוף לאמצעי התקשורת, ומערכת היחסים בין הארגון ליחיד הנה נוקשה- דבר היוצר לעיתים קרובות תחושה קשה ומתסכלת.הכוח המניע אותנו, בני האדם  בין היתר היא פעילותם של כוחות מנוגדים, המושכים זה את זה ויוצרים חיכוך. חיכוך זה נקרא מצב לחץ. העיסוק בנושא מצבי לחץ ושחיקה מאוד פופולרי בשנים האחרונות. ספרים ומחקרים, הרצאות וסדנאות- הכל בימינו עוסקים בנושא. גם אותי כשוטרת שנתונה במצבי לחץ לעיתים קרובות מאוד בשל סוג עבודתי, עניין לחקור את הנושא, ולדעת כמה שיותר פרטים עליו.
ראשיתם של הלחצים בשינויים המתמידים שאנו עוברים מיום היוולדנו. אנו חיים בעולם גדוש אירועים יוצרי לחץ, עולם של מאבקים בלתי פוסקים רווים תחרותיות והישגיות. מאבקים המביאים אותנו להילחץ מאין ספור סיבות.לחצים בעבודה ובעקבותיהם השחיקה הפכו מגורמי בעיות הבריאות הרציניות ביותר של המאה ה-
2 0. ישנם מספר אפשרויות להתייחס ללחץ ולשחיקה. אחת האפשרויות הללו היא להתייחס ללחץ ולשחיקה במונחים של התאמה בין בני אדם לסביבתם. כאשר עולות דרישות שאינן תואמות את יכולתו, צרכיו וציפיותיו של האדם, נוצר מצב של התאמה חלשה, מה שגורם ללחצים ולשחיקה.אם בסופו של דבר יסתגל האדם לנסיבות החדשות, אזי רמות הלחץ יפחתו והתוצאה עשויה להיות חיובית. אולם, אם האדם אינו יכול להסתגל לשינוי, אזי הופך הלחץ לתופעה כרונית ומזיקה שתוצאתה שחיקה, מחלה במקרים מסוימים אף מוות (רונן,
1 996).
העבודה במשטרה נחשבת לאחת העבודות המלחיצות ביותר. ישנם גורמי לחץ רבים האופייניים למערכת זו, כגון: מערכת היחסים בחוק הארגון, מאפייני העבודה והתא המשפחתי. רבים מן השוטרים במשטרת ישראל עובדים במתכונת בלתי- שגרתית ובלתי ניתנת לחיזוי מראש, דבר המקשה על ניהול חיי המשפחה.
הבעיה העסקית מגזר הסיור במשטרת ישראל הינו אחד המגזרים הגדולים הנאלץ להתמודד יום יום בחזית מול העבריינות והפשיעה בחברתנו. לאחרונה חלה עזיבה לא צפויה של 10% ממגזר הסיור במשטרת ישראל. הסיור מתמודד לעיתים עם מטלות עמומות ולא מוגדרות, תוך סיכון פיזי ותנאים פיזיים קשים בהם הוא נדרש לעבוד, בתוספת עומס העבודה ושעות עבודה לא שגרתיות. כל הנזכרים לעיל יוצרים תחושת שחיקה ולחץ. דבר המעלה את תחושת התסכול, האכזבה וכמובן הפחתת המוטיבציה. הלחץ והשחיקה הם שני משתנים, אשר הופעתם מרחיקה לכת בכל הקשור לרמת תפקודו של הפרט, שמהווה פגיעה ישירה בארגון. הדבר בא לידי ביטוי בחוסר יוזמה, חוסר עניין בעבודה, היעדרויות מהעבודה, רמת ביצוע נמוכה, מוסר עבודה ירוד, מתן שירות ירוד וכדומה ולבסוף כוונות עזיבה. פתרון לבעיה חשוב מאוד לארגון ובאם לא ימצא פתרון הנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מכך הם גדולים מאוד. החל בנזקים ישירים: היעדרויות, איחורים, תחלופת עובדים, ירידה בתפוקה ובאיכות הביצוע, וכלה בנזקים עקיפים: אובדן עניין והשקעת מאמץ, מוטיבציה נמוכה, מורל נמוך, שגיאות בקבלת החלטות, ולבסוף עזיבתו. מטרות המחקר וחשיבותן:
במחקר זה אספק את המידע לתחנת משטרת גלילות במחוז תל- אביב על מנת לעמוד ולזהות את סביבת העבודה שבה פועלים שוטרי הסיור בתחנה וכן לאפשר לה בעתיד להקטין את כוונות העזיבה בקרב מגזר הסיור.
הדבר יעשה על ידי מחקר הבודק האם כוונות העזיבה נגרמות כתוצאה מלחץ ושחיקה בעבודה. משטרת ישראל יכולה לצמצם תופעה זו על ידי זיהוי הגורמים לתחלופת כ"א וטיפול מתאים בגורמים אלו. הדבר עשוי להוביל להקטנת כוונות העזיבה וצמצום  תחלופת כ"א.