הקשר בין אי וודאות של העובד לשכר ומרכיביו, ומעמד בעבודה  לבין אי שביעות רצון העובד מעבודתו, בחברת תנובה .
1 . מבוא
"העבודה היא חיינו". כך נאמר על ידי חכמים. אם נחקור ונעמיק וודאי נמצא כי היו אלו חלוצים, או פועלים קשיי יום בשנות ה- 20 למאה הקודמת שאמרו דבר זה. אולם, ספק אם חלוצים או פועלים אלו היו בראש מעיני המנהלים, וספק אם המנהלים הללו חשבו לרגע על השפעת גורמים פסיכולוגים אלו ואחרים על העבודה והעובדים בפרט.
כיום, חלה מהפכה במשאבי האנוש. מהפכה זו גרמה להבלטת מחלקת משאבי האנוש כאחת מהמחלקות החשובות של המפעם או הארגון והבנה כי השקעה במחלקה זו באופנים שונים יוביל לשגשוג המפעל או הארגון. השקעה זו באה לידי ביטוי בין היתר, בהשמת דגש על העובד, רצונותיו, שאיפותיו, וע"י סיפוקם הופכים נתונים אלו כתמריצים לעובד, תוך התבססות על הבנת גורמים פסיכולוגים העומדים מאחורי נתונים אלו כגון: הרצון להגשמה עצמית, סיפוק, הצורך להתפרנס, לקבל הוקרה והערכה שכן גם היום, העבודה היא חיינו.
חלק עיקרי מגורמים אלו המשמשים כתמריץ לעובד, הוא השכר בין אם העובד הוא קבוע או לא.
נושא העבודה מבקש לחקור את הקשר בין מודעותו (וודאות)של העובד את מרכיבי השכר והשכר עצמו לבין שביעות רצונו של העובד מעבודתו דהיינו משכרו תוך התייחסות למעמדו של העובד.
לשם כך הועלו שתי השערות מחקר:
·        קשר חיובי בין אי וודאות העובד למרכיבי השכר לבין אי שביעות רצון העובד מעבודתו דהיינו משכרו. ולהפך: קשר חיובי בין וודאות העובד למרכיבי השכר והשכר עצמו לבין שביעות רצון העובד מעבודתו דהיינו משכרו.
·        קשר שלילי בין מעמד העובד בעבודה (דהיינו אם העובד קבוע או לא) לבין שביעות רצון העובד מעבודתו.
לשם כך נערך מחקר בחברת "תנובה". רציונאל המחקר: חברת "תנובה" שוקלת לשנות את שיטת התגמול של עובדיה.
הנהלת החברה מתלבטת בין אופציות שונות של שיטות שכר, תוך הבנה כי גורם השכר הוא אחד מאותם הגורמים העיקריים היכולים להוות תמריץ לעובד ולהגביר את שביעות רצונו ממקום העבודה. שביעות רצון העובד משכרו דהיינו ממקום עבודתו, תוביל לעבודה פורייה ומועילה של העובד ולשגשוג הארגון או המפעל. כל זאת בבדיקה האם קיים קשר בין עובד קבוע או לא לבין שביעות רצונו. רקע לבעיה הנחקרת:
הנהלת חברת "תנובה" שוקלת שינוי שיטת השכר. תנובה היא אחת החברות הגדולות והוותיקות בארץ ושיטת השכר בה לא השתנתה שנים רבות. עוד לפני 10 שנים 100% של עובדי תנובה היו קשורים לחברה עם הסכם הקיבוצי, כאשר במסגרתו נקבעו דרגות שכר אחידות לכל העובדים לפי קריטריונים שהיו מוגדרים באותו הסכם. במשך שנים, יחד עם שינוי במציאות העסקית והחברתית במדינה בכלל ובתנובה בפרט, השתנה גם הרכב העובדים המועסקים ב"תנובה" וגם אופן עבודתם. כל אלה ביחד הביאו את הנהלת החברה להחלטה כי יש צורך בשינוים בחלק ניכר של הסכמי העבודה הקיים ובשינוי בשיטת השכר והגברת יעילות העובדים על ידי הגדלת שביעות רצון העובדים ושיתופם בידיעת מרכיבי השכר. העבודה והמחקר יתמקדו בשלושה משתנים: האחד, משתנה של שביעות רצון מהעבודה דהיינו שביעות רצון מהשכר, כלומר, התיאוריות השונות יראו כי אחד ממרכיבי שביעות רצון העובד הוא השכר ומרכיב זה הוא כה עיקרי, כי לעיתים הוא לבדו יכול להעלות את רמת שביעות רצון העובד. השני, הוא משתנה של וודאות או אי וודאות מהעבודה ומהשכר תוך התייחסות לוודאות או אי וודאות ממרכיבי השכר, כאשר המטרה היא לאושש או להפריח את הטענה כי וודאות או אי וודאות מהשכר וממרכיביו משפיע על רמת שביעות רצון העובד מהעבודה דהיינו מהשכר.  והשלישי, הוא מרכיב מעמד העובד בחברה: תוך התייחסות לקביעותו של העובד ובדיקת הקשר בין קביעות עובד בעבודה לבין שביעות רצונו.
חשיבות העבודה:
בניגוד לניהול משאבי האנוש בעבר, כיום יש הבנה כי השקעה במשאבי אנוש תוביל מהר יותר לתוצאות טובות. כך שאם יושם דגש מה יגרום לעובד שביעות רצון ואספקת אותם הגורמים, סביר מאוד כי אותו עובד יהא מרוצה משכרו ומעבודתו, ושביעות הרצון תבוא לידי ביטוי באופן ביצוע העבודה. עבודה זו שמה דגש על גורם השכר כתמריץ לשביעות רצון תוך השערה שלילית לעניין מעמדו של העובד. נושא העבודה המתרכז בעובד מזכיר לנו כי עמוד השדרה של המפעל הם העובדים, ועקב המהפכה החברתית בו לעובד יש זכויות, העבודה מפרטת אחד הגורמים העיקריים בעלי היכולת להביא לרמה גבוהה של שביעות רצון.
תוכן העבודה:
העבודה תפרט את סקירת תיאוריות המלומדים בנוגע לשלושה משתנים אלו, תוך ניסיון לגזור את השערות המחקר מתוכן, כבסיס לדיון וניתוח.
לאחר יפורט מתודולוגיה העבודה הכוללת, את שיטת והליך המחקר:
מהי אוכלוסיית המדגם, כיצד נערך המחקר ומדוע נבחרה שיטה זו דווקא. אחת הנקודות החשובות בפרק זה הוא הדגש כי המחקר נערך על ידי שאלון אנונימי שנמסר לסטטיסטיקה, כאשר האנונימיות נבחרה כגורם היכול להעלות את רמת מהימנות המחקר בשל ההנחה כי עובדים העונים על השאלון לא יחששו לענות בכנות מלאה על השאלות ובכך יהא בידי כותבת העבודה תמונה אובייקטיבית ומלאה ככל שניתן.
לאחר יפורטו הממצאים של העבודה, ממצאים אלו יפרטו את הנתונים הסטטיסטיים שנמצאו בתשובות אוכלוסיית המדגם.
לאחר, תבקש כותבת העבודה לחבר בין סקירת הספרות לבין ממצאי העבודה בפרק הנקרא: דיון וניתוח, אשר מתוכו למעשה יהיה ניתן לאושש או להפריח את השערות המחקר.
ולבסוף פרק המסכם את העבודה ומבקש להסיק מסקנות תוך הצעות למחקרים באים.