שאלה 1 א) שיר יין: שירים המתארים את המשתה החצרני האנדלוסי, אותו אימצו עשירי יהודי ספרד בתור הזהב. – מה זאת אומרת בתור הזהב? שירת היין מטיפה לתענוגות החיים, ומברכת על היכולת לשמוח ולהתרחק ולגרש – לגרש את מה?- מהצער והכאב. הנחת היסוד העומדת בבסיסם של שירת יין, שהמוות אורב לאדם בכל רגע, ועל כן […]
שאלה 1 א. 1- השירים של שלמה אבן גבירול התאפיינו בפתיחת השיר בדברי הידידי באופן מיוחד. ואת המאפיין הזה התבטא בשירו ” ידידי נהלני” בבית הראשון פנה המשורר לידידו וללאורך השיר הוא היה מבקש מידידו בקשות לאחר מותו של שלמה.- מה הכוונה? · “ידיד נהלני”, “והקשני”. · ואל תבכה, ואל תנוד למותי. · ואל תשים […]
מוסכמות יסוד של הרומן במאה ה-19 1 – עלילה כרונולוגית סיבתית (סיבה ותוצאה, כאשר העלילה זורמת מנקודה בזמן לכיוון נקודה מאוחרת). 2- שימוש במספר כל יודע. 3- דרכים / כלים / אמצעים לאפיון הדמויות (אפיון ישיר /אפיון עקיף). 4- הצגה מפורטת של רקע חברתי. 5- נטייה לשימוש בסיום סגור. במאה ה-19 רווחה תופעה של חיבור […]
“דיוקנה של גברת”: *העלילה: החומרים המרכיבים (יוצרים) את העלילה כגון מאורעות, דמויות, נושאים וכו’ נעשית בלשון קשה ומסובכת דבר האופייני לשיטת כתיבתו של הנרי ג’ימס בשנותו המאוחרות. חשוב להדגיש ולציין כי דמותה של איזבל מהווה גרעין הרומן ומוקדו הן מבחינת תהליך בנייתו והיווצרותו והן מבחינת הרעיונות המופיעים בו. הרומן כולו נבנה ונרקם סביב מעשיה של […]
מאדאםבובארי”- (מחבר גוסטאבפלובר): *הרקע החברתי: הגיבורה- אמהבובארי, מוצגת ברומן הזה בתוך רקע חברתי של הפרובינציה הנורמנית. הרומן בעיקרו הוא סיפור על הנוהגים של הפרובנציה. התקופה ההיסטורית שבה מתרחש הרומן איננה ברורה באופן מספיק כי המיקום ההיסטורי אינו מפורט ואינו מוגדר ואינו מספק פרטים על התקופה שבה מתרחשת העלילה ברומן, אבל, על פי סימנים מסוימים המופיעים […]
שאלה 1 24 א- צורת היחיד (ביצה ) וצורת הרבים (ביצים), מה שמצפים בדקדוק יוצר (ביצות) רבים הנקבה. הצורה בנכונה היא (ביצים) כי היא יוצאת דופן מתבצעת בלקסיקון. ב- צורת היחיד (צרעה) וצורת הרבים (צרעות) המתבצעת בדקדוק, מין במילה היא נקבה – שאלה 2 20 כְּשֶׁנִּגְמַר הַמְּשַׂחֵק, עָלוּ שַׂחְקָנַי הַקְּבוּצָה הַמְּנַצַּחַת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַגָּבִיעַ […]
הקבוצה הכנענית – ממ”ן 11 שאלה 1 נקודת המוצא של הכנענים הייתה, כי היהדות כדת וכאמונה איננה יכולה להוות מקור יניקה לתנועה לאומית-טריטוריאלית ולתרבות לאומית, כיוון שמעצם טיבה היא איננה תלויה בטריטוריה מסוימת ומשום כך גם אין לה זיקה מיוחדת למרחב הארצישראלי במובן האותנטי של מולדת. מכאן שהכנענים דרשו לנתק את היהדות מהעבריות. לדידם, זהות […]
הקבוצה הכנענית – ממ”ן 13 שאלה 1 א. חבר מוצא שהפלסטינים מיוצגים בסיפורת הכנענית באופן סותר ולא עקבי. עיון בסיפורים הכנעניים מגלה שאף שיש בהם אמפתיה כלפי בני המקום ותיאורים מעוררי הזדהות עם סבלו של הנכבש, הם אינם חפים מתיאור סטריאוטיפי שלילי של ה”אחר” הפלסטיני. בסיפורו של שרגא גפני “השבח לאלוהים” תיאורו של הכיבוש הישראלי […]
הפואמה הביאליקאית – ממ”ן 11 שאלה 1 א. טרטנר מזהה בפואמה המתמיד שינוי ביחס הדובר למתמיד. הדובר, כפי שמבחין טרטנר, הוא מתמיד לשעבר שהתפקר ויצא לעולם שבחוץ וכעת הוא מביט ברטרוספקטיבה בעולם שעזב. בתחילת הפואמה אנו עדים לטון “חזוני” ומרומם של הדובר. התפיסה ה”חזונית” מנומקת בהתרפקותו של הדובר על העולם שנטש, כשזו מתגברת כתוצאה מאכזבתו […]
הפואמה הביאליקאית – ממ”ן 12 שאלה 1 א. בשירת ביאליק כמה עקרונות, הבאים לידי פירוט במאמרם של פרי והאפרתי. ראשית, את שירו של ביאליק יש לשחזר מחדש ככל שהולכים ומתקרבים לסיומו של השיר. השיר מנסה לנסח שוב ושוב אותה תמונה מחדש באופן הולם יותר, כאילו ברצונו להכחיד רשמים בלתי רלבנטיים שעלו בניסוח הקודם, או כאילו […]
