דת ומדינה , עיקרון הצדק , עיקרון זכויות האדם , מצב הטבע , שלטון העם ופירושם על ידי ארבעה פילוסופים : אפלטון , ג'ון לוק , היגל , רוסו מבוא בעבודה זו נציג את המושגים: דת ומדינה, עקרון הצדק, עקרון זכויות האדם, מצב הטבע ושלטון העם ופירושם על ידי ארבעה פילוסופים- אפלטון, ג'ון […]
.א נדמה כי בטענתו של ווילד – "יותר משהאומנות מחקה את החיים, החיים מחקים את האומנות" (ווילד, 1998, עמ'26) גלומה השקפתו האומנותית והפילוסופית. ווילד, מתבסס בטענתו זו על הגישה האסתטציסטית באומנות, הקוראת לבחון את ערכה של יצירת אומנות על פי צורתה וביחס לעצמה, זאת בניגוד לגישה המימטית הבוחנת את ערכה של יצירת אומנות ביכולתה לשעתק […]
שאלה 2- מושג הטוב של סוקרטס מול מושג הטוב של הרטוריקנים. הדיון בין סוקרטס לגורגיאס, פולוס וקליקלס יכול היה להיערך בזמננו אנו. מדהים עד כמה דיון זה רלוונטי לפרדוקסים השוררים בעולם כולו. מהו הטוב? מיהו בעל הכוח? מהו הכוח? הכיצד צדיק ורע לו רשע וטוב לו? לשם מה עושים אנו את אשר עושים? השאלות […]
עבודה בפילוסופיה / ד"ר שמואל ויגודה מכללת יעקב הרצוג נושא העבטדה: משל המערה של אפלטון ביחס לוועדת דברת. על – פי דבריו של אפלטון משל זה עוסק בחינוכו של האדם. הוא בשאלה מה יכול המחנך לעשות כדי לסייע לתלמיד. אפלטון מדגיש כי את הדרך מחוץ למערה חייב האדם לעשות בעצמו. הוא מתאר במוחשיות רבה את […]
עבודה זו סוקרת ועושה השוואה בין גישותיהם של אפלטון וויסטלר בהשקפתם על האומנות ומקומה בתרבות. כמו כן את גישתו של קלייב בל לאמנות ומה שעומד מאחוריה. מסביר מינוחים כמו: מימזיס חיקוי המציאות, אסתטיציזם,ציור תיאורי, צורה, תוכן – מובן גם למי שאינו עוסק באומנות! ציון הניתן על העבודה: 92.
סולם האהבה האפלטוני ופילוסופית היוגה ההודית מבוא לעבודה במבט ראשון כל השוואה בין סולם האהבה האפלטוני ופילוסופית היוגה ההודית יכולה להראות מוזרה, מאחר שנראה כי אין כל קשר בין הפילוסופיה המערבית אשר מצטיירת כרציונאלית לבין הפילוסופיה ההודית אשר מצטיירת כמטאפיזית. במערכת הניאו אפלטונית, פועלים על פי ההיגיון והתבונה, בעוד שבקרב היוגה, פועלים באמצעות מדיטציה, ריכוז, […]
תיאוריות פוליטיות הערה: העבודה אינה בנויה לפי סדר השאלות אלא היא מוצגת כמקשה אחת , מכיוון שלעניות דעתי שני חלקי השאלה משלימים האחד את השני לאורך כל הפתרון ולכן אין להפריד בין שאלת הצדק לבין הפענוח לטבע האנושי. רקע בבואנו לדון במסקנותיו של אפלטון לגביי שאלת הצדק ופענוחו לטבע האנושי , חייבים אנו קודם […]
המשתה של אפלטון והאריסטוקרטיה האתונאית- ארוטיקה ודימוי עצמי עבודה זו מנתחת את דמות האריסטוקרטיה האתונאית כפי שהיא משתקפת בדיאלוג הפילוסופי "המשתה" לאפלטון. בעבודה זו אבחן את חיי האריסטוקרטיה האתונאית והשקפת עולמה, דרך הדיאלוגים הפילוסופיים שב"משתה" (Symposium) של אפלטון. לאחר שאגדיר מהי "אריסטוקרטיה אתונאית", אנסה לבחון דרך הטקסט כיצד הגדירה את עצמה, לפי שני פרמטרים עיקריים: […]
תקציר ניתוח הפוליטיאה של אפלטון ספר "המדינה" הוא ספרו החשוב והגדול של אפלטון וגם הקשה ביותר. אפלטון עוסק בספר זה במגוון רחב של נושאים הנוגעים לכל תחומי החיים כמעט: בצדק, שהוא הדבר המרכזי בפוליטיאה, בנפש האדם הפרטי ובמדינה (משל האותיות), בשלטון לסוגיו השונים, החינוך הנכון והלא נכון, ההידרדרות משלטון טוב יותר לגרוע יותר, הידיעה […]
תקציר ניתוח הפוליטיאה של אפלטון ספר "המדינה" הוא ספרו החשוב והגדול של אפלטון וגם הקשה ביותר. אפלטון עוסק בספר זה במגוון רחב של נושאים הנוגעים לכל תחומי החיים כמעט: בצדק, שהוא הדבר המרכזי בפוליטיאה, בנפש האדם הפרטי ובמדינה (משל האותיות), בשלטון לסוגיו השונים, החינוך הנכון והלא נכון, ההידרדרות משלטון טוב יותר לגרוע יותר, הידיעה […]
הקדמה- הטוב על פי אריסטו גם אפלטון וגם אריסטו גורסים כי האדם שואף למשהו עליון. אצל אפלטון השאיפה היא אל שלוש אידיאות ואילו אצל אריסטו השאיפה היא אל האושר. ניתן למצוא דמיון בין האידיאות של אפלטון לבין "הטוב העליון" של אריסטו: שניהם הם ערכים נשגבים, שהאדם שואף אליהם וכנראה לעולם לא ישיג אותם בשלמותם. לפי […]
תקציר כיצד מהווה חינוך ועיצוב טבע האדם בסיס לצמיחתה של תרבות פוליטית? פילוסופים (או פוליטיקאים) שעסקו בשאלה זו, ככל הנראה לא יכלו לספק לה תשובה ללא עיסוקם המוקדם בשאלה אודות טבע האדם ומהותו. אפלטון טען, שנשמת האדם מורכבת משלושה יסודות: היסוד הרוחני, התבוני; הלהט, כוח הרצון והריגושים; ותחום היצרים והתאוות. האדם יהיה ישר וצדיק, כאשר […]
חופש המחשבה על פי אפלטון, הינו מונח חמקמק למדי, כדי לבסס חופש מחשבה יש ראשית לבחון את ההכרה ע"פ אפלטון, בפוליטאה, הידיעה והסברה הם שני מצביים הכרתיים שונים שחלים על עניינים שונים והם בעלי תוצאות שונות. אפלטון קובע שמושאי הידיעה הן האידיאות. רק הן קיימות במלא המובן.
ראשי פרקים: מבוא עמ' 2 המשטר הדמוקרטי ועקרונותיו עמ' 3 הפרת חוק- ממחאה למרד ומה שבניהם עמ' 7 הציות לחוק במבחן המעשה – מקרים של אי-ציות בעבר עמ' 1 0 חיזוק או החלשת הדמוקרטיה ואחריות אזרחית עמ' 15 סיכום עמ' 22 רשימת מקורות עמ' 23 בעבודתי זו, אדון בתופעה […]
מטרת עבודה זו היא אומנם להציג ולבחון את המדינה האידיאלית על-פי אפלטון, אך לפני שתוצג משנתו של אפלטון בנוגע למדינה, רצוי ואף צריך לומר ולהציג מספר מילים על מי שנחשב כרבו ומורו של אפלטון, והכוונה לסוקרטס. סוקרטס נולד בשנת 470 לפנה"ס בעיר אתונה, לאביו סופורוניסקוס הפסל ואימו המיילדת פיינארטי. בשנת 399 לפנה"ס, אניטוס, אחד מן […]
הקדמה אצל אפלטון לא הייתה חלוקת הזמן לשניים: לזמן הנצחי, הקבוע, הבלתי משתנה, האידיאי; ולזמן האנושי, הקיומי, המשתנה. אצל אפלטון לא הייתה חלוקה מופרדת וברורה בין השניים אלא היו אלה שתי פרספקטיבות, שתי צורות התייחסות שונות לאותו הדבר. שתי פרספקטיבות שונות מתקיימות תמיד בכפיפה אחת במחשבתו של הפרט, הן עוזרות לאדם לתחום את הזמן על […]
א. הבשורה על פי ישו/ ז'וז'ה סרמאגו – הברית החדשה ז'וז'ה סרמאגו כותב יצירה שמהווה קבלת המיתוס הנוצרי על ישו במלואו אך לא כהוויתו – החל מהיווצרותו ע"י רוח הקודש, היותו בנו של אלוהים, המשיח נושא דברו של האל וכלה בחילול הנסים והנפלאות שנזכרים בברית החדשה. אולם ההוויה של סיפור ישו כפי שמתארה סרמאגו היא […]
גם אפלטון וגם אריסטו גורסים כי האדם שואף למשהו עליון. אצל אפלטון השאיפה היא אל שלוש אידיאות ואילו אצל אריסטו השאיפה היא אל האושר. ניתן למצוא דימיון בין האידיאות של אפלטון לבין "הטוב העליון" של אריסטו: שניהם הם ערכים נשגבים, שהאדם שואף אליהם וכנראה לעולם לא ישיג אותם בשלמותם.
גם אפלטון וגם אריסטו גורסים כי האדם שואף למשהו עליון. אצל אפלטון השאיפה היא אל שלוש אידיאות ואילו אצל אריסטו השאיפה היא אל האושר. ניתן למצוא דימיון בין האידיאות של אפלטון לבין "הטוב העליון" של אריסטו: שניהם הם ערכים נשגבים, שהאדם שואף אליהם וכנראה לעולם לא ישיג אותם בשלמותם.
דגם מדינה אוטופית: "פוליטיאה", של אפלטון ו"אוטופיה" של תומס מורוס. מבוא בין "פוליטיאה" (המדינה) לאפלטון היווני ו"אוטופיה" של תומס מורוס האנגלי יש פער של כאלפיים שנה, ובכל זאת שני המודלים הם תאורים אידיליים, חלומות בהקיץ של יוצריהם. המושג אוטופיה (מילולית – שומקום) הוטבע על-ידי מורוס, אך כיום הוא מיושם לכל מערכת או מצב בלתי אפשריים, […]
האמנם הדבר היחיד שאני יודע הוא שאיני יודע דבר? מהו הידע האנושי ולמה בדיוק אנו קוראים תבונה או רמת תודעה. מאז שחר האנושות כמעט, מנסים בני האדם למצוא לעצמם כללים וחוקים על מנת שיחיו לפיהם ויחושו כי הם יודעים דבר מה על העולם. כל הדתות למשל, קובעות לעצמם מורשת הכוללת את כללי האסור והמותר […]