בעבודה זו אדון בשאלת הזכות המוסרית לתכנון גרעיני, תוך התחשבות במידת היעילות המשוערת שלו בהשוואה לנזק הפוטנציאלי העלול להיגרם מהתכנון עצמו. אין חולק כי הנזק ממלחמה גרעינית עולה על כל תועלת מדינית אפשרית. לפיכך על המדינאים למנוע מלחמה גרעינית ואם זו פרצה, לעצור את החלפת המהלומות הגרעיניות בשלב המוקדם ביותר. עליהם לתת עדיפות בכל שלב במשבר לאופציית אי השימוש בנשק גרעיני, מתוך שקילת כל ההשתמעויות של השימוש בו. כמו כן מוסכם כי תפקידם של אנשי הצבא הוא לתת בידי המדינאים את הכלים המודיעיניים והמבצעיים לשם כך. השאלה הנובעת ממוסכמה זו, היא האם לתכנון הגרעיני (הצבאי והמדיני) הכולל תרחישי מלחמה גרעינית, יש מקום במסגרת המאמצים למניעת מלחמה גרעינית. בשאלה זו אדון במסגרת העבודה. תשובה חיובית מגלמת את הזכות המוסרית לתכנון גרעיני.