עבודת סמינריון-המפגש המורכב בין תרבות אדריכלית בת מאות שנים שהושפעה ממוטיבים אסייתים, לבין האדריכלות המערבית המודרנית, באמצעות עבודותיו של האדריכל היפני טויו איטו.

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 4959
מספר מקורות 8

תקציר העבודה

תוכן עניינים:
עמ' 4: הקדמה עמ' 5: תוכן עניינים
עמ' 6: ביוגרפיה ופרסים עמ' 8: מבוא
עמ' 11-9: יפן המסורתית ויחסה לאדריכלות המערבית עמ' 20-12: טויו איטו- פרויקטים נבחרים עמ' 16-12: מדיה-טק, סנדאי- יפן עמ' 18-17: Tod's- אומוטסאנדו- יפן עמ' 20-19: Mikimoto Ginzo- יפן עמ' 23-21: ניתוח מאפייני סגנונו של איטו עמ' 24: סיכום עמ'
5 : ביבליוגרפיה עמ' 26: רשימת תמונות הקדמה:
יפן מסקרנת כיום את העולם כולו. הצלחתה להיהפך למעצמה התעשייתית השנייה בעולם, מבלי לוותר על תרבותה המסורתית, מעוררת השתאות ומשמשת דוגמא למדינות אחרות באסיה. כדי להבין את סוד הצלחתה של יפן המודרנית ב-משפטים0 השנים האחרונות, ובכלל זה התפתחותה של הארכיטקטורה היפנית במדינה ומחוצה לה, עלינו להבין את ההיסטוריה, את החברה ואת התרבות שלה, כפי שצמחו והתרקמו במשך כאלפיים שנים שקמו לכך. יפן המסורתית לא הייתה חברה קפואה, אלא התפתחה כל הזמן והתאימה עצמה לנסיבות הפוליטיות והכלכליות המשתנות. מאידך, הייתה בה המשכיות, המאפשרת לראותה כמקשה תרבותית אחת. המשכיות זאת נבעה מכך שבדרך כלל לא דחקו הדברים החדשים את הדברים הישנים, אלא נוספו עליהם. יפן שימרה מוסדות, אמונות ואמנויות, כולל אלה שייבאה מבחוץ, ובה בעת נשארה פתוחה להשפעות חדשות. לכן היא הייתה אחת המדינות השמרניות ביותר, ועם זאת גם אחת המדינות החדשניות ביותר בעולם. תופעה זאת נמשכת אף בימינו: אף שיפן המסורתית הגיעה לקיצה באמצע המאה ה-19 עם ההיפתחות למערב, יסודות רבים מן המסורת הפוליטית, החברתית והתרבותית שלה מתקיימים עד היום. יפן המודרנית לא השליכה את עברה, אלא התאימה אותו לתרבות המערבית.
יכולתה לשלב את התכנים החדשים בדפוסי העבר אפשרה ליפן לחולל מודרניזציה מהירה יותר מכל ארץ לא-מערבית אחרת. בעולמנו המודרני, הווילון נסגר על התקופה שבה מוזיאונים, ספריות ותיאטראות החזיקו בידיהם את המפתחות לשליטה תרבותית. ציורים התלויים על הקירות, ספרים המודפסים על נייר, אינם נהנים עוד מהבלעדיות שהייתה מנת חלקם.
המולטימדיה הסבה אותם לאובייקטים הנמדדים על פי ערך יחסי. בעתיד יופקו ציורים, ספרים וסרטים יחד עם מדיה אלקטרונית כדוגמת קומפקט-דיסק בלי אפליה היררכית. אנשים יצרכו את שני סוגי המדיה וייהנו משניהם. הגבולות יטושטשו, ומוזיאונים, גלריות לאמנות, ספריות ותיאטראות ילבשו ממד חדש. "ביגוד ומחסה הם הרחבה של עור גופנו", אמר מרשל מקלוהן בשנות ה-60. מימי קדם אדריכלות מתאמת בין האדם לבין הסביבה הטבעית שלו, מתוך התחשבות מתמדת בטבע, במידע ובקשרים שביניהם. כיום, תפקידה של האדריכלות לשמש כ"חליפה של מדיה". אנשים בעלי שכבת מגן מכאנית הנקראת מכונית חווים מעין הגדלה של מידות גופם האישיות. במערבולת המידע האין-סופית ניתנת לנו האפשרות לשייט בחופשיות ב"עולם החיצוני" ובו בזמן להשתייך ל"עולם שלנו". מי שעוטה את "חליפת המדיה" הוא טרזן בג'ונגל של עולם המדיה.
בעבודה זו אציג את המפגש המורכב בין תרבות אדריכלית בת מאות שנים שהושפעה ממוטיבים אסייתים, לבין האדריכלות המערבית המודרנית, באמצעות עבודותיו של האדריכל היפני טויו איטו. באמצעות מבנים נבחרים של איטו, נוכל לאפיין את אופייה העכשווי של האדריכלות היפנית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בידי אדריכלים שונים אשר חזונם מגולם במבנים המעטרים את רחובותיה הראשיים של מגוון ערים ביפן.