עבודת גמר - מקרי מבחן באתיקה, משפט וחברה

תקציר העבודה

"שאלה: קראו את תיקון מספר 15 לחוק האזרחים הוותיקים שעבר השנה בכנסת. היכנסו לנעליו של פרופ' זמיר וכתבו את תגובתו לתיקון לחוק. עליכם להסביר תחילה אם פרופ' זמיר שאתם בנעליו מסכים/מתנגד ולאחר מכן לנמק את הסברכם בהתבסס על חומרי הקורס.
תשובה: אטען כי פרופ' זמיר מתנגד. לפי מאמר פרופ' זמיר ""אתיקה בפוליטיקה"" מטרתנו כמדינה היא לא לחוקק חוקים נוספים על קיימים, אלא לטפל בכלי האתיקה. לפיו, החוק פוגע באוטונומיה וריבוי חוקים מעיד על חברה לא בריאה. בנוסף, אנחנו לא מצליחים לאכוף את החוקים שיש לנו ועדיף שלא יהיה חוק מאשר שיהיה חוק שלא נאכף. בישראל ישנה בעיה והיא הקצב והכמות בה ממהרים לחוקק חוקים. השאלה הנשאלת היא, האם באמת ישנו צורך בחיקוק חוק זה? למשל חוק ""לא תעמוד על דם רעך. ""התיקון לחוק הוא דוגמה קלאסית לתופעת ""המשפטיזציה"". תפיסת המשפט כחזות הכל, השאלה האם התנהגות היא טובה\ לא טובה\ראויה\ לא ראויה- הכל נמנה ע""י המשפט. "

 

שאלה: אתם יועצים להסתדרות הפסיכולוגים בישראל השוקלת שלוש אפשרויות ביחס לעתידה של וועדת האתיקה הקיימת שלה. אפשרות ראשונה, להחליף את ועדת האתיקה הקיימת של הפסיכולוגים בנציבות תלונות הציבור על פסיכולוגים. נציבות שתהיה זהה לנציבות תלונות הציבור על שופטים. אפשרות שנייה, להחליף את ועדת האתיקה הקיימת של הפסיכולוגים בוועדת אתיקה כמו שיש לעורכי הדין. אפשרות שלישית, להשאיר את ועדת האתיקה הקיימת של הפסיכולוגים ללא שינוי.

(א) כתבו הצעה מפורטת הכוללת הסבר של כל אחת מהאפשרויות לרבות יתרונות וחסרונות הטמונים בה.

(ב) נמקו מה האפשרות העדיפה לדעתכם. יש לבסס את תשובתכם על חומרי הקורס.

תשובה: (א) ראשית, אציג את ועדת האתיקה הקיימת של הפסיכולוגים לרבות תכליתה, מטרתה וסמכויותיה. לפי מאמר רייכר-עתיר "החלת ההתיישנות..", ישנם שלושה מנגנונים לשמירה על צביונו החוקי והאתי של הפסיכולוגיה. ועדות התלונות והמשמעת הן בעלות התוקף הסטטוטורי האמונות על אכיפת דיני המשמעת של הפסיכולוגים, ואילו ועדת האתיקה של הפסיכולוגים, האמונה על אכיפת כללי האתיקה, עובדת מתוקף תקנון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י), שהוא הארגון המקצועי הוולונטרי של הפסיכולוגים מאז 1958 הכפוף למשרד הבריאות. וועדה המייעצת לפסיכולוגים ולציבור בנושאי אתיקה של הפסיכולוגים, ומטפלת בתלונות על פסיכולוגים שבעת הגשת התלונה היו חברים בהפ"י. תכליתה של ועדת האתיקה לעדכן כללי אתיקה ובכך לנסח נורמות וכללי התנהגות. כללי האתיקה בפסיכולוגיה, הינם כללים ייחודיים, אך מקורם אינו בחוק, אלא בארגון וולונטרי. כללים אלו מתייחסים לצביון המקצוע הייחודי, לאיש המקצוע ולזיקת הציבור. כמו כן, הם מתייחסים לתרבות המקצועית, ליחסים בין אנשי המקצוע ולייצוג המקצוע בחברה. בכללי האתיקה באים לידי ביטוי ערכי המקצוע, העקרונות המנחים וכללי התנהגות הנדרשים למימוש אותם ערכים ועקרונות. חברי ועדת האתיקה נבחרים בבחירות שבהן חברי הפ"י הם הבוחרים והם אלו שיכולים להיבחר לוועדות ולגופי הארגון….

שאלה: עליכם לקרוא את פרק א (התעוררות האתיקה ומובנה) במאמר הבא: ד"ר זר-גוטמן "החינוך לאתיקה אינו בשמיים" משפט ועסקים יט (2017). הפרק פורסם בצמוד לעבודה.

א. האם אתם מסכימים לטענה המוצגת בשתי הפסקאות הראשונות של פרק א'? נמקו את דעתכם.

ב. מתוך מה שנלמד בקורס, כתבו פסקה נוספת וחדשה לפרק א אשר תציג טיעון או עובדות או שילוב של טיעון ועובדות שלא קיימים כרגע בפרק זה ומוסיפים לפרק.

תשובה: (א) מסכימה לטענה כי ישנה התעוררות של האתיקה בחברה הישראלית, אם כי לא מספקת. בשונה מכללי המשפט, ככלי האתיקה נקבעים ע"י החברה אשר מתפתחים בהדרגה ללא יד מכוונת. בשנים האחרונות התפתחו גופים מסודרים המטפלים באתיקה הקובעים כללים אתיים. בנוסף, מוטלים עיצומים אתיים על הפרות כללי אתיקה כגון אזהרה ואף נידוי. האתיקה מסדירה התנהגות נורמטיבית יום-יומית שהמשפט אדיש אליה, ונוכחת בכל מערכת בה נמצא האדם, ומכאן חשיבותה. מבחינה היסטורית, המשפט צמח מתוך האתיקה. תרומתה של האתיקה לתרבות החיים הינה חיונית בכך שהיא שוללת התנהגות שהמשפט אינו אוסר. התעוררותה של האתיקה באה לידי ביטוי גם בחוקים שנחקקו בעקבות אתיקה [ס' 61 לחוק לשכת עוה"ד]….