לכרך הגדול, בירת שלזיה, הגיע בכור צעיר, נאיבי ובטוח בעצמו ובאידיאולוגיה האינדיבידואליסטית שלו. הבכור הזה, מיכאל שמו, "תלמיד עברי, שעזב את ארץ מולדתו ובית אבותיו וגלה למקום חוכמה." הוא בא לעיר הגדולה והזרה הזאת במטרה "ללגום" דעת ולהגשים את  השאיפות לביסוס חיים על יסודות רציונאליים והגיוניים ולבנות עולם חדש, שלא יהיו בו "רשעים וצדיקים, עשירים ועניים".  רעיונות של "היהודי המשכיל החדש", האינדיבידואליסט- אתיאיסט, ש"נתלש" בכוח רצונו מגזע השורשים הלאומיים- היסטוריים משפחתיים שלו וכרגע ממלא את תודעתו במחשבות מופשטות וברצונות  עצומים לשנות ולהשפיע מבלי להתבונן ברקע של העם שלו  בתוכו הוא גדל וממנו ניזון . ב"מחניים" בולטת נוכחותו של המספר "כל יודע", שמספק מידע רב, תיאור אובייקטיבי והבנה כוללת של הנפש והרגשות של הדמויות, המצב המתרחש בחייהם ובמציאות הסובבת וכך גם הסברים והגדרות על המאורעות בסיפור. אולם, יחד עם זווית ראייה של המספר "מבחוץ", מופיעה בסיפור נקודת התצפית של הגיבורים עצמם ושתי נקודות התצפית הללו  מתערבות…