במצעה המקורי הצהירה מפלגת "ישראל ביתנו" בהנהגת אביגדור ליברמן על עקרון "חילופי שטחים ואוכלוסיות". לפי עקרון זה, הסדר עתידי עם הרשות הפלסטינית יכלול העברה לרשות של שטחים המצויים בריבונות ישראלית והמיושבים על-ידי אזרחים ערבים בתמורה לשטחי יהודה ושומרון בהם קיימים ריכוזים של אוכלוסייה יהודית. לדעת "ישראל ביתנו," אזרחי ישראל הערבים אינם נאמנים לישראל או מצויים במצב של נאמנות כפולה. לאחרונה, הוקמה מפלגת "תל אביב ביתנו" הקוראת לכך שבכל הסדר עתידי עם הפלסטינים הריבונות על ירושלים המאוחדת (לעד!) תעבור בשלמותה לידי הרשות הפלסטינית. לדעת מנהיגי מפלגה זו, האוכלוסייה היהודית של ירושלים עוינת ברובה את הערכים הליברליים והדמוקרטיים של מדינת ישראל ואינה תורמת למשק הישראלי. עוד הם טוענים כי אוכלוסייה זו תמצא את מקומה הטבעי בחסות הרשות הפלסטינית. [למען הסר ספק, שתי המפלגות מציעות להעביר את האוכלוסיות הנדונות לריבונות פלסטינית, גם אם אוכלוסיות אלה יעדיפו להישאר תחת ריבונות ישראלית.]
(א) את טובתו של מי אמורה המדינה לשרת, כדי לשמר את המחויבות של המצטרפים לאמנה?
(ב) האם ייתכן מצב בו חלק מהאזרחים במדינה מסוימת אינם צדדים לאמנה החברתית?
(ג) האם מצעי שתי המפלגות מפרים את האמנה החברתית?
(ד) איזה גוף, אם בכלל, מוסמך לקבל החלטה על ניתוק חבל ארץ על תושביו?

שאלה א: את טובתו של מי אמורה המדינה לשרת, כדי לשמר את המחויבות של המצטרפים לאמנה?

במהלך הקריאה של שלושת המקורות שניתנו לעבודה נתקלנו בגישות שונות למובנים מסוימים והבדלים רבים בראייה של ניהול המדינה וצורת המשטר, אך בנוגע לשאלה זו אני מאמין שאין וויכוח על כך שהמדינה מקבלת את סמכותה והאמנה הראשונית שנכרתה בין המדינה לבין אזרחיה באה על מנת לשרת את אזרחי המדינה. הובס טוען כי כל בני האדם שווים, גם אם ישנו אחד חזק ואחד חלש אין זה משנה כי כל אחד יכול להרוג את השני בשימוש מושכל של הכוח הניתן לו(הובס, פרק י"ג, 113). דווקא שוויון זה בין אנשים והעובדה שהאדם הוא ייצור שכלתני מביאים את האדם להתחרות אחד בשני וע"י כך יוצרים מצב של אי-בטחון במצב הטבעי של כל אדם וקהילה(הובס פרק י"ג, 114). האמנה החברתית לפי הובס באה לפתור מצב טבעי ומסוכן זה והשירות שהמדינה צריכה לספק לאזרחיה הוא דבר ראשון בטחון פיזי והבטחה קיומית. אם כך כדי לשמר אמנה חברתית זו המדינה צריכה בראש ובראשונה לשמור על בטחון אזרחיה ולמנוע מהם את תחושת הפחד התמידית הקיימת במצב הטבעי. רוסו כבר נותן היבט שונה על השירות שמדינה צריכה לספק לאזרח, רוסו מעביר מסר של התפתחות קהילתית והתקדמות אל חיים אידיאלים יותר ע"י האמנה החברתית שתוביל אל הקמת מדינה שעיקרה מתבסס על הרצון הכללי והטוב הכללי(רוסו, ספר רביעי, 154). הוא מסביר כי סכום הכוחות של האזרחים הוא המדינה וסכום זה יכול…

שאלה ב: האם ייתכן מצב בו חלק מהאזרחים במדינה אינם צדדים לאמנה החברתית?

המילה אזרח או נתין מייצגת אדם החי במדינה שמקיימת מערכת חוקים ונורמות חברתיות מסוימות, אזרח מטבע הדברים שייך לאמנה חברתית זו שהיא בעצם המדינה הקיימת בין אם הוא רוצה בכך או לא. רוסו טוען כי ההסכמה הראשונית לאמנה החברתית וכינון הקהילה היא אכן בחירה של אדם אינדיבידואל והיא חייבת להיות מקובלת על כולם ופה-אחד, על כל מי שנוכח במקום ובטריטוריה של המדינה בזמן הקמתה תהווה הסכמה לכך(רוסו, פרק ה,57. פרק ב', 153) אך מן רגע שקמה לה הקהילה והמדינה אין אזרח או נתין יכול להחליט כי הוא אינו חלק מן הקהילה יותר והוא כפוף תמיד לרצון הרוב. אפשר לראות ביטוי לכך שהאמנה מתבטלת במצב  שאזרח קיים פשע חברתי ונגזר עליו עונש מוות אבל גם אז רוסו מצדיק זאת בכך שבעשיית הפשע חדל מלהיות אזרח והפך לאויב(רוסו,פרק ה', 79) .הובס גם הוא טוען כי אמנה חייבת להכרת תחת הסכמה של כל המשתתפים בה ועושה את…

שאלה ג: האם מצעי שתי המפלגות מפרים את האמנה החברתית?

את התשובה לשאלה זו אני אענה בנוגע לכל מפלגה בנפרד, בנוגע למפלגת "ישראל ביתנו"- ראשית נבחן את טענת המפלגה בכך שנאמנותם של האזרחים הערבים של אותם השטחים המיועדים להעברה אינה נתונה למדינת ישראל וגם אם כן הם נמצאים במצב של נאמנות כפולה. במצב בו קבוצת אזרחים אינה נאמנה למדינתה עולה השאלה האם בכלל הם חלק מן האמנה החברתית? האם חוסר נאמנות הוא עילה לביטולה של האמנה החברתית? בשאלה ב' בחנו את הנושא של "האם אזרחים במדינה מסוימת יכולים לא להיות חלק מן האמנה החברתית" והתשובה שנענתה היא שחייבת להיות הסכמה ראשונית ופה-אחד על קיום אמנה בין התושבים. הסכמה שכזו איני מאמין שקרתה וניתן לראות הוכחה על-כך בהכרזת מלחמה על ישראל ביום בו היא הוקמה, מלחמת העצמאות. במצב כזה בו אזרחים אלה אינם חלק מן האמנה…