איסור הונאה בכשרות – עבודה סמינריונית מבוא
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית-תבטיח חופש דת, מצפון…". כך הכריז בן גוריון במעמד הקמת מדינת ישראל. חופש הדת וחופש המצפון הכולל גם את החופש מדת הוכרו עוד בהכרזה, והמשיכו לקבל תוקף כזכויות יסוד במדינת ישראל. את המחלוקות בעניין דת, ש"מעצם טיבן, קשות הן" העדיף בית המשפט להשאיר בידי המחוקק, הכנסת, משום רגישותו הרבה של הנושא וההתנגדות שמעוררות כפייה חילונית או כפייה דתית. הסמכויות לבצע פעולות תחיקתיות לשם השגת מטרה דתית ניתנו ברובן לכנסת ולא הואצלו, בשל היות הגבלת חופש הדת "בעיה כללית וארצית, שאינה מיוחדת למקום מסוים, ופתרונה נתון לסמכותו הייחודית של המחוקק הארצי". בעיית הכשרות הוסדרה בחוק אסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983 (להלן-החוק או חוק אסור הונאה), בו נקבע כי "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר" (סעיף
3 (א')) וכן כי "בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל [שלו] מוצג בכתב ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שאינם כשרים לפי דין תורה" (סעיף 3(ב')).
החוק אוסר בעיקרו על הונאה במכירה, ביצור ובשחיטה.   מקובל להבחין בין רשות הציבור לרשות הפרט, בין המטבח הציבורי לבין המקרר הביתי. בעוד שבראשונה קיימת מדיניות רשויות וחוק המבטיחים את הכשרות, אצל הפרט אין המדינה מתערבת לכאורה בשמירת הכשרות. אלא שהמציאות הקיימת מוכיחה כי לעיתים מוחלות נורמות הלכתיות על הפרט, והכשרות הופכת לנושא כפייה דתית, וזאת מעבר למטרת החוק עצמו והיא מניעת הונאה בכשרות המזון הנמכר והמיובא. הגוף המוסמך לתת תעודות הכשר הוא הרבנות הראשית לישראל עפ"י חוק הרבנות הראשית תש"ם-1980, (להלן –חוק הרבנות הראשית) והוא המוסמך להאציל את סמכותו זו לרבנים מקומיים. המחלוקות הקיימות מתמקדות במספר נישות עיקריות – סמכות הרבנות הראשית, סמכותה להאציל את מתן תעודת ההכשר וסמכותה לשקול שיקולים מסוימים במתן התעודה. יש החולקים על סמכותה של זו, על אף שהיא קבועה בחוק.  מימים ימימה התעוררו סכסוכים ומאבקים, בין שקטים ובין סוערים –בין הציבור הדתי והחרדי על גווניו לבין הציבור החילוני על גווניו הוא.
וודאי שקיים גם מתח בתוך הקבוצות הללו. אין ספק שגם נושאים שאינם נושאי דת מעוררים ויכוחים בין סוגי האוכלוסיות הללו וזאת על רקע תפיסות עולם שונות. נושא מתן תעודת הכשרות, המצוי בסמכותה של הרבנות הראשית לישראל, מעורר מחלוקת ממושכת על רקע
האידיאולוגיות השונות .
בעבודה זו אבחן את יישומו של חוק אסור ההונאה על רקע
המחלוקות הדתיות והמדיניות במדינת ישראל, דרך עיניהם של בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה.  אעמוד על הבעיה העיקרית העולה מהחוק ואבחן את ההתמודדות עימה דרך המאבקים בין הרשויות השונות.