1. א. אסכולת פרנקפורט לבין אסכולת ברמינגהם והסבירו . תשובה: שני תאים המבטאים דמיון בין אסכולת פרנקפורט לאסכולת ברמינגהם הם מקומם של המוענים והמשמעויות המוטמעות בטקסט. גם אסכולת (…) ב. תשובה: שני תאים המבטאים שוני יכולים לבוא לידי ביטוי בדימויים של (…) ג. מצאו בטבלה שני תאים המראים דימיון בין אסכולת ברמינגהם לבין גישת הדמוקרטיה […]
מטלת מנחה (ממ"ן) 1 2 ציון : 97 שאלה 1 – פרק 5 א. אסכולת פרנקפורט מתבססת על המרקסיזם ושאלת המוצא שלה היא מדוע השינוי החברתי שמרקס חזה עדיין לא התממש? זוהי גישה ביקורתית, והיא תולה את האשמה בתקשורת ההמונים. לפי האסכולה, תרבות ההמונים, המועברת דרך תקשורת ההמונים, מקדשת את המציאות החברתית הקיימת ומאדירה אותה. […]
אסכולת קולומביה מאמר קאנוני 1 – "תקשורת המונים, טעם פופולארי ופעולה חברתית מאורגנת" / לזרספלד ומרטון מאמר תגובה – מחקר ביקורתי בקולומביה: "תקשורת ההמונים, טעם פופולארי ופעולה חברתית מאורגנת" של לזרספלד ומרטון / פיטר סימונסון וגבריאל ויימן מאמר קאנוני 2 – "על חוויה שאולה: ניתוח האזנה לתסכיתי רדיו יומיים" / הרטה הרצוג מאמר תגובה – […]
יש הטוענים כי "בעידן של מדיה גלובליים הופכים משתמשי המדיה מאזרחים לצרכנים". על מנת לדון בטענה זו חשוב תחילה להבין כי המילה צרכנות מתייחסת הן לקנייה של דבר מה והן לשימוש במוצר עצמו (המדיה). בעבודה זו אדון בטענה זו תוך התייחסות לשלושה היבטים מרכזיים הדנים בקשר בין מדיה גלובליים לבין צרכנות. תחילה אתייחס לצרכנות תעשיית […]
א. אסכולת פרנקפורט, מקורה בקבוצת אינטלקטואלים (רובם יהודים) שפעלו בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 בגרמניה ועם עליית הנאציזם נמלטו לארה"ב. אסכולה זו נשענה על הגישה הנאו-מרקסיסטית, וראתה בתקשורת ההמונים מנגנון המשעתק את המציאות החברתית, מחבל באפשרות של שינוי חברתי ועוזר להטמיע את האידאולוגיה ההגמונית הקפיטליסטית, על ידי כך שהוא מציג את המציאות החברתית הקפיטליסטית […]
ממ"ן 1 2 2 6.04.13 שאלה 1: א. אדורנו והורקהיימר משתייכים לאסכולת פרנקפורט שמזוהה עם מסורת ההשפעות החזקות ומניחה כי החברה מחולקת למעמדות של שליט ונשלט ובה המעמד השליט שולט על אמצעי הייצור ועל התרבות. אדורנו והורקהיימר סבורים שהתרבות והאומנות האמיתית מכילה בתוכה אמת ויכולה לקדם תודעה מעמדית ושינוי חברתי. "מבחינתם של אדורנו והורקהיימר הגבוה […]
ביחרו טקסט שהתפרסם בחודשים האחרונים ונתחו אותו לפי 2 זרמים מתוך 3 הזרמים :הגישה הנאו מרקסיסטית ,גישה כלכלית פוליטית,אסכולת פרקפורט וגישת ההגמוניה ,בחלק ה-1 עד עמוד אחד,יש להציג את עיקרי הגישה הנאו מרקסיסטית ואת עיקרי 3 הזרמים המסתעפים ממנה אין להעתיק ניסוחים ,יש להתייחס לכל הנקודות המתאימות לאותה גישה בחלק השני,פסקה או שתיים יש להציג […]
קלאסיקה בחקר התקשורת – סיכום למבחן קאנון – מקור המילה מהשפה היוונית. ביוונית פירוש המילה הוא "מקל מדידה"/"חוק". מאוחר יותר, בימי הביניים, המילה קאנון קבלה 2 משמעויות: אוסף של טקסטים שונים אשר הוגדרו ככאלה ע"י הכנסייה עצמה. מערכת תקנות של הכנסייה הקתולית. בשימוש המודרני, המשמעות של המילה קאנון הינה קריטריון לשיפוט מקרים ומצבים, או עיקרון […]
מטלת מנחה 11 1 . מודל קווי – לאסוול: לאסוול מציג את המודל הליניארי, לפיו קיים מוען המעביר מסר באמצעות ערוץ לנמען וקיימת השפעה על הנמען. תהליך חד כיווני שבו יש גורם אחד דומיננטי שזהו המוען, לנמען אין אפשרות למשוב. דוגמה לסיטואציה תקשורתית שהמודל מתאים לה: כתבה בעיתון שבו המוען הוא הכתב והקורא הוא הנמען, […]
פרק 1: ניתוח של תופעת הנינטיזם לפי אסכולת פרנקפורט תופעת הנינטיזם כפי שהיא באה לידי ביטוי באסכולת פרנקפורט מביאה את פעולתה של תקשורת ההמונים כמשהו אשר משיג שיווין בין כל המעמדות. אם נסתכל על המקרה של כוכב נולד מה שאותה תקשורת המונים עושה היא בעצם לוקחת את התרבות המוסיקה אשר מרביתה נראית באמצעי התקשורת, ומביאה […]
מבוא אסכולת פרנקפורט יצאה מתוך הזרם המרקסיסטי המהפכני, וחבריה ביקשו לברר מדוע לא התרחשה המהפכה המיוחלת עפ"י נבואתו של מרקס. הם הסיקו שחלק מהסיבות קשורות לאמצעי התקשורת ההמוניים בחברה הקפיטליסטית, ובעבודה זו אנסה להדגים את התופעה באמצעות הדוגמא הישראלית של הכוכבת הנולדת נינט טייב. …
אסכולת פנקפורט – תקציר בראשית שנות השלושים של המאה הקודמת, חברה קבוצה של אינטלקטואלים צעירים, מרביתם ממוצא יהודי, במטרה להקדיש את עצמם לחקר החברה והתרבות. פעילותם התרכזה ב"מכון לחקר החברה", שליד אוניברסיטת פרנקפורט בגרמניה. לימים, זכו בכינוי "אסכולת פרנקפורט", גם לאחר שרובם נאלצו לעזוב את גרמניה עם עליית היטלר לשלטון (מי דן ויסעור תשנ"ג, 7). […]