שם הקורס: מיתוס ואתוס בקולנוע הישראלי ממ"ן
1 2
תאריך הגשה: 31.05.2015 סעיף א':
אוריינטליזם הוא האופן שבו המערב מקבל ומדמה את האוריינט (המזרח), איך המערב מסתכל על האוריינט. האירופאים מדמים את המזרח כדבר אקזוטי, ולכן אירופה מגדירה את האוריינטליזם כניגוד לתרבות האירופאית המתורבתת.
סעיד טוען כי שהמזרח היא ישות גיאוגרפית, מציאות מוחשית, והוא מנסה להבין מה מערכת היחסים בין המזרח והמערב, ומדוע היא מבוססת על שליטת המערב במזרח (קולוניאליזם). העליונות הזו עוברת מדור לדור, מתגבשת ומתחזקת לאורך השנים, ללא כל קשר לתפיסה המציאותית בפועל. הטענה היא שהמזרח לא מצליח לצאת מהשליטה של המערב, והמערב לא יפסיק לשלוט על המזרח. מתקיים פה מצב אי שוויוני שהולך ומתעצם לאורך השנים, ולא עתיד להשתנות. הוא טוען כי ישנה מסורת ארוכה של דימויים שגויים הקשורים למזרח התיכון ולאסיה (אוריינטליזם) ששימשה כהצדקה לקולוניאליזם.
הנצחה של גישה זו, כמו כן גם בקולנוע, מקבעת פרשנויות אלה לאורך זמן, נותנת להם תוקף, ותורמת לייצוגו של המזרח כנחות, פרימיטיבי.
בארץ ישראל העולים היהודים מגיעים מאירופה לישראל, וממשיכים את הנחת המוצא על פי האוריינטליזם כי הם מורמים מעל הערבים, האוריינטליים. היהודים מוצגים כתרבותיים וכשוחרי שלום, ומולם מוצג העולם  הפרימיטיבי והאגרסיבי של הערבים. נוצרה כאן תדמית אלימה מאוד לחברה הערבית. להתמודדות של האוכלוסייה היהודית במקרה של עימות עם איום חיצוני אלים, יש שני מצבי תגובה: אתוס דפנסיבי המייצג צורת התנהגות כנועה ומתגוננת, ואתוס אופנסיבי, המייצג התנהגות אלימה כלפי האיום. אופן התגובה אינו מתייחס רק לביטוי פיזי, אלא גם להלך רוח, ביטויים מילוליים ודרך מחשבה. בסרט "הם היו עשרה" של ברוך דינר (1960) יחסי הכוחות בין היהודים והערביים מתחילים בנקודה בה לערבים יש עליונות על פני היהודים, וככל שהסרט מתקדם מאזן הכוחות משתנה. בתחילה היהודים סובלים מתנאי מזג האוויר, הם אינם מורגלים לאקלים החם, לאדמה היבשה, ללינה משותפת בחדר אבן, הם אינם יודעים לעבד את האדמה. לעומתם, הערבים מצוידים בסוסים, חורשים את האדמה, בור המים נמצא קרוב לכפר שלהם והם מאוקלמים היטב בארץ. ככל שהיהודים מתאקלמים ולומדים כיצד לעבד את האדמה (לדוגמה, יוסף רואה את שכניהם הערבים משתמשים במחרשה), הם הופכים להיות בני בית. כך הם גם לומדים את השפה המקומית ואפילו סגנון המוסיקה שהם שרים משתנה משירים סוציאליסטים לשירים בערבית. מערכת היחסים בין היהודים והערבים מחזקת את האתוס הדפנסיבי לאורך כמה נקודות בסרט. היהודים אף פעם אינם יוזמים מתקפה, ועל אף חילוקי הדעות בין החברים בקבוצה, הם לא יוזמים את המתקפה, אלא רק מגיבים אליה כדי להגן על עצמם. כלומר, אם האתוס –