תופעת רצח נשים בידי בעליהן בקרב העדה האתיופית

תקציר העבודה

תופעת רצח נשים בידי בעליהן בקרב העדה האתיופית   תוכן עניינים
מבוא -עמ'
3 – 4                                                                       פרק א': יהודי אתיופיה באתיופיה -…עמ' 5- 6                                      פרק ב': הקליטה בישראל -עמ' 7- 9
פרק ג': שינוי בסטאטוס הגבר מאתיופיה לישראל
עמ' 10- 13
פרק ד': מאלימות ועד רצח נשות העדה על ידי בעליהן –עמ'
1 4- 16
פרק ה':  סיכום -עמ'
1 7
ביבליוגרפיה –עמ'
1 8
מבוא
תופעת ההגירה מתרחשת מאז ומתמיד כמעט בכל מדינות העולם. הגירה הינה עקירה מתרבות אחת ומעבר לתרבות אחרת.
  ישנן סיבות שונות לכך שמשפחה ואף קהילה שלמה, שרגילה לאורח חיים מסוים בארץ מסוימת, תאסוף את כל מה שיש לה, תהגר למדינה אחרת ותשאיר מאחוריה את כל המוכר לה. סיבה שמשותפת להרבה מהגרים ממדינות שונות, למשל, היא הסיבה הכלכלית. אוכלוסיות שמתגוררות במדינות שבהן מצבם הכלכלי רע, מחפשות מוצא במדינה אחרת. סיבה אחרת היא איום בטחוני. מדינות רבות שרויות במצב מלחמתי ממושך והתושבים, שיש איום מתמיד על חייהם, נסים על נפשם ומחפשים מקלט. המניעים להגירה בקרב עולים או מהגרים נקראים "גורמי דחיפה"  (הדוחפים אותם לעלות מארץ המוצא) ו "גורמי משיכה"  (המושכים אותם לעלות לארץ היעד). גורמי הדחיפה והמשיכה לרוב מנוגדים זה לזה. כלומר, מה שדחף עולה להגיע למדינה מסוימת הוא העובדה שבמדינת היעד ישנו מענה (גורם משיכה) לצורך שהוא מחפש. ההגירה לא תמה עם המעבר למדינה החדשה. עם הגיעו של המהגר למדינת היעד הוא עובר תהליך קליטה רשמי ולא רשמי. התהליך הרשמי מתרחש מול מוסדות המדינה הקולטת, על ידי רישומו במערכות המדינה השונות (משרד הפנים ועוד) והתהליך הלא- רשמי, מתבצע בתוך תוכו של המהגר. לפעמים תהליך זה הוא הקשה והממושך יותר, ועלולות להיווצר בעקבותיו תופעות שונות כמו לחץ, עבריינות ועוד. כאשר המרחק התרבותי של המהגר גדול מזה של החברה הקולטת, תהליך הקליטה ילווה בקשיים אישיים רבים. אבל, ההתמודדות עם הקשיים תלויה  באישיותו של המהגר וביכולתו להכיל שינויים אלה. יש לציין, שהצלחתו של התהליך והיטמעותו של המהגר, תלויה באופן בלתי נפרד גם באופי החברה הקולטת, שלה תפקיד מכריע בתהליך הקליטה (חברה שמקבלת את האחר והשונה או מנדה אותו, חברה חילונית או דתית ועוד, כפי שמתואר במודל של סבר  ).
גורמי הדחיפה לעליית יהודי אתיופיה הם רדיפות של יהודים והתנכלויות, שהתגברו עקב חילופי שלטון בשנות ה- 70, כמו כן רעב, עוני ואמונה דתית בציון וירושלים, שהיוותה תמיד רקע לעליית אתיופים לישראל.   בעוד שגורם המשיכה הוא, היות ישראל "מדינת היהודים", מדינה מערבית ונאורה שמספקת מענה לגורמים שבגללם עזבו. תופעה מדאיגה שצברה תאוצה בשנים האחרונות, אשר באה לידי ביטוי בצורה רחבה ביותר בעדה האתיופית, היא תופעת רצח נשים בידי בעליהן. לעומת זאת, במסגרת עבודתי כשוטרת במשטרת ישראל, נתקלתי פעמים בודדות בלבד באירועים של אלמ"ב (אלימות במשפחה) בין בני זוג אתיופים. הדבר תמוה בעיני, לאור העובדה שאחוז הנרצחות האתיופיות גבוה מאחוז הנרצחות הצבריות, ביחס לשיעורן מתוך סך האוכלוסייה. בעבודה זו אנתח את עליית העדה האתיופית, על השלכותיה הרבות על העולים כגון קשיי קליטה, פערי תרבות, שינוי אורח החיים מהקצה אל הקצה, התפוררות המוסד המשפחתי ומעמד הגבר האתיופי לפני ואחרי ההגירה. ברצוני לבדוק האם ההגירה לישראל והקשיים הללו, שבהם נתקלו העולים, הם שהביאו לשינוי מרחיק לכת בהתנהגותם של הבעלים האתיופים ולהסלמה במקרי האלימות שלהם, כלפי נשותיהם, ועד לרציחתן.