סרבנות גט כעוולת נזיקין בשיטת המשפט בישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים

תקציר העבודה

עבודת סמינריון בנושא סרבנות גט כעוולת נזיקין במדינת ישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים                                                                                                                    תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מעמד האישה בדיני המשפחה בישראל
2
1 .1.1 מעמד האישה על פי שיטת המשפט הישראלי
2
1 .1.2 דיני המשפחה בישראל
4
1 .1.3 גירושין
6
1 .2 סרבנות גט ועגינות 7

1 .2.1 גירושין ביהדות 7

1 .2.2 סרבנות גט ועגינות : הגדרה
8
1 .2.3        סרבנות גט ועגינות כבעיה 9

1 .3 כלים משפטיים המצויים בידי האישה העגונה
1 2
פרק 2 – עוולת הנזיקין של סרבנות גט
1 6

2 .1 סרבנות גט כעוולת הנזיקין בשיטת המשפט בישראל
1 6

2 .2 סרבנות גט כעוולת נזיקין בהחלטות שיפוטיות
1 7

2 .3 קשיים העומדים בפני מסורבות הגט המעוניינות להגיש תביעה בגין עוולת נזיקין
2 0 פרק 3 – סרבנות לגירושין בדין המוסלמי והביטוי בישראל
2 3
סיכום
2 7
מקורות
2 9
תקציר הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ (מגילת רות, א, יג) במאתיים השנים האחרונות, נשים רבות נותרו עגונות כתוצאה ממאורעות קשים שפקדו את העולם בכלל ובפרט את העם היהודי. סוגיית העגינות בעשורים האחרונים למודעות הציבורית לאור העלייה בשכיחות סרבנות הגט יותר מבעבר. בעלים משתמטים רבים נעלמים או מסרבים להיענות לבקשת נשותיהם לקבל את גיטן מטעמי נקמנות או מתנים את הגט בתנאים ממוניים כאלו ואחרים. העלייה בשכיחותן של מסורבות גט ועגונות בתקופה המודרנית יוצרת בעיה חברתית ממשית ומביאה להכרה בצורך בתקנות העוסקות בנשים שנעזבו על ידי בעליהן. אמנם חילוץ נשים מסורבות גט מעגינותן נתפס כמצוות עשה בהלכה היהודית. עם זאת, רבנים ודיינים מסרבים לקרוא תיגר על כוחו המוחלט של הבעל וליישם פתרונות הקיימים בהלכה היהודית ואף הניתנים להם באמצעות החוק. הם חוששים מיצירת פריצות הלכתית חמורה עוד יותר וכן, מחשש פן יתקבל גט מעושה הפוסל את הגירושין. במקרה זה, הזוג עדיין נחשב לנשוי ולכך השלכות חמורות. לפיכך, מאחר ואישה אינה יכולה להגיש גט לבעלה על מנת להתגרש ממנו וכן, בית המשפט היהודי אינו יכול להעניק גירושין ללא הסכמתו של הבעל, היא נותרת עגונה או נענית לסחטנות של סרבן הגט.
חוסר השוויון המגדרי בשיטת המשפט הישראלי מושפע מהמאפיין הדתי, מאחר ונקבע, כי הדין האישי הנו הדין הדתי. לכן, ענייני הנישואין והגירושין הופקדו בידי בתי הדין הרבניים במקרים בהם הזוגות הנם יהודים ובתי הדין השרעיים במקרים בהם הזוגות הנם מוסלמים. לכן, עקרונות המשפט הדתי חלות בסוגיות אלו. הדינים בהלכה היהודית ובהלכה המוסלמית אינם חלים באופן שווה על שני המינים והם מבטאים חוסר שוויון מגדרי. יישום המשפט הדתי בשיטת המשפט בישראל נעשה באופן המפלה נשים. מטרתה של עבודה זו הנה לבחון את השימוש בתביעה כנגד עוולת הנזיקין ככלי בידי עגונות בגין סרבנות גט בישראל הן בקרב יהודים והן בקרב נשים מוסלמיות שבעליהן מסרבים לגרשם. במסגרת עבודה זו, נתמקד בעגונות המסורבות גט ובכלים המשפטיים המצויים בידיהן להתמודדות עם עגינותן, כאשר ההתמקדות הנה בתביעת הנזיקין בגין סרבנות הגט. בהמשך, נבחן כיצד הדת האיסלמית מתמודדת עם מצב מקביל, בו גבר נוטש את אישתו ומותיר אותה נשואה במסגרת קשר נישואין שאינו קיים הלכה למעשה.