Phage Therapy:
THE ( OLD ) NEW WEAPON
3 .10.2006
תוכן עניינים
עמוד תוכן
3 מבוא
4-5
סוגי וירוסים ודרכי פעולותיהם
6 -7
מדוע בקטריופאג'ים ולא אנטיביוטיקה ?
8-9
טיפול בבעלי חיים בתרפיית פאג'ים
1 0-11
טיפול בבני אדם בתרפיית פאג'ים
1 2
ניסויים מעניינים 
1 3
שימושים נוספים לתכשירי פאג'ים
1 4
בטיחות בעבודה בפאג'ים
1 5-16
דיון
1 7
ביבליוגרפיה רשימת תמונות:
תמונה
1    עמוד 5
רשימת גרפים:
גרף
1       עמוד 10 מבוא :
כדור הארץ כפי שאנו מכירים אותו וצופים בו מכיל מאות אלפי מינים של בעלי חיים וצמחים בצורות , גדלים ובצבעים שונים. כדי שמארג זה יתקיים יש צורך בגורם נוסף-  חיידקים. תפקידם במערכת זו הוא חיוני ואקוטי אך לחובתם יאמר שהם גם וירולנטים ומסוכנים מאוד לנו –בני האדם. בנקודה זו באה לעזרתנו אמא אדמה  ונותנת לנו אפשרות לאזן את המשוואה ולנסות , באמצעים טבעיים בלבד , להילחם ולשרוד מול היצורים הקטנים , הבלתי נראים האלו שכל כך מסוכנים לנו.
הכוונה כמובן היא לבקטריופאג'ים ובעברית – נגיפים.
כחלק מהאיזון היוצא דופן והבלתי נתפס של הטבע ישנם יצורים הקטנים אפילו יותר מחיידקים שבשבילם החיידקים הם אך ורק בית גידול  " חמים ונעים ".  לכל בקטריה הידועה ומוכרת למדע יש כמות גדולה ביותר של בקטריופאג'ים – וירוסים שרק מחפשים אותה – כדי לחדור אליה , להתרבות וברוב המקרים להשמידה.
במהלך החדירה  פאג' בודד מתרבה עד לכמות של מאות וביציאתו החוצה מן הבקטריה הוא ממיס או מחורר את הדופן שלה ובכך גם גורם להשמדתה וגם ממשיך לבקטריות הבאות. ההנחה היא שהפאג'ים קיימים כבר מתחילת החיים על כדור הארץ , יש שיאמרו מפני שהם יחסית פשוטים בכל מה שקשור למבנה ולתכונות שלהם ויש שינמקו זאת כפי שכבר נאמר – איזון הוא חלק  חיוני בטבע.
למרות זאת רק ב 1896 חוקר בריטי בשם Ernest Hankin  דיווח לראשונה על ממצאים משונים בנהר הג'ינג'ס בהודו. לפי ממצאים אלו הוא גילה פעילות אנטיבקטריאלית  והציע שיש איזשהו גורם קטן בלתי מזוהה שאחראי לכך . (7,
8 ) שנתיים לאחר מכן ביולוג רוסי בשם Gamaleya  (7) זיהה גם כן תופעה מוזרה של פעילות אנטיבקטריאלית אך הפעם בחיידקים אחרים. לא עבר הרבה זמן וגם חוקרים נוספים זיהו תופעות דומות במקומות שונים בעולם.
אך רק כעבור כ 20 שנה חוקר בריטי בשם Frederick Twort (7) העלה את ההשערה שפעילות זו נובעת מקיומם של יצורים שעד כה לא ידעו על קיומם – וירוסים , אך בשל בעיות טכניות וכספיות בעיקר רק שנתיים לאחר מכן בשנת 1917 Felix d'Herelle  נתן רשמית את השם והגדיר את בקטריופאג'ים  כפי שאנו מכירים אותם היום.
המילה בקטריופאג' נגזרת משתי המילים בקטריה ופאג' (Phagein) שפירושה לאכול ביוונית.
הניסיון הראשון לרפא מחלה בעזרת פאג'ים נעשה ע"י d'Herelle בניסיון לרפא דיזנטריה ב 1919 . (7) הפאג'ים  הוזרקו לילד בן 12 שחלה קשות בדיזנטריה וכן למספר חולים נוספים שהחלימו כעבור מספר ימים מעטים, אך מכיוון שתוצאות הטיפול לא פורסמו מיד ולא תויקו כנדרש רק ב 1921 פורסם הטיפול הראשון בחולה בסטפילוקוקוס.
בעקבות כך במשך הזמן טיפל  d'Herelleבאלפי חולים בעיקר בכולרה בהודו.
מאז קמו מספר חברות ליצור תכשירי פאג'ים גם באירופה וגם בארה"ב ובעיקר בברית המועצות לשעבר.
אך הטיפול והמחקר נגדעו בפתאומיות עת "המצאת המאה " – האנטיביוטיקה ובמערב הפסיקו כמעט לחלוטין את הטיפול הפאג'ים . לעומת זאת במזרח אירופה בפולין וגרוזיה שהיו בעת ההיא חלק מברית המועצות המשיך המחקר והתפתח וכיום הן מהוות מוקדי מחקר מרכזיים בתחום.