הגנת תום הלב ( הגנת השם ) בנושא גניבת העין עבודה סמינריונית פברואר 2010 תוכן העניינים
מבוא
גניבת עין עיקרון תום הלב הגנת תום הלב ( הגנת השם ) בנושא גניבת העין סיכום מבוא
עבודה זאת עוסקת בנושא הגנת תום הלב ( הגנת השם ) בנושא גניבת העין (PASSING OFF). העבודה כוללת סקירה תיאורטית של עוולת גניבת העין ושל הגנת תום הלב, פסיקה רלבנטית בישראל ובחו"ל.
דיני הקניין הרוחני משלבים קידום של אינטרסים ציבוריים ושל ערכים חברתיים יחד עם הגנה על אינטרסים פרטיים. האינטרסים הפרטיים באים לידי ביטוי במטרת היסוד של כלל דיני הקניין הרוחני שהיא בראש ובראשונה להגן על היוצרים ועל הממציאים. האינטרסים הכלל חברתיים באים לידי ביטוי בכך שתכלית ההכרה בזכות היוצרים היא לעודד יצירה והפצה של יצירות והמצאות אשר יביאו לקידום הרווחה הכלל חברתית.
באופן כללי, ניתן לסווג את ההצדקות לדיני הקניין הרוחני לשני סוגים עיקריים: א.
הצדקות מוסריות –  את התפיסה המוסרית ניתן לחלק לשתי גישות:
1) אישיות – היצירה מבטאת את עולמו של המחבר והיא תולדה של מאמץ רוחני ולכן יש להגן עליה כמו חירויות אחרות של הפרט. גישה זו מצמצמת את הזכויות "הרחוקות מלבו של המחבר".
2) עמל וגמול – גישה המבוססת על התפיסה הקניינית של ג'ון לוק – קניינך שייך לך! ב.
הצדקות כלכליות – נתינת זכויות לממציא. התמריצים נובעים מהפער בין ההשקעה בהמצאה לבין הקלות שבניצולה. התמריצים מעודדים את ההמצאה ובכך מסייעים להתקדמות החברה.
מנגד, מונופול חזק מדי לא יאפשר לחברה ליהנות מהתוצרים הללו.
*** העבודה ללא ביבליוגרפיה וללא מקורות בגוף הטקסט