מיקומו של בית המקדש השני

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 6043
מספר מקורות 17

תקציר העבודה

תקציר עבודת מיקום בית המקדש הנחת היסוד בעבודה זאת היא כי אתר בית המקדש שנבנה על ידי זרובבל, עם שיבת ציון מבבל,  מצוי בנקודה שבה היה בית המקדש הראשון או בסמוך לה וכך גם בית המקדש של הורדוס אינו אלא הרחבה של בית המקדש שנבנה בתקופת הנביאים נחמיה ועזרא (Paton, 1907, עמ' 8 ).
רבים מהחוקרים היהודים מניחים שקודש הקודשים היה ממוקם במקום שניצב מסגד כיפת הסלע. בכל זאת מיקום המקדש וחצרותיו לא ברור ואינו החלטי.  תאור המשנה (מידות 1,
2 ), את מיקום המקדש ביחס לחומות הוא מופשט ואינו ברור, וכלל התייחסויות כלליות לגבי כיווני רוחות השמים, ואינו כולל מידות מדויקות. יש המפרשים את המרחקים המוזכרים כמרחקים בין בית הכהן הגדול לבין חומות הר המוריה  ואחרים משערים כי מדובר במרחקים בין קירות המקדש לחומות הר-המוריה (שגיב, 2008, עמ' 1). אי וודאות זאת גדלה משום שלא קיימים ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת בית שני – לא קיר, עמוד או כתובת שיכולים לסייע לנו למקם את בית המקדש. יתר על כן מידות חצר המוריה העכשוויות (חראם אל-שריף) אינן תואמות את המקורות היהודיים; לפי המשנה וכתבי יוספוס פלביוס חצר המקדש הייתה  ריבוע; על פי המשנה מדובר בריבוע של 500 X500 רגל – כ-50דונם. לפי יוספוס פלביוס מדובר בריבוע של פרולונג X פרולונג (furlong = 201 מ') כ-36 דונם. אבל חצר המוריה הנוכחית (חרם אל-שריף) היא בצורת טרפז מלבני 300 מ' X 500 מ' בשטח של כ-משפטים0 דונם, דהיינו: פי 2.5 מהשטח המחושב על פי המקורות שהוזכרו לעיל.
לא רק שקיימות הערכות שונות לגבי המבנה המדויק של בית המקדש, מידותיו אינן ברורות כי אורך מידת האמה המיוחס לתקופת בית שני, איננו אחיד. לכן גם אם קיימות נקודות התייחסות בשטח שמהן אפשר למדוד את מיקומו של בית המקדש, הרי עדיין קשה למקמו בשטח בשל ההשערות השונות לגבי אורך האמה המוזכרת במקורות. יתר על כן מפת קווי הגובה של מפלס הסלע הטבעי, ששורטטה ע"י Warren לפני כ-משפטים0 שנה, איננה מדויקת. כמו כן קיימת אי בהירות באשר לדרך אספקת המים שנדרשו לצרכי הפולחן. פריסת בורות איגום מי הנגר ותוואי אמות המים, מהווה גם הוא אילוץ באיתור מקומו של בית המקדש.
בעבודה זאת ננסה לעמת בין הגישות השונות לקביעת מקומו של בית המקדש. זאת כאשר לא פעם הטענות וההנחות שבאות לאושש גישה אחת לאיתור מקום בית המקדש, משמשות להפרכת גישה אחרת. ריבוי הגישות, כ-14, נובע גם מכך שבנסיבות המדיניות והדתיות הנוכחיות, לא ניתן לבצע חפירות וסקרים ארכיאולוגיים שיטתיים.
תוכן עניינים
מבוא   …   3
פרק א' : בית המקדש השני רקע היסטורי   
4
1 .      בית המקדש רקע היסטורי ומבנה -..   5
2 .      ממצאים ארכיאולוגיים המגבים את ספרי הנביאים–…  5
                3.
הויכוח לגבי מיקומו המדויק של בית המקדש -…  6
פרק ב': גורמים המשפיעים על ההשערות השונות –   8
1 .      מערכת הספקת המים לעיר ירושלים -…   8
2 .      מידת האמה העתיקה כגורם בהערכת גודל מבנים -..8
3 .      נקודות התייחסות בשטח –. 10
4 .      קווי גובה טופוגרפיים ומפלס הסלע הטבעי . 10 5.       ממצאים ארכיאולוגיים בהשוואה לממצאים באתרים אחרים ..  10 פרק ג': הגישות השונות למיקום אתר בית המקדש -.11
          1. הגישה המסורתית, הגישה המרכזית מקום המקדש ב"כיפת הסלע" 11
          2. הגישה הצפונית –.. 14
          3. הגישה הדרומית –…
משפטים פרק ד':  דיון .
19
          1.
הטיעונים לקבלת או דחיית הגישה הצפונית -.  19
          2.
הטיעונים לגבי המצאות המקדש באתר "כיפת הסלע" -..  19
           3.
הטיעונים לגבי הגישה הדרומית -..  21
סיכום –…
22
ביבליוגרפיה –
23
נספחים