1 . פרק 1 – חוק הגנת הצרכן
1 .1. מטרת החוק
1 .2. על מי חל החוק?

1 .3. איגוד הצרכנים בישראל
2 . פרק 2 – ההטעיה הצרכנית
2 .1. מהי הטעיה צרכנית?

2 .2. כיצד באה לידי ביטוי ההטעיה הצרכנית?

2 .3. סנקציות בגין הטעיה
2 .4. מצד העוסקים
3 . פרק 3 – המגמה ההולכת ונבנית להדחקת חוק הגנת הצרכן בדגש על ההטעיה הצרכנית, מחוץ לחקיקה הישראלית
3 .1. התפתחות ההטעיה בצרכנית
3 .2. כיצד הפסיקה הישראלית אדישה להטעיה בהקשר הצרכני?   
3 .3. כיצד החקיקה אדישה להטעיה בהקשר הצרכני ופונה להסדרים אחרים בחוק?   
3 .4. התבטאות המגמה מצדו של הצרכן בשל נחיתותו בניסיון למימוש זכויותיו
4 . פרק 4 – עתידו של חוק הגנת הצרכן
4 .1. הקודקס האזרחי 5. פרק 5 – פתרונות עתידיים העבודה עוסקת בבחינת יעילותו של חוק הגנת הצרכן (להלן "החוק") בשמירה על האינטרס הצרכני במדינת ישראל, בדגש על ההטעיה הצרכנית. בעקבות המגמה המצטיירת במדינתנו בניסיון המשתמע להפחתת משקלו של החוק, אבדוק אם אכן היא מתקיימת, כיצד ניתן לראות את התדרדרותו במערכת המשפט, או האם בכלל ניתנה לחוק לגיטימציה מאז חקיקתו? זאת מתוך מטרה לבחון האם החוק אכן חיוני למערכת הציבורית של הצרכנים והעוסקים וכיצד חיוניות זו אם בכלל, באה לידי ביטוי.  לדעתי המערכת הצרכנית במדינת ישראל לא הייתה מוכנה לקבל את חוק הגנת הצרכן במתכונת בה הוא הובא בפניה. בקרב הצרכנים במדינת ישראל קיימת מודעות מועטה לחוק זה ועל כן הפניות אליו מעטות. ראוי לציין כי במרוצת השנים נעשו ניסיונות להחדיר את מערכת הגנת הצרכן למודעות הציבור אך לדעתי, הן מבחינת החוק והן מבחינת הפסיקה קיים חשש כלשהו לתת להם לגיטימציה מוחלטת, דבר המתבטא בתלותו בחוקים, פסיקות וכללים אחרים.  במהלך העבודה אציג את המגמה העתידית העומדת בפנינו לקראת הקודקס האזרחי החדש וכיצד לעניות דעתי משתקף הרעיון ההולך ונעלם של שמירה על האינטרס הצרכני.
בעקבות השערותיי ודעתי על מגמה זו אציע פתרונות לפעולות אפשריות על מנת למנוע את הכחדתו של החוק בקרב הצרכנים והעוסקים ועדיין לשמור על בסיס הגנתו של האינטרס הצרכני.
המחקר המוצג בעבודה זו הינו מחקר איכותני המתבסס סקירה ספרותית, עיתונות ופסקי דין ועל ידי ניתוח תוכן.
       התפתחות הייצור והמסחר בישראל ובייחוד שכלול דרכי השיווק, תחכום דרכי הפרסום, הגברת התחרות בשוק המוצרים המיועדים לצרכן, ועליית רמת החיים, הביאה לידי כך שהצרכן מתפתה לעתים לרכוש מוצרים שאינו זקוק להם, או שהם באיכות נמוכה מזו שנצטיירה לעיניו נוכח הפרסום שניתן למוצר או לשירות, ולעתים אף לרכוש מוצר או לקבל שירות כשלגבי חלק מהפרטים החיוניים, כגון המחיר האמיתי, האיכות והכמות הנמכרת, הוא הוטעה על ידי הפרסומת שגילתה טפח וכיסתה טפחיים". להטעיה הצרכנית שורשים עמוקים במקורות המשפט העברי, הנותנים הגנה רחבה לצרכן במסגרת הלכות הונאה וגניבת דעת. היסוד להלכות אלו הוא במקרא: "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמתיך אל תונו איש את אחיו" (ויקרא כה, 14).
תפיסת המחוקק הייתה כי לצרכן דרושות הגנות מיוחדות מעבר לאלה שבחקיקה הכללית וכי מן הראוי שהטיפול בהגנתו ירוכז בידי רשות מיוחדת.
הגנת הצרכן מפני אלה הייתה אמורה להיות מושגת משנת 1994, כאשר חוקק חוק הגנת הצרכן שהנושא העיקרי בו, הינו איסור הטעיית הצרכן. כדי להגן על הצרכנים נקבעו בחוק, בתקנות ובצווים מכוחו, שורה של חובות ואיסורים על העוסקים שהם היצרנים, היבואנים, הסוחרים ונותני השירותים שמטרתם למנוע את הטעיית הצרכנים, להביא לידיעתם מידע מלא ככל האפשר על טיב העסקה שהם עומדים לעשות, ולתת להם כלים לממש את זכויותיהם בדרך של הגשת תובענות לפיצויים במקרה של נזק שנגרם להם עקב הפרת הוראות החוק.
במרוצת השנים התפתחו שיטות בהן הצרכן יכול לנקוט בהליך משפטי כנגד אותם גופים שהטעו אותו. הצרכנים יכולים לתבוע את העוסקים בבית המשפט לתביעות קטנות ואף להגיש תובענות ייצוגיות מקום בו הדבר ניתן על-פי דרישות החוק והפסיקה. החוק חל על עסקאות צרכניות בלבד כלומר על עסקאות של צרכן הקונה נכס או מקבל שירות לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי.
ניתן לראות שמלבד חוק זה קיימים חוקים צרכניים נוספים (רצ"ב נספח 1), כמו כן התווספו סעיפים צרכניים בחוקים השונים, שמטרתם גם כן למנוע את הטעייתו של הצרכן. האם זה יעיל שחוקים כה רבים עוסקים בשמירה על איסור הטעייתו של הצרכן? במרוצת השנים ניתן גם היה לראות כי הצרכנים העדיפו לפנות לחוקים אחרים מאשר לחוק הגנת הצרכן על מנת לשמור על זכויותיהם, או שהעדיפו כלל לא לנקוט בפעולות משפטיות, אף נראה כי מבחינת בתי המשפט הייתה גישה שמרנית מאוד בנוגע למימוש האיסור על ההטעיה הצרכנית. לפיכך נראה כי השמירה על הגנת הצרכן התמעטה וניתן פתח רחב לעבור על חוקים אלו. הביטוי הגדול ביותר לחוסר יעילות חוק זה ולדעת המחוקקים ומערכת המשפט עליו, נראית בכתיבת הקודקס האזרחי, העתיד להיכנס למערכת החקיקה בישראל בשנים הקרובות, כאשר החוק עצמו, יחד עם חוקים צרכניים רבים אחרים, הושאר מחוץ לקודקס.
לשם כך יש להעמיד בשאלה את יעילותו של חוק הגנת הצרכן והאם האינטרס הצרכני אכן מוגן. דבר שיבחן בעבודה זו.