ענייני מעמד אישי, נישואין גירושין, וענייני מזונות- במשפט המוסלמי והיהודי

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2001
מספר מילים 6333
מספר מקורות 30

תקציר העבודה

ההיבט ההיסטורי/ המשפטי ההתפתחות במשפט המוסלמי- א.
המעבר ממשפט לא כתוב מן הקוראן לכתוב:- בקשר לנושא שלי מן הראוי לציין שענייני משפחה של בני זוג מוסלמי לא היו מוסדרים בחוק כפי שהם היום, הרי בעבר היו אנשי דת שהיו יושבים במסגד או במקום שבו היו כל אנשי הכפר מתאספים יתייעצו איתם ע"מ לפתור להם בעיה או עניין שקשור לענייני משפחה.אותם אנשי דת היו מסתמכים בפתרון הבעיה או העניין שבפניהם על ארבע מקורות.אותן ארבע מקורות הן:

1 . הקוראן- שהינו התורה שבכתב, ומעשה ידיו של אלוהים. הוא נחשב המקור העיקרי שעליו היו מסתמכים בפתרון איזה עניין שבו נתקלים.
2.הסונה- שהינו הנוהג, דרך החיים של הנביא מוחמד, כפי שהיא נמסרה בחדית'. בתורה שבעל פה המוסלמית. נוהג הנביא מוחמד נודע בשלושה אופנים:
א. בהוראה מפורשת (קול ) "דיבור".
ב. בעשיית מעשה שנהפך להלכה (פעל ) "מעשה".
ג. בשתיקה כשראה מעשה של אחרים שנחשבה להודאה (סכות ) "שתיקה).
אחאדית' הנביא מוחמד הועלו בסוף על הכתב והדבר נעשה בשתי צורות, הראשונה והיא העיקר לפי עניינים והשנייה לפי שמות האנשים והנשים שנזכרו כמקור ראשון בתוך שלשלות הקבלה.
3. אג'מאע- הסכמת האומה, כלומר הלכה מקובלת אצל חכמי האיסלאם ואינה שנויה במחלוקת, אותו מקור פונים אליו במידה ולא מוצאים פתרון בשני המקרות הקודמים.
4. קיאס-ההיקש ממקורות אלה על מקרים שדיניהם אינם מפורשים על ידיהם והוא נחשב לשיטה למציאת ההלכה.
התפתחות המשפט המוסלמי לאחר הקוראן מאה וחמישים שנה לערך חצו בין חתימת הקוראן לבין החיבורים המשפטיים הראשונים שהגיעו אלינו. מאה וחמישים שנה אלו היו תקופת הדגירה והיצירה שבה התפתחו כל הקווים האופייניים של המשפט המוסלמי, כפי שהם לפנינו כיום.
מן המאה השלושים להג'ריה ואילך התפתח המשפט המוסלמי במלוא אור ההיסטוריה וכבר היתה לנו הזדמנות לתאר את אופיו הכללי ולסקר את ספרותו, מוסדותיו ואת התיאוריה שהיא יצר על עצמו, ואת התפתחותן של האסכולות ההלכיות. הרי במדינות המוסלמיות ברחבי העולם ישנם ארבע אסכולות שונות והן-האסכולה השאפעית, החנפית, החנבלית והמאלכית שכל אחת מהן דוגלת בעיקרים מסויימים ושהיו מאוחדים הן בשיטה בכלל והן בהכרעות בנוגע לרוב הדינים הבודדים אם כי בתוך האסכולות גופן מרובים היו חילוקי הדיעות שיש להכיר עוד מן ההקדמה של המג'לה.
המג'לה המג'לה היא אוסף ערוך בצורה שיטתית, של הלכות פסוקות מקובלות באסכולה החנפית, שמטרתו לשחרר את המעיין בה עד כמה שאפשר מן החיפוש באוספים ובספרי השאלות והתשובות העתיקים, אין היא באה לחדש הלכה או להניח חוקים. אשר לתוכנה, הרי היא כוללת את דיני הממונות המוסלמיים, או כפי שהם נקראים בערבית "מועאמלאת".
לכן לאור האמור לעיל ומפני שבמג'לה לא היתה התייחסות לענייני משפחה כמו נישואין, גירושין, מזונות וכו', נתמנתה קבוצה של מלומדים שסדרה את כל העניינים האלה בחוק שניקרא חוק המשפחה החנפי שסוכם ע"י מוחמד קדרי פאשא בצורת קובץ בעל מתכונת מודרנית בשם "אלאחכאם אלשרעיה פי אלאחואל אל שח'ציה"  – "הדינים השרעיים בנוגע למצבים האישיים" קהיר 1875. במשך ארבעים השנים האחרונות התערבה המדינה הרבה בחוק המשפחה, התערבות זו שגילוייה מובהק ביותר הוא חוק המשפחה העות'מני משנת 1917.
בגדר אותו חוק מוצאים את רשימת ענייני המשפחה שבית הדין השרעי מוסמך לדון בהם.
תוכן עניינים
עמוד מבוא
1 ההיבט הדתי
1 התנאים לקיום מזונות                                                                        1
שיעור המזונות
2 סיכום
3 ההיבט ההיסטורי/המשפטי
3 (ההתפתחות במשפט המוסלמי) תוכנו המשפטי של הקוראן
4 התפתחות המשפט המוסלמי לאחר הקוראן                                       4
המג'לה
4 בית הדין השרעיים וסמכותם                                                              5
השפעת הפסיקה והחוקים השונים על סמכותם של                            5
בתי הדין השרעיים בישראל מהתקופה העותמאנית ועד תיקון מספר 4 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. סמכות השיפוט בענייני מזונות של בני זוג מוסלמי                             9
תיקון חוק דיני משפחה (מזונות) תשי"
1 959                                      9
חוק בית המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984                                   11
חקיקת חוק בתי המשפט לענייני משפחה תשנ"ה 1995                     12
הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון מספר 4)                   12
השוואת סמויות.             סיכום                                                                                                  16
חוק בתי המשפט לענייני משפחה (תיקון מספר 5)                              16
התשס"ב 2001.
ביבליוגרפיה                                                                                         18