"המלחמה בלבנון – לידתה ברוחו הסוערת של אדם אחד, נחוש בדעתו וחסר מעצורים , שסחף אומה שלמה למרדף חסר סיכוי אחר יעדים, שחלקם דמיוניים. מלחמה, שיסודה באשליות, דרכה רצופה תכסיסי עורמה וסופה הבלתי נמנע – מפח נפש. מלחמה, שעל הישגיה הקלושים שילמנו מחיר עצום, שטרם נקבע עד תומו. מלחמה, שבמהלכה נדחקו צידוקיה ההגנתיים מפני השאיפות מרחיקות הלכת של מדיניות קצרת רואי, וכך נגרפה ישראל להרפתקה בזבזנית, שחרצה צלקת עמוקה בחוסנה הפנימי. בשליחות תכנית רדודה הופעל צה"ל בשדות זרים, ושילם בדמם של יותר מ – 500 טובי לוחמיו, במאמץ סרק למלא תפקידים שלא יועד להם". במילים קשות אלה מסכמים העיתונאים זאב שיף ואהוד יערי את מלחמת לבנון. שותפים לעמדתם רבים בחברה הישראלית . בעבודתי זו בכוונתי להתמקד בסיום מלחמת לבנון על שני חלקיו : בנסיגת צה"ל לרצועת הביטחון ב- 1985 שהיווה סיום חלקי למלחמה, ובנסיגה החד צדדית מלבנון, במאי 2000 שנחשבת לסיום "הרשמי" של מלחמת לבנון. רבים טוענים כי גם בכך אין סוף פסוק, וכי הרגיעה היחסית בגזרת הצפון אחרי נסיגת צה"ל הינה בגדר אשליה בלבד וכי ארגון החיזבאללה וסוריה רואים בכך "הפסקת אש" זמנית, שמטרתה התחמשות. אלה גורסים, כי התלקחות הגזרה מחדש הינה רק עניין של זמן והסורים יבחרו בעיתוי המתאים להצתה מחודשת של הגזרה.
"האופטימיים" טוענים כי המהלך החד צדדי שביצע אהוד ברק יביא, בקונסטלציה מתאימה, להסכם שלום עם סוריה ולבנון וכי מצב הרגיעה היחסי עתיד להימשך. כך או כך , כל דיון במלחמת לבנון וסיומה הינו דיון רווי רגשות ואמוציות בחברה הישראלית. אנסה לברור את העובדות ולנתח את סיום המלחמה תוך התייחסות  לנושא דעת הקהל והשפעתו, באם הייתה כזו, על סיום המלחמה . כמו כן בכוונתי  לבדוק את תפקידה של התקשורת הישראלית בסיום מלחמת לבנון (הראשון והשני).  אני טוענת כי לתקשורת, בהשפעתה על דעת הקהל, היה חלק מכריע בסיום המלחמה. מתיאוריות אחרות בתקשורת עולה הטענה, כי כאשר התקשורת "מזהה" תנודתיות בדעת הקהל , ובמקרה הנ"ל מתמיכה במלחמה להתנגדות לה , היא תתייצב ותוביל את מהלך ההתנגדות. על כל זאת ארחיב בהמשך עבודתי. אין ספק לדעתי, בעובדה אחת ( ובהמשך לתיאוריה שנלמדה בשיעור ) : לאופן סיום מלחמת לבנון (על שני חלקיו) יש השפעה מכרעת על המשך התנהלות הסכסוך. נסיגת צה"ל ל"רצועת הביטחון" סימלה את "חלק א" של סיום המלחמה – אך היה זה סיום חלקי בלבד. הנסיגה החד צדדית הביאה לכאורה לסיום מוחלט וסופי של המלחמה אך כאן נשאלת השאלה האם תוצאותיו של "סיום" ללא הסכם כלשהו אינו הופך אותו לזמני בלבד .    האם ישראל יודעת לסיים כראוי מלחמות כדי להימנע מהמלחמה הבאה ? ניסיון העבר הוכיח כי ישראל מיטיבה לעשות את מירב הטעויות. באשר לסיום מלחמת לבנון, אחרי הנסיגה השניה וסיום המלחמה הרשמי אנו חווים כמעט שלוש שנים של שקט יחסי בגזרה הצפונית. אך ללא הסכם שלום בסיום מלחמה, ספק אם מצב הרגיעה יחזיק מעמד. עם זאת, הפעם ברור כי ישראל לא הגיעה ל "Total victory" ויש הטוענים שאף להפך. אף צד לא צבר עוצמה רבה מידי ונקט צעדים שהביאו את הצד השני לכדי תבוסה וייאוש. יתכן כי בכך טמונה נקודת האיזון שמביאה כעת לשקט היחסי. אחרים טוענים כי נקודת האיזון דווקא הופרה באופן סיום המלחמה וכי ישראל נחשפה בחולשתה ואיבדה מכושר הרתעתה, עובדה שתביא עליה בעתיד מלחמה נוספת בחזית זו. כידוע, יש גם הטוענים שאופי הנסיגה החד צדדי גרם לפרוץ אינתיפאדה פלשתינית נוספת, היות וישראל יצרה רושם שבאלימות והרג מתמשכים ניתן להביא לערעור חוסנה של החברה הישראלית ולנסיגה משטחים שנכבשו. אלה למעשה טוענים כי האינתיפאדה השניה הינה תוצאה ישירה של אופן סיום המלחמה עם לבנון באורח חד צדדי. ע"פ התיאוריה שנלמדה בשיעור, אופן סיום המלחמה מהווה את הפתח למלחמה הבאה או לחלופין מונע אותה. מכאן ניתן אולי להניח שאופן סיום מלחמת לבנון השפיע, בין השאר, על אופי האינתיפאדה השניה ועל עיתוי פריצתה. תוכן עניינים :
הקדמה  –       עמ' 1  סיכום מהלכי מלחמת לבנון          השלב המלחמתי  יוני – סוף אוגוסט 1982  –.     עמ' 2
        שלב "הציפיות שנכזבו" ספטמבר
1 982 – ספטמבר 1983 -.      עמ' 4
        שלב הנסיגה ספטמבר 1983 – יוני 1985
      עמ' 5
ניתוח " סיום א' " של מלחמת לבנון  –.      עמ' 6
ניתוח סיום המלחמה מבחינת הצד הלבנוני והסורי -.      עמ' 15
שלב ד' של המלחמה: השהייה ברצועת הביטחון ו"סיום ב' "–     עמ' 18
  התקשורת ודעת הקהל בישראל כקטליזטורים לסיום המלחמה –    עמ' 21
סיכום   —    עמ' 28
מראי מקום  ..    עמ' 30 ביבליוגרפיה  ..   עמ' 32