דמותו של היהודי המתנחל בעיתונות הכתובה החילונית והדתית בתקופת ההתנתקות

תקציר העבודה

תוכן עניינים
עמודים פרק 1.
מבוא                                                                                    1-3
פרק 2. רקע תיאורטי                                                                                    4-11  פרק
2 .1 מוסד התקשורת וההגמוניה                                                        
4 -5
פרק 2.2 לאומיות, הביקורת עליה והאחר                                           6-8
פרק 2.3 משבר זהות והבנייה עצמית                                                  9-11
פרק 3. פרק מתודולוגי                                                                     12-14
פרק 4. דיון וממצאים                                                                       15-30 פרק
4 .1 ייצוגם של המתנחלים בעיתונות החילונית                             15-21    פרק
4 .2 ייצוגם והבנייתם העצמית של המתנחלים בעיתונות הדתית       22-26
פרק
4 .3 משבר הזהות אצל המתנחלים                                                     27-30 פרק 5.
סיכום ומסקנות                                                                                 31-32
פרק
6 . רשימה ביבליוגרפית                                                              33-38
פרק
1 . מבוא
נושא המחקר דמותו של היהודי המתנחל בעיתונות הכתובה החילונית והדתית בתקופת ההתנתקות.
מטרת המחקר מטרת המחקר היא לתאר, לבחון ולנתח כיצד האליטה העיתונאית בנתה ועיצבה את הזהות הלאומית תוך הגדרת המתנחלים כאחר לקולקטיב הלאומי, אל מול עיצוב זהותם וייצוגם על-ידי העיתונות החילונית.
שאלת המחקר כיצד תקופת ההתנתקות הציגה את מעמדם של הדתיים-לאומיים בשיח הקונצנזוסואלי ההגמוני בישראל על-ידי העיתונות החילונית והדתית?
בדצמבר 2003 הכריז ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בנאום בכנס הרצליה, על 'תכנית ההתנתקות'- יציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה ופינוי כל היישובים הישראליים ברצועת עזה וארבעה יישובים נוספים בצפון השומרון. מרגע מתן ההודעה ועד אוגוסט 2005, זמן מימוש התכנית, עברו 20 חודשים.
תקופה זו הייתה מן הדרמטיות ביותר בהיסטוריה הסוערת ממילא של מדינת ישראל. תכנית ההתנתקות שינתה באחת את אבן היסוד של המדיניות הישראלית, פינוי יישובים ישראליים משטחי יהודה, שומרון וחבל עזה (להלן: יש"ע). טענתם של מועצת יש"ע היא שוויתור מסוג זה עלול לפגוע בעצם האחיזה והריבונות הישראלית על הארץ, כיוון שיש בו הכרה תקדימית  בזכות הפלסטינית, ולו חלקית, על הארץ. לצד זאת, הסביר אריאל שרון כי תוכנית ההתנתקות נועדה ולו אלא על מנת להעניק מקסימום ביטחון וליצור מינימום חיכוך בין הישראלים לפלסטינים.על אף מחאתם של מתנגדי הפינוי, תוכנית ההתנתקות החלה ב- 15 באוגוסט 2005, כשפינוי האזרחים הושלם בתוך שמונה ימים. הטיעון המרכזי בעבודה בא להראות כי העיתונות הישראלית החילונית, בתפקידה כיוצרת את זהות הקולקטיב הלאומי, היטיבה להגדיר את המתנחלים כאחר על ידי הצגתם כפורעי חוק המאיימים על כללי הדמוקרטיה. בהתאם לכך, המתנחל כ"אחר" האיר את הזהות של ה"אני" הלאומי שבנתה האליטה, המאופיין כשומר החוק, תומך בדרכי שלום ונענה לכללי הדמוקרטיה. בהמשך העבודה, נביא לידי ביטוי את ההבניה הכפולה אתה התמודדו המתנחלים באשר להגדרת זהותם הקולקטיבית, דבר אשר ביטא את משבר זהותם במדינת לאום. זאת שכן, מחד גיסא, מיעוט זה הגדיר עצמו כאליטה חלוצית של פעולת ההתיישבות החש נבגד מהשלטון ומהעם, ומאידך גיסא, המתנחלים חשו בדיסוננס כאשר הם ראו עצמם כחלק בלתי נפרד מהקולקטיב הלאומי.
בנוסף, נציג בעבודה את האופן שבו המתנחלים הגדירו עצמם כמיעוט תוך שימוש במיתוסים, ובכך בחרו להבדל מהקולקטיב, כאשר דרך פעולה זו תרמה רבות לאליטה העיתונאית להגדירם כ'אחר' וכאויב הפנימי של הקולקטיב הלאומי. כמו כן, עבודה זו תעסוק בניתוח ופרשנות מקרה ההתנתקות כפי שסוקר בעיתונות החילונית אל מול סיקורה בעיתונות הדתית. לרבות, הצגת הדרכים אשר באמצעותם הבנתה ועיצבה האליטה העיתונאית, החילונית של הזרם המרכזי בישראל את הזהות הלאומית הישראלית, תוך הגדרת האחר שלה. כל זאת באמצעות ניתוח  הטקסטים של העורכים ומיטב הכתבים והפרשנים אשר הבנו את זהות האחר, על ידי הגדרה והצגה בפירוט רב את מאפייניהם האישיים של ה"מתנחל", ובכך באמצעות ההנגדה להם – חידדו את הדימוי העצמי של הקולקטיב הלאומי. העבודה תתבסס במסגרת הדיון התיאורטי, על מספר תיאוריות ביניהן תפקיד מוסד התקשורת וייצוגם של המתנחלים בעיתונות בישראל, כשהתיאוריה מסבירה איך התקשורת לוקחת תפקיד מרכזי בייצוגם של קבוצות שונות בחברה.
תיאוריות נוספות בהן איעזר בעבדותי הן תיאוריות הקשורות לקבוצות הגמוניות בחברה והיעזרותן בתקשורת להעברת מסריהן וכן גישות ביקורתיות על הלאומיות והבנית זהות עצמית של קבוצות. קבוצות שליטות בחברה, ההגמוניה, נעזרות בתקשורת הן הכתובה והן האלקטרונית, כדי להעביר את ערכיהן לחברה, דבר אשר נובע גם מעליית הלאומיות. תהליך הלאומיות עצמו, מכריח עמים להגדיר עצמם כשונים מהשאר, ובכך מגדירים את ה'אני' ואת ה'אחר' מהם, כשלעתים קבוצות חברתיות בתוך המדינה, נכללות בהגדרת האחר.
חשיבות הנושא בהישען על ספרות אקדמית, הנו בהעלאת הסוגיה של הנחיצות בהגדרת האחר במדינות לאום, תוך התייחסות למאפייניו של המתנחל וערכיו כשליליים, כאלימים וכלא דמוקרטיים, וזאת על מנת להבנות את הזהות הלאומית הקולקטיבית במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית.
תרומת עבודתנו לנושא רב-תרבותיות וייצוג, הוא הבאת פן נוסף לייצוג קבוצות שונות בישראל. עבודתנו מתמקדת בתכנית ההתנתקות, ומראה את ייצוגם של קבוצת המתנחלים הן מעיני התקשורת החילונית, המייצגת את האליטה החילונית ואת השיח ההגמוני, והן מעיני התקשורת הדתית, שמבטאת את משבר הזהות שחל אצל ציבור זה ואת הבניית זהותו העצמית, אל מול הדרתם במדינה.
בפרק השני בעבודתנו, נציג את הרקע התיאורטי עליו מתבסס מחקרנו בנושא דמותו של היהודי המתנחל בעיתונות הכתובה החילונית והדתית בתקופת ההתנתקות. פרק זה מתחלק לשלושה פרקי משנה: פרק מוסד התקשורת וההגמוניה, פרק לאומיות, הביקורת עליה והאחר וכן פרק  משבר זהות והבנייה עצמית. בפרקים אלו נמחיש את התיאוריות המתייחסות לייצוג קבוצות בתקשורת בחברה, הקשר להגמוניה, התפתחות הלאומיות והשלכותיה על קבוצות שונות בחברה, על-ידי הגדרת האחר והגבולות החברתיים. בפרק השלישי, פרק מתודולוגי, נראה על איזו שיטת מחקר עבודתנו מושתתת, טענות המחקר, קורפוס המחקר ופרמטרים על פיהם ניתחנו את הטקסטים בעבודה. בפרק הרביעי, דיון וממצאים, אשר נחלק לשלושה פרקי-משנה, נציג את ממצאי העיקריים במחקרי, ננתחם ונקשרם לתיאוריות התיאורטיות המתאימות. בפרק המשנה, ייצוג המתנחלים בעיתונות החילונית, נראה איך העיתונות החילונית, הציגה את המתנחלים כאחר פנימי לאליטה החילונית בישראל. בהמשך, בפרק ייצוגם והבנייתם העצמית של המתנחלים בעיתונות הדתית, נראה כיצד העיתונות הדתית, מייצגת את המתנחלים כחלק מהעם מצד אחד, ומצד שני כמיעוט נבגד ואחר הנבדל מהשיח ההגמוני בישראל, על-ידי הבניה עצמית של זהותם באמצעות מיתוסים ונרטיבים מהעבר. בפרק המשנה השלישי, משבר הזהות אצל המתנחלים, נמחיש את משבר הזהות אצל קבוצת המתנחלים, כפי שעולה מייצוג המתנחלים בעיתונות הכתובה.  ההשוואה בין העיתונים החילוניים לדתיים, תראה את משבר זהותם, שחלה עקב התנגשות בין שתי קבוצות הקולקטיב בישראל, ההגמוניה החילונית השלטת, לעומת המיעוט הדתי-לאומי המתנחל.
בפרק החמישי, סיכום ומסקנות, נסכם את העבודה ונציג את מסקנותינו מהמחקר שערכנו בנוגע לייצוג המתנחלים בעיתונות החילונית והדתית.