מוטיב " סיטואציית האשמה " בשירי אבא קובנר .
( בין מוטיב הגיבור למוטיב האשמה ) התזה :
מטרתנו היא להציג את דמות הדובר בשיריו של אבא קובנר . לדעתנו ולדעת רבים אחרים, אין מדובר בדובר אחד , אלא בלפחות שני דוברים היוצרים את העלילה באמצעות המתח הקיים ביניהם . ישנו דובר פואטי וישנו דובר לירי .
הדובר הפואטי בולט ביותר בשיריו המוקדמים של קובנר ואילו הדובר הלירי נמצא במעין מעטה , נאבק להתגלות .
דובר זה אכן מתגלה ושיאה של התגלות זו באה לידי ביטוי בפואמה האחרונה של קובנר " סלון קיטרינג " .
ראשי פרקים :
א.    חשיפת המוטיב אשר הנו מוסווה , בשיריו .
ב.      ביטול קולו של הדובר האישי בשיריו והדחקת ההיבט האישי והווידוי בנושא האשמה . – בפואמות הראשונות . ( " אחותי קטנה " ) ג.        התמודדות עם האשמה ע"י חיזוק קולו של ה"אני" – בפואמות האחרונות ("סלון קייטרינג ") .
ד.      הקונפליקט בין הדובר האישי לבין המשורר המובלע :
       הדובר האישי הוא אותו דובר המבקש לעלות את נושא האשמה ואילו המשורר          המובלע נושא את דגל הקורבן , הגיבור , המאמין שהאמצעי מקדש את המטרה .
ה.     החומרים התמטיים ומטפוריים בפואמה המשמשים את מוטיב האשמה . ( עיר מדומה לאם , וזו ננטשת ) . "חופה במדבר" .
ו.        החטא והאשמה כנושא המרכזי של העלילה . הוא היסוד המארגן והוא מכיל בתוכו חומרים נפשיים המשותפים לכלל יצירותיו .
ז.       האשמה בצורתה הרטורית המיוחדת ביצירתו משמשת כאמצעי מנגנון הגנה פסיכולוגי .
      ביסודו האפי עומדת תפיסתו העצמית של הדובר כגיבור והגבורה כערך עליון       וביסוד הלירי עומד הדובר כגיבור חלש הנאבק בין המוסרי והפסיכולוגי לבין       התדמית החיצונית של ההרואי .
הגיבור האידיאלי מול הגיבור הממשי      בקונפליקט . האמביוולנטיות בשירתו של אבא קובנר היא המייחדת את שיריו      היא המעצימה את העלילה , גם אם אינה מביאה לפתרון .