השפעת הנכות על הדימוי העצמי עבודה עיונית

מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 8607
מספר מקורות 29

תקציר העבודה

ב"ה תקציר עבודה זו דנה בקשר שבין הנכות המוטורית לדימוי העצמי של הנכה, מטרת העבודה לבחון את השפעת הנכות על הדימוי העצמי של הנכה. המונח "נכות מוטורית" הינו מונח כללי ויש לו הגדרות רבות. ההגדרות נוגעות לקבוצה מגוונת של מוגבלויות בדרגות שונות בתחום הגופני, ההפרעות נגרמות בשל פגיעה במערכת השרירים והשלד או במערכת העצבים.
הפגיעה העיקרית מתייחסת למערכת התנועה הבאה לידי ביטוי בקשיי תנועה, שיווי משקל וכן קשיים במיומנויות מוטוריות עדינות וגסות.
הפגיעה מובחנת על ידי שני סוגים: א. סטיות בהתפתחות הגופנית לפני הלידה או בשעת הלידה. ב.
הסוג השני מתאפיין בסטייה בתחום הגופני לאחר הלידה.
על פי תפיסת הארגון הבין לאומי קיימים שלושה מושגים המבטאים את הפגיעה. לקות- מרקם הבעיות ברמת האיבר, מוגבלות- רמת תפקודו של האדם, ונכות- מכלול ההתייחסויות של החברה אל הנכה.
לנכות המוטורית קשת רחבה של תופעות שונות, הן מבחינת סוג הפגיעה, סיבתה ותהליך הפגיעה.חלקם נובעים מסיבות פיזיות ברורות, חלקם קשורים במחלות ניוון מתפתחות, בחולשות בריאותיות ובתאונות. הנכות המוטורית מתייחסת לשיתוק, מחלות ניווניות, פגיעות בשלד, פגיעות סביבתיות עד לכבדות בתנועה. אנשים עם מוגבלות פיזית זקוקים לעיתים קרובות לאמצעי עזר, ובגורם סיוע אנושי. במרבית המקרים הנכה פיזית עצמאי בתפקודו. מבחינה אינטלקטואלית הנכה בדרך כלל דומה לכל אדם אחר ללא מגבלה. הנכות המוטורית עלולה לפגוע בדימוי העצמי של הנכה.  בין מרכיביו ותכונותיו של האדם קיים המושג "דימוי עצמי". משמעותו של מושג זה- הצורה בה האדם רואה את עצמו ומסכם את דמותו על מכלול מעלותיו וחסרונותיו. הדימוי העצמי אינו מולד אלא נלמד. דימוי עצמי מתהווה בתהליך מעגלי בו יש השפעת גומלין בין הסביבה ובין יכולת הפרט. גורמים נוספים המשפיעים על עיצוב ודימוי עצמי הם ההצלחות והכישלונות שאדם חווה והחיזוקים שהוא מקבל מהחברה הקרובה אליו. הדימוי העצמי מתפתח בעקבות הערכותיהם, דעותיהם ותגובותיהם של אחרים.
בגיל בית הספר נעשים הילדים מודעים יותר לתכונות הנערצות והחשובות בחברתם, הם חשים הערכה עצמית גבוהה אם הם מחוננים בתכונות הרצויות בחברה והם חשים הערכה עצמית נמוכה אם אין להם תכונות אלו, לכן ילדים הרואים את עצמם חריגים בצורה כלשהי הם בעלי הערכה עצמית נמוכה. ילדים אלה חשים ספקות כלפי עצמם וחוסר ביטחון ולכן הם נוטים להימנע מלהתמודד על קשים ומסתגרים בתוך עצמם.
חשיבותו של הדימוי העצמי רבה מאוד, שכן היא משרתת את מטרת חיי האדם. כאשר לאדם דעה חיובית כלפי עצמו, הוא מרגיש בעל ערך ומודע למעלותיו וחסרונותיו. מודעות זו מקנה לו תחושה פנימית המחזקת אותו לתקן את החסרונות ולייעל את המעלות. לעומת זאת, אדם בעל ערך עצמי שלילי, אינו מאמין בעצמו. חסרונותיו מלווים ברגשי אשמה והוא אינו מודע למעלותיו.
פגיעה במערכת התנועה עלולה ליצור חוסר איזון אישי אצל הנכה, הוא עלול לפתח תחושה של בושה ותלות. הנכה נמצא בסיכון גבוה למצוקה פסיכו חברתית, ולפגוע ביכולתו לקיים יחסי גומלין עם הסובבים אותו, שכן יש לו פחות הזדמנויות לפתח יחסי חברות בתנאים שיוויונים והוא חשוף למצבי דחייה מהחברה. עד מהרה נוצר מעגל קסמים שלילי של קשיים, כישלונות ותחושות שליליות, ופחד מהתמודדויות עם מצבים חדשים וחשש מלקיחת תפקידים וקבלת אחראיות. כל אלה יוצרים אצלו הערכה עצמית נמוכה. כדי לקדם הערכה עצמית חיובית אצל הנכה יש להבטיח אקלים תומך ובטוח שיש בו הפרדה בין המוגבלויות לבין היכולות והכישורים תוך הדגשה על היכולות והכישורים החיוביים. הכרה זו והמודעות להתמודדויות של הנכה החלה בשנים האחרונות לחדור לחברה המתבטא בחיפוש אחר דרכים שיקלו וישפרו את איכות החיים של הנכה. בדרכי התערבות וטיפול יעילים ניתן לגרום לתחושת של העצמה וחיזוק האימון ביכולת להתמודד במצבים חדשים. אחת הדרכים היא פיתוח כשירות גופנית באמצעות פעילות גופנית של ספורט. פעילות המתאימה ליכולתו של הנכה ומגבלותיו, במינון נכון של אתגרי פעולה. פעילות גופנית זו תורמת תרומה ייחודית לתהליך העצמה והעלאת הדימוי העצמי של הנכה, מכיוון שבתחום זה ניתן לממש חוויות של הצלחה במהירות ובקלות יחסית, ובכך להמחיש לילד הנכה כי הוא מסוגל להתגבר על מוגבלותו ועל חולשתו המיוחסת לו בשל נכותו. שחיה טיפולית היא דרך נוספת להתמודדות הנכה עם הדימוי העצמי השלילי. הטיפול במים מותאם לצרכיו של כל אחד ואחד. הבריכה הטיפולית מספקת מקום שבו אפשר להתאמן ולשפר היבטים שונים בתפקוד היום יומי. התנועה במים גורמת לחיזוק השרירים ונותנת משוב מידי לכל תנועה שהנכה יוצר. תכונות המים השונות מאפשרות להגיע להישגים גבוהים בהרבה מאשר ביבשה ובכך לחוות חוויות של הצלחה התורמות להעלאת הביטחון העצמי והדימוי העצמי. דרך טיפולית נוספת היא רכיבה טיפולית- תהליך של לימוד מיומנויות רכיבה וסייסות בהתייחס לצרכים המיוחדים של המטופלים. במהלך הרכיבה נעשה שימוש בתנועת הסוס כאמצעי לשיפור היציבה, שיווי המשקל, טווח התנועה ויכולת הניידות של המטופל. מבחינה פיזית, התנועה התלת ממדית של הסוס, כמו גם אופן ישיבת הרוכב ומקצב התנועה מחקים כמעט בדיוק את האופן בו הליכה נורמאלית מניעה את גופנו. הישיבה על גב הסוס מעניקה תחושה של שליטה, עצמאות, חופש והצלחה. מחקרים קליניים שבחנו את השפעת הרכיבה הטיפולית על רוכבים בעלי מוגבלויות פיזיות קשות מצאו שהרכיבה מגבירה את הביטחון העצמי, משפרת את הדימוי העצמי, מגדילה את טווח התנועה של המטופלים ותורמת לשיפור שיווי המשקל ואיזון טונוס השרירים שלהם.
נופש פעיל- פעילות קהילתית היא פעילות חברתית הקשורה ליציאה אל הטבע התורמת לנכה:
להרגיש שייכות לקבוצה ובכך שוברת את מעגל הבידוד החברתי, ליצירתיות, ביטוי עצמי, צמיחה עצמית, עצמאות, אחראיות אישית וקבוצתית.      כמו אנשים רגילים גם הנכים יכולים להגיע להתפתחות תקינה של האישיות שיש בה אימון בסיסי, עצמאות, יוזמה, יצרנות וזהות עצמית מגובשת. על הנכה לגלות מוטיבציה להתמודד, לשאוף להצליח ולבטא את כישרונותיו. האתגר של הנכים הוא להרחיק את בעיותיו ולא להניח להם להיות המוקד הראשי בחייהם, בנוסף לכך זקוקים הנכים לחברה משוחררת מדעות קדומות המוכנה לתת להם הזדמנויות בזכות ולא בחסד כדי להוכיח את כישוריהם ואת יכולתם להשתלב ולתרום לחברה.