מבוא: "יותר יש לו לאדם לשמור שלא יזיק משלא יוזק" (תוספות, תלמוד בבלי, בבא קמא, דף כז, ע"ב, ד"ה 'אמאי פטור'). עוולת הרשלנות הרפואית היא עוולה קשה, יתכן ויותר קשה מכל עוולה אחרת לניזוק ולציבור. זוהי עוולה מוסרית, לא פחות מאשר נזיקית, עוולה של בגידה באמון, עוולה של בגידה בגוף ובנפש. מחד גיסא, כול בני […]
התרשלות, חובת זהירות ואחריות רשויות ציבוריות- תקציר העבודה עוסקת בבחינת המבחנים השונים בהם נשתמש על מנת לבדוק האם התקיימה התרשלות. סוקרת את כל שלבי המבחנים תוך שימוש בפסקי דין ששינו את פני החקיקה. מוצגים עקרונות בהם בית המשפט העליון נוהג להשתמש וכן סיבות שונות להטלת אחריות על גורמים שונים ובפרט על רשויות ציבור. במקרה דנן […]
קדמוני יכולים לטעון לרשלנות ישירות (לא נושא העבודה) או שתוכל להעביר את נטל השכנוע שלא הייתה התרשלות (מכוח עודף הסתברות). הסיבות להעברת הנטל: א) היות הנתבע נגיש למידע (כל המידע בידי הרופא, והנטל על התובע עלול להיות לא סביר). ב) חיסכון בהוצאות משפט (הטלת הנטל על זה שיכול להביא ראיות). ג) התנהגות בלתי רשלנית. ניתן […]
שאלה 1: במקרה הנדון אבחן, כיצד במחדלו הפר מתקן ההחלקה את חובתו כלפי גבי, גרם לו נזק. אבחן את שאלת האחריות לפגיעתו בגין עוולת הרשלנות מכוח סעיפים 35 ו – 36 לפקודה. ראשית אבחן את סעיף 38 העוסק באחריות המוגברת. ההגדרה שהוכרה בפישמן – "דבר מסוכן" אמנם רחבה מדי לדברי בך בישראליפט אך אצמצם אותה […]
דיון כללי בעוולת הרשלנות: סעיף 35 לפקודת הנזיקין, המעגן את עוולת הרשלנות, טומן בחובו 3 יסודות שונים, אשר בהתקיימות רציפה שלהם, נוכל לקבוע כי מתהווה עוולת הרשלנות. נבחן האם במקרה דנן מתגבשת עוולת הרשלנות על כל שלושת יסודותיה: חובת זהירות; התרשלות (הפרת החובה); נזק (וקשר סיבתי); חובת זהירות: המודל העיקרי לבחינת קיומה של חובת זהירות […]