עבודה מספר 1 בקורס דיני נזיקין בשנת הלימודים תשע"ב סמסטר א הקרייה האקדמית אונו

תקציר העבודה

עבודה מס' 1
רשלנות, אחריות גופי ציבור והעברת נטל הראייה בחודש אוקטובר, ביום שלישי אחר הצהריים אירעה דליפת גז מאחד המפעלים שבאזור התעשייה של  חולון. הדליפה הובילה לאסון גדול כאשר שמונה אנשים, מתוכם שלושה עובדי עירייה שהיו בניידת בדרכם לסייע בעצירת הדליפה, שאפו את אדי הגז ונפטרו כתוצאה מכך.
חקירת האירוע העלתה את הממצאים הבאים:
   התברר כי שלדון קופר, אחד מבכירי עובדי העירייה, קיבל כבר בשעות הבוקר פנייה לטפל במוקד הדליפה שבאזור התעשייה. אך החליט לאחר התלבטות קצרה להשהות את מתן הסיוע להמשך היום הואיל ושלח יום קודם את אנשיו ליום נופש שהיה מתוכנן מבעוד מועד והשאיר רק צוות מצומצם מאוד אשר מנה שלושה אנשים.
   עוד התברר בחקירה כי סגן השר לאיכות הסביבה, לאונרד ליקי, קיבל התרעות רבות על הסכנה הצפויה במקרה של דליפת גז. ההתרעות הגיעו מבקרי זהירות, אשר טענו כי במקרה של דליפת גז המפעלים והעירייה אינה ערוכים כראוי לטיפול באירוע. זאת לאור מחסור בכוח אדם ומשאבים כספיים. סגן השר לא מצא פיתרון לטיעונים שהועלו והמצב נותר כפי שהיה.
   לאחר החקירה התברר כי דליפת הגז נגרמה ככל הנראה בשל תחזוק לקוי של מיכל הגז והצינורות המחוברים אליו. פני, בעלת המפעל, שכחה לטפל בליקויים שבמיכל הגז וזאת למרות הוראות ברורות באשר לתחזוקת מיכלי הגז ולמרות הביקורת השנתית החיצונית אשר הצביעה על הליקויים הללו. לא ידוע מה בדיוק גרם לדליפה אבל הדליפה התפשטה למפעל הסמוך – שם נכחו שני עובדי המפעל, הווארד וולוויץ וראג'ש קותרפאלי, אשר נפגעו קשות בשל  שאיפת הגז.
דונו בתביעה האפשרית של משפחות הנספים ושל הנפגעים הווארד וראג'ש,  כנגד כל הנתבעים הפוטנציאליים. שימו לב: בעבודה זו יש לדון רק בעוולת הרשלנות ונגזרותיה.
הנחיות:
1.      אורך התרגיל: עד 2 עמודים, בפונט David 12, רווח שורה וחצי ושוליים רגילים (שוליים עליונים תחתונים – 2.5 ס"מ ושוליים בצדדים – 3 ס"מ). חריגות לא ייבדקו. כאשר הנכם מסתמכים על אסמכתא מסוימת יש לאזכר את המקור במלואו על פי כללי הציטוט האחיד בהערת שוליים.
2 .      את העבודה יש להגיש עד ליום 1.12.11 דרך אתר הקורס.
ביבליוגרפיה:
1.     פקודת הנזיקין [נוסח חדש] סעיפים 7-7ו, 13, 14 36-35, 38- 41.
2.     חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952.
3.     ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 134-122, פס' 22-1
לפסק דינו של השופט ברק (1982).
4.     ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3) 1 (1984).
5.     ע"א 243/83 עירית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113 (1985).
6.     ע"א 377/85 נעים נ' משרד החינוך והתרבות, פ"ד מב(1) משפטים3 (1988).
7.     ע"א 593/81 מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ' ציזיק, פ"ד מא(3) 169 (1987).
8.     ע"א 9משפטים/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45 (1994).
9.     ע"א 241/89 ישראליפט (שירותים) תשל"ג בע"מ נ' הינדלי, פ"ד מט(1) 45, 59-74 (פס' 32-14
לפסק דינו של השופט בך) (1995).
10.
ע"א 3510/99 ולעס נ' אגד – אגודה שתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826 (2001).
11.
דנ"א  7794/98 משה נ' קליפורד, פ"ד נז(4) 721 (2003).
12. ע"א 5604/94 חמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 498 (2004).
13.
ע"א 10078/03 שתיל נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(4) 3519 (2007).
14.
ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה(4) 898 (2001).
משפטים.
ע"א 8משפטים1/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נו(1) 539 (ניתן לדלג על פס' 8-5 לפסק דינו של השופט ריבלין) (2001).
16.  אריאל פורת "דיני נזיקין: עוולת הרשלנות על-פי פסיקתו של בית-המשפט עליון מנקודת-מבט תיאורטית" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ו 373 (אריאל רוזן-צבי עורך, תשנ"ז).