סמינריון בנושא התמודדות תלמידי חינוך מיוחד עם משימות של חוש למספרים

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
ציון 98
שנת הגשה 2017
מספר מילים 8105
מספר מקורות 30

תקציר העבודה

התמודדות תלמידי חינוך מיוחד עם משימות של חוש למספרים עבודה סמינריונית בחינוך מתמטי תקציר חוש למספרים מתייחס להבנה הכללית של מישהו את המספרים והפעולות. הוא אף כולל את היכולת והנטייה להשתמש בהבנה זו בדרכים גמישות לעשיית שיפוטים מתמטיים ולפתח אסטרטגיות מועילות לטיפול במספרים ופעולות. בדומה לשכל ישר, הוא תהליך מורכב המערב רכיבים שונים רבים המערבים מספרים, את הפעולות שלהם ואת יחסי הגומלין ביניהם.

לעבודות בנושא סמינריון בחינוך
מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק את התמודדות תלמידי חינוך מיוחד עם משימות של חוש למספרים. במחקר השתתפו 8 תלמידים חזקים בעלי לקוי למידה – 4 תלמידי כיתה ה' ו-4 תלמידי כיתה ו', הלומדים בבית-ספר לילדים בעלי בעיות התנהגויות ובעלי בעיות לימודיות בשפה וחשבון. התלמידים ענו באופן פרטני על שאלות שונות הבודקות חוש למספרים בנושאים שונים. נבדקו אצל התלמידים רמת דיוק התשובה, אסטרטגיות התובנה המשמשים בפתרון התשובה, וההבדלים בין תלמידי כיתה ה' לתלמידי כיתה ו' מבחינת רמת דיוק התשובה.
הממצאים העיקריים שנמצאו מראים רמת דיוק גבוהה יותר של התלמידים בכל סוגי השאלות, למעט בשאלות הבודקות השפעת שינוי סדר הספרות וערך המקום על התוצאות. כמו כן, נמצא קשר בין סוג השאלות לבין האסטרטגיה שהתלמידים השתמשו בה: אסטרטגיית פירוק המשוואה הייתה בשימוש גבוה בשאלות שבדקו שיווין בין שני ביטויים בארבעת פעולות החשבון וחישוב ביטוי בארבעת פעולות החשבון; אסטרטגיית הכלל המתמטי הייתה בשימוש גבוה בשאלות שבדקו שיבוץ מספרים; ואסטרטגיית האומדן הייתה בשימוש גבוה בשאלות שבדקו אומדן וחוש למספרים. בנוסף, נמצאו הבדלים בין תלמידי כיתה ה' לתלמידי כיתה ו' ברמת דיוק התשובות. בכל סוגי השאלות, למעט בשאלות שבדקו שיבוץ מספרים, תלמידי כיתה ה' גילו רמת דיוק טובה יותר מתלמידי כיתה ו'.
תוכן עניינים
מבוא. 4
רקע
תיאורטי 6
חוש למספרים.. 6
אסטרטגיות תובנה. 8
שיטת המחקר. 11
מטרת המחקר. 11
שאלות המחקר. 11
כלי המחקר. 11
אוכלוסיית המחקר. 11
תיאור המחקר. 12
ניתוח הממצאים.. 12
ממצאים.. 13
דיון ומסקנות. 30 בבליוגרפיה. 32
נספחים.. 35
נספח
1 – כלי המחקר. 35
מבוא
העבודה הנוכחית תעסוק בהתמודדות תלמידי חינוך מיוחד עם משימות של חוש למספרים. חוש למספרים מהווה את אחד ההיבטים של השכל הישר, שאותו מערכת החינוך אמורה לשפר. לחוש זה יש היבטים רבים. החוש למספרים אינו מתפתח בטבעיות אצל מרבית הילדים הלומדים בתוכנית הלימודים הרגילה, אך ניתן לפתח אותו באמצעות פעילויות מתאימות (Sowder and Sowder, 1989).
חוש למספרים במתמטיקה הוא היכולת לקבל החלטות נכונות בהתבסס על הבנה ברורה של קשרים מתמטיים וכן על היישום של הקשרים האלו בתוך ההקשר המתאים. מכאן נובע שחוש למספרים תלוי בהקשר שבו הם נמצאים (Greenes, Schulman & Spungin, 1993).
מאחר שחוש למספרים הוא גורם חשוב בהוראת המתמטיקה, הוא מייצר דיון ומחקר רבים: ראשית, ניתוח חוש למספרים מפרספקטיבה פסיכולוגית; שנית, תיאור ההתפתחות של מאפייני החוש למספרים; ושלישית, מהתוכנית של פעילויות מוכוונות עיבוד, המעודדות התפתחות של חוש למספרים דרך דיון כיתתי. דיונים אלה לבסוף יצרו מסגרת תאורטית שימושית ומשמעותית לחוש למספרים; זה מתואר כך: 'חוש למספרים – היכולת לפרק מספרים בטבעיות, להשתמש במספרים מיוחדים כמו 100 או ½ כרפרנטים, להשתמש ביחסי הגומלין בין פעולות חשבוניות לפתרון בעיות, להבין את מערכת המספרים של השיטה העשרונית, לאמוד, לעשות חוש של מספרים, ולזהות את הגודל היחסי והמוחלט של מספרים (Yang, 2005).
כרכיב קריטי של לימוד מתמטיקה מוקדמת, חוש למספרים משמעו "ידע מגובש היטב על אודות מספרים וכיצד הם פועלים או פועלים הדדית" (Baroody
2 006, p. 22). זה לגבי "נזילות וגמישות של הילד עם מספרים, החוש של מה משמעות המספרים, ויכולת לבצע מתמטיקה מנטלית ולהסתכל על העולם וליצור השוואות" (Gersten and Chard, 1999). אם כן, חוש למספרים מורכב מחמישה רכיבים: ספירה, ידע מספרים, שינוי מספרים, אומדן, ותבניות מספרים (Berch 2005). בנוסף, הוראת המתמטיקה היא הוראה שונה משאר המקצועות. בעוד שבשאר המקצועות נלמד רק נושא מסוים ולא נדרש להפעיל את הראש לחשיבה מסוימת, במתמטיקה אנחנו מפעילים את רוב החושים שלנו על מנת לקלוט את החומר הנלמד.
לימוד מתמטיקה יהיה טוב יותר ברגע ששלב הבסיס יהיה טוב. ללא שלב בסיס טוב לא ניתן להתקדם לעבר שלבים מתקדמים יותר.
לימוד מתמטיקה מתבסס גם על מוטיבציה אישית של התלמיד ללמוד את החומר. לרוב מתמטיקה מתקשרת לתלמיד כמשהו קשה ולא מעניין, ובעקבות כך ניתן לראות שבמקצוע זה מכל האחרים דווקא ישנה ירידה עזה במוטיבציה. מקצוע המתמטיקה בישראל תופס חלק משמעותי בתוכנית הלימודים; משתדלים להנחיל אותו לילדים כבר מגיל הגן עד לבית הספר העל יסודי, שם הוא נחשב למקצוע חובה שבו תלמידים ניגשים לבגרות. ישנן כמה שיטות ללימוד מתמטיקה: פיתוח תהליכי חשיבה; הכוונה עצמית, כלומר היכולת של התלמיד להיות מודע למחשבותיו, להרגשותיו ולהתנהגותו. הכוונה עצמית בלמידה ניכרת בשטף, בגמישות, ביצירת קשרים חדשים, בשימוש בדמיון ובאמצעים ובשאלת שאלות. ההכוונה העצמית מאפשרת יכולת של חיבור בין אלמנטים לא קשורים, זיהוי בעיות חשובות, שאלת שאלות סקרניות, פתיחות לרעיונות חדשים, אי רצון לקבל נורמות מקובלות לצד גמישות ומקוריות וארגון מחדש של נורמות אלה. הכוונה עצמית בהוראת המתמטיקה ניכרת בניסוח עצמאי של בעיות מתמטיות לא מסובכות, במציאת דרכים ואמצעים לפתרון בעיות אלו ובמציאת שיטות מקוריות לפתרון בעיות לא שגרתיות. הכוונה עצמית בהוראת המתמטיקה מובילה לטיפוח תלמיד בעל גמישות מחשבתית, תלמיד סקרן המסוגל להתמודד עם בעיות מגוונות בדרכים רבות, בעל יכולת להעלות השערות, יכולת הוכחה שכנוע, תלמיד המסוגל לבנות טיעון ולהצדיק רעיונות מתמטיים לצד שליטה באלגוריתם.
במסגרת עבודתי עם תלמידי החינוך המיוחד יש לראות חשיבות רבה בהבנה של הנושאים אותם יש לטפח ולחזק אצל התלמידים. מחקר זה עשוי לסייע בבחירת שיטות לימוד ומיקוד בפיתוח של חושים רלבנטיים. בדומה למחקרים קודמים שבוצעו בתחום החוש למספרים, מחקר זה בחלקו היישומי התבצע עם תלמידי החינוך המיוחד.