סמנריון ביטול מאסר חייבים

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , ,
שנת הגשה 2012
מספר מילים 5782
מספר מקורות 30

תקציר העבודה

בית הספר למשפטים ביטולו של מאסר חייבים מהם הגורמים אשר הובילו לביטולה של פקודת מאסר חייבים?
סמינריון סעדים זמניים מרצה: תאריך הגשה:22/04/2012
תוכן עניינים
מבוא:   2
פרק 1: רקע חקיקתי לחוק ההוצאה לפועל:. 4
א.      עקרונות ההוצאה לפועל:. 4
    ב. חוק ההוצל"פ הישן בישראל:. 5
פרק 2: מערכת ההוצאה לפועל ותפקידה:. 5
א.      חוק ההוצאה לפועל ומסלוליו:. 5
פרק 3: אמצעים לאכיפת חיובים:. 6
    א . מאסר חייבים כאמצעי אכיפה:. 6
     ב. פס"ד פרח    7
               ב1.  פסק הדין:. 8
     ג.  האיזון בין יעילות מערכת ההוצל"פ לבין הפגיעה בחירות.. 8
               ג1.
תיקון  משפטים לחוק :. 8
               ג2. תיקון סעיף 7(ג) לחוק המתוקן. 9
               ג3.תיקון 19 לחוק:. 9
פרק 4: מדוע סברו כי יש  לבטל את מאסר חייבים?. 9
    א. פגיעה בזכויות אדם:. 10     ב. הרכיב הדמוקרטי והיהודי בערכיה של מדינת ישראל. 10     ג. המאסר עומד בסתירה לעקרונות המשפט הפלילי. 11
פרק 5: האם ראוי להטיל מאסר אזרחי במקרה של חוב?. 11
   א.                    ביטולו של מאסר חייבים בחוק ההוצאה לפועל "רפורמת חוק ההוצאה לפועל":. 13
   ב. שינויים במאסר האזרחי:. 13
סיכום: –.  16
ביבליוגרפיה –   16
מבוא:
לאורך שנים רבות היו חילוקי דעות ושינויים רבים בחוק ההוצאה לפועל ובעיקר בפקודת מאסר חייבים,  אך עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו חלה התנגשות חזיתית של חוק ההוצאה לפועל עם הוראותיו החוקתיות של חוק היסוד. מאסר חייבים במערכת ההוצאה לפועל שימש כמוצא אחרון זאת רק לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה  כי דרכי ענישה קלות יותר אינן מספיקות, ולא יביאו לגביית כספים מן החייב.
 מערכת ההוצאה לפועל הינה מערכת אזרחית במהותה, תפקידה לגבות חובות ולשם כך יש להשתמש באמצעי אכיפה נאותים, לאור עקרונות חופש הפרט והגנה על חירותו, ישנה ציפייה כי תתקיים זהירות גבוהה יותר מפגיעה בחירותו של החייב בהליך האזרחי וכי הליך זה לא יינקט כדבר שבשגרה, טרם קביעת יכולתו הכלכלית של חייב בכדי לשלם את חובותיו (חקירת יכולת) או במידה וטרם מוצו נגדו דרכי גבייה חריפות פחות. ביסוד ההוראה אשר אפשרה את מאסר החייבים היה מונח עיקרון "כפיה לשם גביה, ולא לשם ענישה". בסמינריון זה אעסוק בביטולה של פקודת המאסר, ודרך התפתחותה בהיסטוריה החקיקתית, תוך מתן דגש לדעותיהם של מומחי תחום האכיפה וזכויות אדם. אסקור ביקורות בעד ונגד ביצוע פקודת מאסר. נסקור את  ההליך החקיקתי, הצעות החוק שהוצעו, והתיקונים אשר נכנסו לחוק (תיקון משפטים,17,19 ו- 29).כמו כן אעסוק במשפט המשווה והשפעותיו על הדין הישראלי בנוגע לביטול פקודת מאסר.
 טרם תיקון 29 רבים סברו כי יש לבטל את מאסר החייבים באופן סופי ומוחלט, פרופ' רון חריס, במאמרו מדגיש את העובדה כי בשיטות משפט זרות מאסר חייבים שמור בדרך כלל למקרים קיצוניים ונדירים של מרמה או אי-התייצבות, ואמצעי זה אינו ממלא תפקיד משמעותי בהליכי הוצאה לפועל. לטענתו, אומנם אפשר למצוא בחוקים שונים הוראות המאפשרות מאסר של חייבים בנסיבות מגבילות מאוד, אך נתוני צווי המאסר מלמדים שמדובר בסעיפי חוק שכמעט אינם בשימוש אליו מצטרף גם פבלו לרנר שמציין כי במדינות מערביות שחוקיהן מאפשרים מאסר במסגרת הליכי הוצאה לפועל אמצעי זה ננקט בנסיבות חריגות, למשל כאשר יש סכנה שהחייב יסכל את ההוצאה לפועל של פסק-הדין ואין כל דרך אחרת למנוע זאת ממנו. נלמד על השפעותיו של המשפט העברי על הדין הישראלי בנושא מספרו של פרופסור מנחם אלון "חירות הפרט בדרכי גביית חוב במשפט העברי" את ההשקפה כי המשפט העברי במקורו התנגד כל צורה שהיא של כפייה גופנית, אך בהתפתחותו הכיר בכפיית החייב באמצעות מאסר, ובלבד שכפייה זו לא תישא איזה שהוא אופי של ענישה אלא תהיה מיועדת לשם גבייה בלבד.  ברצוני לחקור מה הוביל לביטול פקודת המאסר והאם העומס הרב שהיה קיים בלשכת ההוצאה לפועל הביא לידי כך שצווי מאסר כלפי חייבם שלגביהם קיימת חזקת  השתמטות, ניתנים כ"חותמת גומי" מבלי לבחון כל מקרה לגופו , ומבלי להעמיק במסכת הנסיבות השלמה, התנאי המספיק להוצאת פקודה זו הוא "מסירה מלאה" וחלוף 21 ימים.
נסקור את בג"צ פר"ח בו זכות היסוד של חירות האדם וכבודו וסוגיית מאסר על חוב עלו לדיון מעמיק וממצה. העיקרון הכללי והבסיסי הוא כי כאשר ברור שלחייב אין יכולת ואמצעים לשלם את חובו, אין אוסרים אותו על אי תשלום החוב, מכיוון שמאסר בנסיבות כאלה איננו משמש כאמצעי כפייה לתשלום החוב, אלא כענישה על אי תשלום החוב, וכזאת לא ייעשה במערכת המשפטית בישראל. אברר כיצד באה לי ביטוי "רפורמת חוק ההוצאה לפועל" וביטולו של המאסר האזרחי מתוקף  סעיף 57 לחוק ההוצל"פ (תיקון מספר
2 9),  וכיצד הועבר הביטול בחוק? כמו כן מדוע נרשם ביטול הסעיף כ"הוראת שעה"? ואילו תנאים צריכים להתקיים כדי לשמרו.