משטר החסינות המשפטית לדיפלומטים ושגרירויות

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2003
מספר מילים 6893
מספר מקורות 22

תקציר העבודה

                                                                      מבוא
בעבודה זו אבקש לעסוק במשטר החסינות המשפטית לדיפלומטים ושגרירויות. חסינות זו הינה חסינות חשובה ונרחבת ביותר, מוכרת מקדמת דנא ובעלת שורשים עמוקים במשפט הבינלאומי (להלן- בינ"ל). החסינות הדיפלומטית נובעת מן הרצון לאפשר את מילוי הפונקציות הדיפלומטיות ללא כל הפרעה או התערבות מצד המדינה המקומית, וזוהי מטרתה המוצהרת. בחשיבות משנית, אפשר לציין גם את "תורת הייצוג" כהצדקה לחסינות- על פי תיאוריה זו מייצג הדיפלומט את מדינתו, וכל פגיעה בו כמוה כפגיעה בכבוד המדינה ששלחה אותו. כלומר, החסינות יונקת אף מזכותה של המדינה לכבוד הדדי.
השאלה המקדימה ששומה עלינו להציג היא האם החסינות הדיפלומטית בכלל עולה כדי משטר בינ"ל?
נבחן את השאלה לאור ההגדרה המוסכמת שטבע סטפן קרזנר:  על פי אותה הגדרה משטרים בינלאומיים כוללים ארבעה נדבכים: 1) עקרונות (מפורשים או משתמעים),
2 ) נורמות, 3) כללים ו- 4) הליכי קבלת החלטה (פרוצדורות) שסביבם מתלכדות ציפיות השחקנים בתחום כלשהו של היחסים הבינלאומיים. האומנם עונה החסינות הדיפלומטית על הגדרה זו? המסמך שקובע ומסדיר את החסינות הוא אמנת וינה משנת 1961 בדבר יחסים דיפלומטיים (הסכם שנכנס לתוקפו בשנת 64'). עשרות מדינות אשררו את האמנה, והיא אחת האמנות הבינלאומיות המקובלות ביותר בעולם. האמנה נתקבלה בועידה דיפלומטית רבת משתתפים ויש רואים בה את אחד מהישגיה הקודיפיקטיביים החשובים ביותר של וועדת האו"ם למשפט בינ"ל. בהתאם למינוח המקובל שקרזנר ניסח בהגדרתו דומני שבהחלט ניתן לזהות באמנת וינה את כל מאפייניו של המשטר הבינ"ל.
הוראותיה של האמנה מסדירות למעשה את העקרונות, הנורמות והכללים של המשטר. ברמה הפרוצדורלית נקבע שיישוב סכסוכים על רקע פירושה וביצועה של האמנה הוא בסמכות ביה"ד הבינ"ל, אבל המדינות גם זכאיות ליישב את הסכסוכים הנ"ל בדרכים אחרות, כמו בעזרת בוררות. ואולם, חשוב להדגיש שהחידוש באמנה אינו רב שכן אופייה הוא ברובו דקלרטיבי, כלומר רוב סעיפיה רק מעגנים הסדרים שהיו מקובלים בלאו הכי במשפט הבינ"ל המנהגי מימים ימימה (גם אם עברו שינויים ניכרים במרוצת הזמן ובזאת אגע בהמשך). הבעיות של המשפט הדיפלומטי שלא מצאו הסדר באמנה כפופות לכן גם כעת למשפט המנהגי הכללי ובנוסף נשארו בתוקף ההסכמים המיוחדים וההוראות של המשפט הפנים-מדינתי הנוגעות בדבר, כפי שנקבע במפורש בהקדמה לאמנה ונובע מהסעיפים 33 ו-
4 1. משטר החסינות הדיפלומטית, כמו משטרים בינ"ל בכלל, הוא כמובן רחב יותר מאשר אמנה זו או אחרת, חשובה ככל שתהיה, אך יחד עם זאת אין להתעלם מכך שאמנת וינה היא מרכיב מרכזי ומשמעותי בייצובו של המשטר וגיבושו לכדי עקרונות, נורמות, כללים ופרוצדורות ברורים ומוסכמים על חברי הקהילה הבינ"ל. אמנה רלוונטית נוספת להסדרת המשטר היא אמנת האו"ם משנת 1973
למניעה וענישה של פשעים כנגד אנשים שהנם בעלי חשיבות בינ"ל, ובכללם נציגים דיפלומטיים (היא נכנסה לתוקף ב-77').  אי לכך, האמנות הנ"ל, בשילוב עם המשפט הבינ"ל המנהגי שאותו הן משקפות, יוצרים לדעתי משטר משפטי פר-אקסלנס. אפרק עתה את המשטר לארבעת המרכיבים שהגדיר קרזנר: עקרונות: אמונות של עובדות, סיבתיות והגינות. לענייננו העקרונות הם מטרותיה של החסינות כפי שציינתי בפתח דבריי: הרצון לאפשר פעילות דיפלומטית בלא הפרעה או התנכלות, כמו גם כבודה של המדינה שבשליחותה הדיפלומט פועל.
העיקרון הבסיסי שמרבית מדינות העולם, אם לא כולן, שותפות לו, הוא שפגיעה בדיפלומטים היא אקט פסול שצריך לאסור משום החשש שהדבר יערער את המערכת הבינ"ל ויגביר עוד יותר את האנרכיה שממילא מאפיינת אותה. עקרון זה הוא אמונה בסיבתיותבעובדה מסוימת שאולי לא נבדקה בצורה אמפירית אך הקהילה הבינ"ל גם איננה מעונינת להעמידו למבחן וסבורה שיש להגן עליו. נורמות : סטנדרטים של התנהגות המוגדרים במונחי זכויות וחובות. בענייננו, הנורמות הן האמנות הרלוונטיות, ובראשן אמנת וינה, כמו גם דרך ההתנהגות הנורמטיבית שהכתיב המשפט הבינ"ל הנורמטיבי במהלך השנים.  כללים:
מרשמים או גינויים ספציפיים לפעולה. במקרה דנן, יש למשטר החסינות כוח עם אלמנט של ציות ואכיפה, גם אינו מושלם, וארחיב על כך את היריעה בהמשך העבודה תוך פירוט מקרים היסטוריים. פרוצדורות : הליכים לקבלת החלטות ודרכי פעולה. הפרקטיקות המקובלות בענייננו מעוגנות באמנת וינה שקובעת את סמכויותיו של ביה"ד הבינ"ל ליישוב סכסוכים,  וכפי שציינתי לעיל גם מתירה בוררות בין-מדינתית.
משביססתי את היותה של החסינות הדיפלומטית משטר בינ"ל למהדרין על סמך ההגדרה המוסכמת של  קרזנר, אנסה ליישם בעבודה  את תיאוריית המשטרים הבינלאומיים הקרויה : State of Art לגבי משטר החסינות המשפטית לדיפלומטים ושגרירויות. בחלקיה הבאים של עבודתי אבקש לערוך סינתזה בין הקריטריונים התיאורטיים של משטר בינ"ל לבין העובדות ההיסטוריות הנוגעות לחסינות הדיפלומטית. כוונתי בעבודת המחקר תהא לבדוק התאמה בין העובדות לתיאוריה תוך ציון מקרי מבחן ספציפיים שעיצבו את המשטר המשפטי, כמו גם אתגרים ואיומים שניצבו לפתחו. הסקירה ההיסטורית תתייחס לדרכי היווצרותו של המשטר, כולל התנאים המקדמיים להקמתו, שינויים וטרנספורמציות במהלך השנים, סכנות אפשריות להמשך קיומו, ובנוסף גם מידת האפקטיביות שלו. בסיכומו של דבר, אני מקווה שניתן יהיה להיווכח באם תיאוריית המשטרים מסייעת להבנת המשטר בו עסקינן. מידת הקורלציה שתימצא בין המקרה הפרטי של החסינות הדיפלומטית לבין התיאוריה הכללית עשויה לתרום לחיזוקם או החלשתם של הטיעונים התיאורטיים שנלמדו במהלך הסמינריון