עבודת סמינריון בנושא חקר השפה העברית הדבורה

תקציר העבודה

תקציר לסמינריון חקר השפה הדבורה בעבודתי אעסוק בחקר השפה הדבורה ובהמצאות מאפייניה בשיח הספונטני. בכדי שאוכל להתחיל לעסוק בנושא זה עליי להבין, מהי השפה הדבורה, כיצד מתפתחת ומהם מאפייניה העיקריים. לשם כך קיבצתי מידע ממחקרים ומאמרים רבים שעסקו בנושא ויבנו מסגרת רחבה לתהליך המחקר. מה תפקידה של השפה בכלל?
מהי שפה דבורה?
גישת המחקר לשפה הדבורה מדוע חשוב לחקור את השפה הדבורה ומדוע עכשיו?
השפה הכתובה לעומת השפה הדבורה מאפייני השפה הדבורה דקדוק הלשון הדבורה מכשולים בחקר השפה הדבורה בעבודה עצמה נעשה ניתוח תופעות בתמלול השיחה שנערכה ביני לבין הדובר הילידי. אורך השיחה הוא כשעה לערך. תוכן עניינים

2 . מבוא. 2
3 . תיאור השיחה. 8
4 . ניתוח הטקסט על פי תופעות השפה הדבורה. 9
3 .1
שימוש בדיבור ישיר. 9
3 .2
סמני השיח. 12
3 .3
זכר ונקבה במספר. 21
3 .4
חזרות עצמיות. 24
3 .5
תפקידי המילה "זה". 32
5. סיכום.. 36
6 . ביבליוגרפיה. 39
7. נספחים.. 41
6 .1
נספח א' –  תמלול הראיון 41

1 .      מבוא
בעבודתי אעסוק בחקר השפה הדבורה ובהמצאות מאפייניה בשיח הספונטני. בכדי שאוכל להתחיל לעסוק בנושא זה עליי להבין, מהי השפה הדבורה, כיצד מתפתחת ומהם מאפייניה העיקריים. לשם כך קיבצתי מידע ממחקרים ומאמרים רבים שעסקו בנושא ויבנו מסגרת רחבה לתהליך המחקר.
1 .1
מה תפקידה של השפה בכלל?
הידע האנושי מיוצג על ידי שפה דבורה ושפה כתובה‏, השפה מאפשרת לאנושות לצבור תגליות על ידי העברת הידע שנרכש מדור אחד לזה שאחריו. השפה משמשת לצורכי תקשורת על ידי העברת מסרים מילוליים ממוען לנמען. כל אדם שמכיר את הקולות, הסמלים והחוקים הדקדוקים של שפה מסוימת יכול ליצור משפטים, שדרכם ניתן להעביר מידע לאנשים אחרים בעלי ידע דומה באותה השפה‏. על ידי כך היא יכולה לשמש גם ככלי חברתי ליצירה וחיזוק של קשרים בין-אישיים. השפה הכתובה תופסת את מרבית התפקידים היוקרתיים ששפה ממלאת בחברה הישראלית. אמונותיה ועדויותיה כולן נשענות על הכתוב. הכתיבה מזוהה כמשהו יציב, ארוך שנים וכמשמר המידע העיקרי בין דורות. (האלידיי, תשנ"ו)
1 .2
מהי שפה דבורה?
שפה דבורה מתארת את הלשון הספונטנית המבוצעת ללא הכנה בתנאים רגילים של שיח, שבמסגרתה אין הדובר פועל לכוון את צורת דיבורו או להתאימה. הצירוף לשון מדוברת משמש לסימון ערוץ התקשורת שבדיבור על כל חלופותיו, והוא עומד לעומת ערוץ הלשון הכתובה. הצירוף לשון דבורה יועד למרחב חלופות השפה הספונטנית. לפני שהמדבר בדיבור ספונטני מנסח דבריו במילים, יש בראשו תמונה כללית בלבד על מה שהוא מבקש לומר.
החשיבה, התכנון והדיוק נעשים תוך כדי דיבור. הדובר מעוניין בראש ובראשונה להעביר מסר. בנוסף, הדובר אינו יכול לבטל את מה שנאמר, הוא מרבה בגמגומים ובביטויים שתכליתם למלא את החלל ולהשאיר לו זמן למחשבה ולניסוח. נסיבות מיוחדות אלו מניבות תופעות לשון שונות ומגוונות. הדובר נע על ציר דמיוני שבו מתנגשת החשיבה לפנים עם התיקון לאחור, עליו לשקול תוך כדי דיבור את הרווח שיופק מתיקון לעומת הנזק שייגרם לרצף הדיבור ולריכוזו של הנמען. הצלחת התקשורת היא בהשלמת העברת המסר.
1 .3
גישת המחקר לשפה הדבורה הבלשנות הקלאסית מילאה תפקיד משמעותי בקידוש השפה הכתובה. עד כה הבלשנות התרכזה בחקר השפה הכתובה ומערכת הכללים שלה. השפה הדבורה נתפסה כשפה ספונטנית, לא מסודרת ובעלת תזוזות ושינויים רבים מכדי להגדירם ככללים. הבלשנות המודרנית שינתה את תפיסתה בנוגע לחקר השפה, ולכן מקדישה מידה שווה של תשומת לב לשפה הדבורה כמו לשפה הכתובה. (האלידיי, תשנ"ו) המחקר על השפה הדבורה הצריך שינוי תפיסתי בקרב החוקרים, ובכדי שיוכלו להגיע למסקנות ראויות, נדרש מאגר רחב של הקלטות ותמלילים. (יזרעאל, מחקר העברית המדוברת – הצעד הראשון, תשס"ג – תשס"ד) לשפה העברית לא קיים מאגר מסוג זה ועל כן הקושי לחקור את התופעות הספונטניות בשפה גובר ומצריך מחוקרים לבצע איסוף רב של חומרי מלל דבור, שלעיתים לא משקפים את השפה הדבורה כהווייתה. בשנת תשס"ב החלו להקים מאגר (מעמ"ד) שביסודו יכיל חמישה מיליון מילים כדי שיוכל לייצג את מגוון החלופות הקיימות בלשון העברית המדוברת בישראל היום. ייחודו הוגדר בשילוב הקטגוריות הדמוגרפיות והסיבתיות שיועדו לשקף את תפוצת סוגי השיח בקבוצות שונות באוכלוסייה.
הגישה תלוית התרבות מכוונת לחברה דוברת העברית. איסוף הנתונים יועד להתבצע בפרק זמן קצר כדי שתתקבל תמונת מצב סינכרונית של העברית הישראלית (יזרעאל הרי ורהב, תשס"ב). כפי שאנו יודעים כיום, הקמת המאגר נחלה אי-הצלחה. איסוף הקבצים נשאר בגדר פיילוט בלבד ומרבית התכנית לא התממשה על אף רצונם ושיתוף הפעולה הרב בין החוקרים השונים.

1 .4
מדוע חשוב לחקור את השפה הדבורה ומדוע עכשיו?
הסיבה הראשונה, היא שדיבור חוזר למלא תפקיד כמשמר תרבות, בעל ערך עצמאי. השנייה היא שאנו לומדים מדיבור על ידי האזנה כשם שאנו לומדים על ידי קריאה וכתיבה. הלמידה היא הבנייה של משמעות, בעזרת השפה אנו יוצרים מערכת של מציאות ומשמעות מושגית ומרביתה באמצעות השפה הדבורה. בחברה לא אוריינית ממלאת השפה הדבורה את כל התפקידים ששפה נדרשת אליהם. בחברה האוריינית מתחלקות הדרישות שעל השפה למלא בין דיבור לכתיבה – יש בניהן חפיפה מסויימת, אך באופן כללי הן ממלאות תפקידים שונים. שתיהן צורות של שפה, וביסוד שתיהן מונחת אותה מערכת לשונית. אבל הן מנצלות תכוניות שונות של המערכת, וזוכות כל אחת בעוצמה ובכוח משלה בדרכים שונות (האלידיי, תשנ"ו).