תוכן-העניינים
מבוא
הצגת הבעיה המחקרית השערת המחקר מעמדה הנורמטיבי של זכות/חרות השביתה חרות השביתה ככלי לגיטימי במאבק הארגוני חרות השביתה מול הנזק לציבור הנובע משביתות בשירותים ציבוריים גישת המחוקק הישראלי בשאלת האיזון בין אינטרס העובדים לשבות לבין אינטרס הצדדים השלישיים שלא להיפגע מהשביתה גישת הפסיקה בשאלת האיזון בין אינטרס העובדים לשבות לבין אינטרס הצדדים השלישיים שלא להיפגע מהשביתה הבחנה בין פעולות אינטגרליות לפעולות נלוות.
הבחנה בין שביתות כדין לשביתות שלא כדין.
הטלת אחריות בעוולת הרשלנות – פס"ד מפעלי רכב אשדוד.
הפסיקה לאחר פס"ד מפעלי רכב אשדוד: האם הלכת מפעלי רכב אשדוד מיושמת באופן קוהרנטי?
השפעת תביעות צד ג' על חרות השביתה סיכום ומסקנות רשימה ביבליוגרפית תקציר העובדים (בשיתוף עם ארגונם) והמעביד מנסים, כל אחד, לקדם את האינטרסים הכלכליים שלהם במהלך המו"מ הקיבוצי. מו"מ זה משקף סכסוך כלכלי בין האינטרסים של העובדים ואירגונם לבין האינטרסים של המעביד שנמצאים, מן הסתם, משני צידי המיתרס. סכסוך זה הוא סכסוך חד-מימדי. משמעות הדבר היא, שהסכסוך הכלכלי נוגע למערכת יחסים אחת והיא מערכת יחסי העבודה בלבד. כאשר המו"מ הקיבוצי נקלע לקשיים נעזרים העובדים ואירגונם בנשק השביתה, המאפשר להם להפעיל, במהלך סכסוך העבודה, לחץ כלכלי על המעביד. המעביד ניזוק מהפסקת תהליך הייצור או מהפסקת אספקת השירות הנגרמים בעקבות השביתה. גרימת הנזק הכלכלי למעביד במהלך סכסוך העבודה היא מרכיב מובנה בהבטחת זכות או חרות השביתה. ראיית הנזק הכלכלי שנגרם למעביד כמרכיב מובנה המתחייב מעצם ההכרה בשביתה כזכות אדם והחובה במשטר דמוקרטי לכבד זכויות אדם, הצדיקו להקנות לעובדים ולארגונם פטור או חסינות מתביעות בנזיקין שמגיש נגדם המעביד, מהסיבה שללא פטור זה היינו מרוקנים את זכות או חרות השביתה מתוכן ועובדים למעשה לא היו שובתים משום שהם היו מפחדים מתביעות בעוולות  מפקודת הנזיקין שיוגשו כנגדם.
לימים נהפך סכסוך העבודה שבו מופעלת השביתה מסכסוך חד-מימדי המעוגן במערכת יחסי העבודה לסכסוך רב-מימדי. הדבר בא לידי ביטוי בכך, שבמקביל לסכסוך העבודה – שבין העובדים לבין המעביד שבמסגרתו ננקט צעד השביתה – מתפתחים סכסוכים נלווים נוספים. סכסוכים אלה מתגלעים בין אינטרס העובדים לממש את זכות או חרות השביתה לבין אינטרס הציבור והאינטרס של צדדים שלישיים שאינם מעורבים בסכסוך העבודה שלא להיפגע כלכלית מהשימוש בנשק השביתה. אם הצדדים השלישיים שאינם מעורבים בסכסוך נפגעים, במישרין או בעקיפין, מהפעלת נשק השביתה הם מעוניינים להטיל אחריות בנזיקין על השובתים ועל אירגונם. מדובר בהטלת אחריות שמכוחה ייתבעו העובדים ואירגונם לפצות את הצדדים השלישיים הלא-מעורבים בסכסוך בגין נזקי השביתה.
הצגת הבעיה המחקרית הפיכת סכסוך העבודה לסכסוך כלכלי רב-מימדי חייבה למצוא במשטר דמוקרטי (האמון על הבטחת זכויות אדם על כל המשתמע מכך) איזון נאות בין החובה להבטיח את זכות היסוד של העובדים לשבות ושל ארגון העובדים לגרום לשביתה או להכריז עליה, מצד אחד, לבין זכויות של צדדים שלישיים לא-מעורבים בסכסוך, הנפגעים בעקבות מימוש זכות או חרות השביתה בידי העובדים ואירגונם מהצד השני.
כלומר, משטר דמוקרטי מחייב קביעת נקודת איזון בין הבטחת זכות או חרות השביתה לבין הטלת אחריות בדיני הנזיקין. נקודת איזון זו עברה גלגולים שונים. ניתן לומר כי הרחבת האפשרויות להכרה בתביעות נזיקין מצד צדדים שלישיים מצמצמת את חרות השביתה ולהיפך: חוסר הכרה בתביעות צדדים שלישיים מגינה על חרות השביתה. ברפראט זה אציג את ההתפתחות שחלה בנושא ואבחן עד כמה מיקומו של איזון זה כיום הולם את המתחייב בדמוקרטיה מהותית.
השערת המחקר השערת המחקר מניחה כי הרחבת האפשרויות להכרה בתביעות נזיקין מצד צדדים שלישיים כנגד שובתים מצמצמת את זכות או חרות השביתה ולמעשה פוגעת בדמוקרטיה, בכל הקשור לזכויותיהם של עובדים לשבות. נתין לטעון, כאמור לעיל, כי ככל שבית הדין לעבודה או בית המשפט העליון יכיר בזכויותיהם של צדדים שלישיים להיפרע משובתים, כך, למעשה, תיפגע זכות או חרות השביתה של העובדים בישראל, משום שברגע שבית הדין יחשוף את העובדים לסיכון סביר לאפשרות שיאלצו לשלם סכומי כסף נכבדים בעבור תביעות משפטיות מצד צדדים שלישיים, באופן הזה בית הדין למעשה "מפקיר" את השובתים ומרוקן את זכות או חירות השביתה מתוכן, משום שהעובדים, החוששים מן הסתם מתביעות מצד צדדים שלישיים, פשוט לא ישבתו.
בעבודה זו אדון תחילה במעמדה הנורמטיבי של זכות/חרות השביתה, לאחר מכן אדון בחרות השביתה ככלי לגיטימי במאבק הארגוני; בחרות השביתה מול הנזק לציבור הנובע משביתות בשירותים ציבוריים. לאחר מכן, אדון בגישת המחוקק בשאלת האיזון הראוי בין אינטרס העובדים לשבות לבין אינטרס הצדדים השלישיים שלא להיפגע מהשובתים. לאחר מכן, אדון בגישת הפסיקה בשאלת האיזון הראוי בין אינטרס העובדים לשבות לבין אינטרס הצדדים השלישיים שלא להיפגע מהשובתים. במסגרת פרק זה אדון בפס"ד מפעלי רכב אשדוד – פס"ד מהפכני בקנה מידה בינלאומי, בו ביהמ"ש נענה לראשונה  לתביעת צד ג' והטיל אחריות בעוולת הרשלנות על שובתים. לאחר מכן, אבחן את הפסיקה לאחר פס"ד מפעלי רכב אשדוד ואבדוק האם הלכת מפעלי רכב אשדוד מיושמת באופן קוהרנטי לגבי אותם הסיטואציות והאם ביהמ"ש צמצם, הרחיב או השאיר ללא שינוי את ההלכה שנקבעה בפסק-הדין. לבסוף, אדון בהשפעת תביעות צד ג' על חרות השביתה.