עבודה בסדר דין פלילי לאור ס' 86
לחסד"פ המאפשר לצרף בכתב האישום אחד כמה אישומים המבוססים על אותן עובדות הקשורות זו לזו המהווים פרשה אחת ומאפשר לצרף לאישום ביהמ"ש המחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע אשר נתונה במקור לסמכותו העניינית של ביהמ"ש השלום, מספיק שאחת העבירות בסמכות ביהמ"ש המחוזי בכדי שהדיון יהיה בסמכותו של האחרון שלו נתונה סמכות שיורית לפי ס' 40(1) לחסד"פ, –
מנהלים ועובדים בתאגיד ושיבוש מהלכי משפט – שנחשבים "עוון", –
שיבוש מהלכי משפט וקבלת דבר במרמה – שגם הם נחשבים ל"עוון". יתר על כן, –..
לאור ס' 87 לחסד"פ, שהרי –. שבכתב אישום ומעשיהם היוו פרשה אחת,יש לציין שהעדר צירופו של שמעון אינו מונע שפיטתם של שותפיו, מכאן, שהעניין אכן בסמכותו העניינית של ביהמ"ש המחוזי שאליו הוגש כתב האישום, וזאת לפי ס' 51(א)(1)(א) לחסד"פ המפנה לחלק א' של התוספת השנייה לחסד"פ הקובע כי גם העבירות הרלבנטיות לענייננו: שוחד, קבלת דבר במרמה ועבירות מנהלים לא ידונו בביהמ"ש השלום. טענה זו יכולה שתועלה בכל שלב של המשפט.
טענה מקדמית מועלית ע"י ההגנה, וביהמ"ש חייב לאפשר לתביעה להשיב – נטל ההוכחה על התביעה, ישנן מס' טענות מקדמיות מכח ס' 149 לחסד"פ אשר ראובן ומשה יכולים לטעונם: ראשית, נראה כי לביהמ"ש המחוזי – אשר אליו הוגש כ"א – אין סמכות מקומית לדון.
שהרי סע' 6(א) לחסד"פ קובע כי ביהמ"ש שידון הינו זה אשר באזור שיפוטו נעברה עבירה "כולה או מקצתה", או נמצא מקום מגורי הנאשם – עם עדיפות למקום ביצוע העבירה. במקרנו, ישנם מספר נאשמים, על כן הסמכות המקומית תהיה לכל ביהמ"ש שיש לו סמכות מקומית לגבי אחד מהנאשמים, דהיינו חיפה/ב"ש, או שלעניינה של אחת העבירות, כאשר אין לביהמ"ש סמכות מקומית – יעבור לביהמ"ש המוסמך והאחרון ימשיך מהשלב שאליו הגיע ביהמ"ש המחוזי ולא יעבירנו עוד. אם לא הועלתה טענת חוסר סמכות – וזה נתברר לאחר הדיון – תוצאות הדיון לא יתבטלו. קריאת כ"א חייבת להיעשות ע"י ביהמ"ש המוסמך לדון בו.
שנית, יכולים לטעון לפגם/פסול בכתב האישום מכח ס' 149(3) לחסד"פ: "פגם"- השמטת פרט ענייני מכ"א או פרט מהותי המבטא יסוד מיסודות העבירה, פרט  חיוני להצגה הולמת של התנהגות הנאשם/נסיבות שאפפו אותה. "פסול" – וזה נוגע לענייננו, אי עמידה בדרישות החוק באשר לכשרות ולתקפות כתב האישום – לרבות ציון פרטים אסורים כגון:הרשעות קודמות צדקה עניינית. …