השוואת הקליטה בישראל בין עולים מאתיופיה בשנות ה-80 וה-90 לעומת עולים מברית המועצות בשנות ה-90 וה-2000 בתחומי השפה, התעסוקה והקשר עם תרבות המוצא

תקציר העבודה

השוואת הקליטה בישראל בין עולים מאתיופיה בשנות ה-80 וה-90 לעומת עולים מברית המועצות בשנות ה-90 וה-2000 בתחומי השפה, התעסוקה והקשר עם תרבות המוצא תקציר עבודה זו השוותה את קליטת עולי אתיופיה וברית המועצות בתחומי השפה, התעסוקה והקשר עם תרבות המוצא. קליטה נבחנת בהיבטים תיאורטיים של תהליך ותוצאותיו, כאשר מודלים שונים מתארים תוצאות קליטה שונות. מודלים אלו נבנו בעיקר בארה"ב ובקנדה ופחות מתאימים לישראל, מדינה אתנית המתאפיינת בהגירה מתוקף השיבה למולדת. מהגרים יהודים המגיעים מתוקף זה מוגדרים כעולים ומקבלים אזרחות וסל של הטבות ותמיכה מהמדינה. טיב הקליטה נבחן כן כסט של קריטריונים סובייקטיביים, כפי שהמקומיים והעולים חשים לגביה, ואובייקטיביים, על פי מדדים אקדמיים. לבסוף, קליטה היא גם מדיניות מוגדרת שעל פיה בחרה המדינה לקבל את העולים.
באמצעות השוואת מצבן של הקבוצות בתחומים שפורטו ניתן היה להווכח כי לשתי הקבוצות היו נקודות פתיחה שונות מאוד עוד בארצות מוצאן, מבחינת השכלה ותעסוקה, דרך מדיניות קליטתן, בקליטה מתווכת במרכזי קליטה או קליטה ישירה בדירות שהעולים בחרו. גם המוטיבציות שלהן להקלט בתרבות הדומיננטית נבדלו. שתי הקבוצות הציגו דמיון ברכישת השפה באופן כללי אך הבדלים בשימוש בה במשפחה ובחברה, וכן לצרכי לימוד. כמו כן הציגו שתיהן בעיות תעסוקה כאשר עולי אתיופיה היו חסרי הכשרה והתקשו במתיאת תעסוקה, ועולי בריה"מ מוצאים תעוקה אך שאינה הולמת את כישוריהם. שתי הקבוצות הציגו התנהגות טרנס-לאומית הנבדלת באופן בה היא מתרחשת. עולי אתיופיה צורכים תרבות עירונית שחורה ה מארה"ב, בה הם לא נחשבים כחלק מהפזורה השחורה העולמית, ותרבות עירונית שחורה מאתיופיה על אף שבמקור מגיעים הם מהכפרים. לעומתם מקיימים עולי בריה"מ קשרים עם משפחתיים, כלכליים ואף פוליטיים עם קרוביהם בברית המועצות וכן עם מהגרים יוצאי בריה"מ מכל העולם. תקשורת זו מתבססת רבות על האינטרנט באמצעות מגזינים ואתרים.
ראשי פרקים
1 .       מבוא
בחלק זה יובאו רקע תיאורטי כללי על הנושא, שאלת המחקר, הרעיונות המרכזיים לפי פרקים וטענת המחקר המרכזית.
2.       קליטה – הגדרות ומאפיינים פרק זה ידון במושג קליטה מהיבטים תיאורטיים שונים וכן קליטה טובה כי שהיא נתפסת בציבור העולים ובציבור התושבים הוותיקים.
3.       עליית האתיופים בשנות ה80 וה90 ויוצאי חבר העמים בשנות ה90 והאלפיים ומדיניות הקליטה הפרק ידון בעלייתן של שתי הקבוצות המתוארות בתקופות המדוברות, יתאר את מאפייניהן של קבוצות אלה וההון האנושי איתן הגיעו, וכן את האופן בו נקלטו על פי מדיניות הקליטה באותה תקופה. הפרק יתחלק לשני תתי פרקים:
3.1   עליית וקליטת יהודי אתיופיה בשנות ה80 וה90
3 .2   עליית וקליטת יוצאי ברית המועצות בשנות ה90 וה2000
4 .       מאפייני קליטה בקרב עולי אתיופיה וברית המועצות בפרק יתוארו ממצאים מחקריים לגבי מדדים בולטים הן באומדנים האובייקטיביים הן בעיני ציבור העולים והציבור הוותיק כמשפיעים ומעידים על קליטה, וכן יבחן את הקשר עם תרבויות המוצא כנקודת מבט נוספת על קליטתם.
4.1 רכישת שפה – בקרב עולים מאתיופי ובריה"מ והשפעתה על קליטתם.
4.2 תעסוקה – בקרב עולים מאתיופי ובריה"מ והשפעתה על קליטתם.
4.3 קשר עם תרבות המוצא – בקרב עולים מאתיופי ובריה"מ והשפעתה על קליטתם.
5. סיכום ומסקנות הפרק יענה על השאלה המחקרית והשאלות הנגזרות ממנה: מהם ההבדלים בין קליטת האוכלוסיות הנידונות בתחומי השפה, התעסוקה והקשר עם תרבויות המוצא, ומה ניתן ללמוד מהבדלים אלו.
 בבליוגרפיה.