פרק א – עידן הגלובליזציה נושא מחברת ספר ירוק התפתחות הגלובליזציה שלושה גופים קדמו והובילו את הגלובליזציה: בנק עולמי, קרן המטבע ו- WTO השלכות הגלובליזציה דגמים של שוק העבודה 5
6
1 4
משפטים מדוע אין העובדים מתארגנים לפעולת נגד חברה אזרחית משפטים
1 7
הגלובליזציה וישראל הירידה בהתאגדות בישראל
1 8
1 9
מאמרי חובה נושא מאת מחברת הגלובליזציה והשפעתה על החברה, הכלכלה ושוק העבודה יצחק הרפז פרק ב – תיאוריות ביחסי עבודה נושא מחברת ספר ירוק גישות תיאורטיות לחקר מערכות יחסי עבודה
2 3
הצורך במסגרת תיאורטית ביחסי עבודה – עמ' 16
5 גישות עפ"י בליין הגישה המוסדית/ פלנדרס הגישה הסוציולוגית/ מרג'ריסון, היל ותרלי גישת החלופין/ הומנס הגישה המרקסיסטית/ הימן גישות תיאורטיות נבחרות ביח סי עבודה – עמ' 20 גישת המערכות/ דנלופ – עמ' 23
גישת מערכת יחסי עבודה פתוחה ודינמית – עמ' 24
השלכות הגלובליזציה על שוק העבודה
2 5
מאמרים נושא מאת מחברת A Survey of Theories of Industrial Relations סקר תיאוריות לגבי חקר מערכות יחסי עבודה Dabscheck, B יחסי עבודה כפונקציה של פריון וצמיחה א. פרידמן יחסי גומלין דו כיווניים בין גלובליזציה לבין שוק העבודה א. דוונס גוזמן פרק ג – מערכת יחסי העבודה בישראל ובמדינות אחרות נושא מחברת ספר ירוק מדוע המדינה נדרשת להיות מעורבת כשחקן במערכת יחסי העבודה? התורה הכלכלית הניאו-קלסית – עמ' 35
תופעת המשפוט של מערכת יחסי העבודה – עמ' 37
דרכי ההתערבות של הממשל במערכת יחסי העבודה – עמ' 41
רשות מחוקקת – עמ' 45

2 6
חוקי מסגרת משפט העבודה הבינלאומי והשפעתו על המשפט בישראל – עמ' 49
ארגון העבודה הבינלאומי ILO רשות מבצעת – עמ' 56
רשות שופטת: ביה"ד – עמ' 64
צווי ריתוק – 61-62;   צווי מניעה – 66
עקרון תום הלב ארגוני מעסיקים הרקע והסיבות להקמת ארגוני מעסיקים: י. רצרדסון – עמ' 79

2 7
המבנה הסקטוריאלי של המשק הישראלי  – עמ' 82
הסתדרות, סקטור ציבורי ופרטי (לשכת התאום) – עמ' 89, 95
הסתדרות התעשיינים – 90 ארגוני מעסיקים בעולם: טרקסלר ופסטוף – עמ' 95
איגודים מקצועיים
2 8
סיבות ההצטרפות לאיגוד מקצועי – עמ' 105
הברפלד;    ניוטון ושור;   פרידמן: אגוד פוליטי ואגוד כלכלי תפקידי האיגוד המקצועי: סידני וביאטריס – עמ' 108
ארגון עובדים בישראל – העדר חקיקה (ארגון יציג) – עמ' 110, 113
היבט מבני – עמ' 1משפטים תרומתם של האיגודים המקצועיים לכלכלה ולחברה – עמ' 119
האיגוד המקצועי בישראל – עמ' 121
שינויים בהסתדרות – עמ' 124
הירידה במספר המתאגדים סיבות לירידה: ווסטרן – עמ' 127
בעיות האיגודים איגוד UNI:
איגוד בינלאומי – עמ' 131

2 9
מערכת יחסי העבודה בישראל מערכת יחסי העבודה בהיבט בינלאומי – עמ' 139: אנגליה
3 1
שוודיה אוסטרליה, גרמניה יפן ארה"ב המודל ההולנדי (ואסנר) שינויים במערכת יחסי העבודה – עמ' 166
מערכת יחסי העבודה במדינות שונות בעולם:
תופעת הנמר הקלטי
3 2
מדינות דרום מזרח אסיה
3 3
יחסי עבודה בארה"ב
3 4
מאמרי חובה נושא מאת מחברת What Do Unions Do? מה עושים איגודים?
R.B. Freeman and J.L. Medoff The Decentralization of Collectibe Bargaining  ביזורו של המו"מ הקיבוצי H.C. Katz עתידן של תוכניות לשיתוף עובדים בעידן הגלובליזציה אביעד בר חיים Where have all the members gone?
לאן נעלמו כל החברים L. Scruggs and P. Lange Unpacking Union Density פריקת צפיפות האיחוד (דילול מספר החברים) Y. Cchen, Y. Haberfeld, G. Mundlek and I. Saporta מאמרים נושא מאת מחברת "משפוט" יחסי העבודה רות בן ישראל עקרון תום הלב במשפט העבודה אלישבע ברק The Irish Social Partnership & the "Celtic Tigger" מודל השיתוף החברתי של אירלנד ותופעת הנמר הקלטי /בקרו וסימוני L. Baccaro and M.
Simoni Changing Employment Relation שינויים בתעסוקה לגבי 7 מדינות במזרח אסיה /במבר, לגט ורוס Industrial Relations: Retrospect & Prospect  מערכת יחסי העבודה: מבט לעבר ובתקווה לעתיד /קאופמן G.J. Bamber, C.J. Leggett and P.K. Ross B.E. Kaufman פרק ד – משא ומתן קיבוצי, שינויים ומגמות נושא מחברת ספר ירוק המודלים הנורמטיביים – עמ' 173
גישה כלכלית ותורת המשחקים המודלים הנורמטיביים – עמ' 173
גישה כלכלית ותורת המשחקים המודל ההתנהגותי – עמ' 174
הגישה הסוציולוגית-פסיכולוגית וגישת יחסי עבודה עקרונות מומלצים למו"מ קיבוצי על פי ארגון העבודה הבינלאומי ILO – עמ' 177
מו"מ קיבוצי נקודתי ומתמשך – עמ' 179
מו"מ קיבוצי: מרכיבי התהליך – עמ' 181
עפ"י וולטון ומקרזי ישנם 4 תת תהליכים למו"מ קיבוצי:
א – מו"מ דיסטריביוטיבי (win-lose) כשרק אחד מרוויח – 187
ב – מו"מ אינטגרטיבי (win-win) לפריון – עמ' 188
ג- בינוי עמדות – עמ' 190 ד- מו"מ תוך ארגוני – עמ' 190 מוסר והולכת שולל במו"מ – עמ' 191
מהות המו"מ הקיבוצי
3 6
החלשות/ התחזקות המו"מ הקיבוצי
3 7
מאמרים נושא מאת מחברת Taking Stock: Collective Bargaining at the Turn of the Centry משא ומתן קיבוצי בסוף המאה /כוחן C.T. Kochan פרק ה – כלים לקביעת תנאי עבודה ושכר נושא מחברת ספר ירוק מודלים לקביעת תנאי עבודה – עמ' 201
חוק הסכמים קיבוציים – עמ' 203
סוגי ההסכמים הקיבוציים – עמ' 208
הסכמי דור ב' – עמ' 209
מבנה ההסכם הקיבוצי: סעיפים אובליגטוריים וסעיפים נורמטיביים – עמ' 2משפטים הסכמי מסגרת גלובליים
4 0-43
מאמרים נושא מאת מחברת הסכמי דור ב' א. כספי הדגם האישי מול הדגם הקיבוצי ביחסי העבודה מ. מרוני פרק ו – סכסוכי עבודה ומנגנונים ליישובם נושא מחברת ספר ירוק הגורמים לסכסוכי עבודה ומיונם – עמ' 221
מנגנונים למניעת סכסוכי עבודה וליישובם – עמ' 223
א –  מיון לפי זמן – עמ' 223
ב –   מיון לפי מקור הסמכות – עמ' 224
מנגנונים ליישוב סכסוכים מכח החוק:
תווך – עמ' 2
5 בוררות – עמ' 227
מנגנונים ליישוב סכסוכים מכח הסכמים:
ועדה פריטטית – עמ' 230 ועדת מעקב – עמ' 231
גישור –  עמ' 234
מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה שאינם נהוגים בישראל – עמ' 236
בוררות של הצעה אחרונה – עמ' 237
בוררות חובה – עמ' 237
בוררות לאומית – עמ' 238
מנגנון ליישוב קובלנת היחיד – עמ' 239
מאמרי חובה נושא מאת מחברת מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה א. גלין מאמרים נושא מאת מחברת להצעיד את הגישור צעד אחד קדימה א. גלין פרק ז – שביתות והשבתות נושא מחברת ספר ירוק החרות/ הזכות לשבות – עמ' 247
הגבלת החרות – עמ' 247
הפעולות שצריך לפני פריצת שביתה בישראל – עמ'
5 0 שביתה מהי? – עמ'
5 2
סוגי שביתות: מלאה, חלקית, מאושרת, בלתי מאושרת, ספונטנית השבתה מהי?: כורח, יוזמה, סירוב לעבודה, חוקיות – עמ'
5 4
סוגי השבתה: התקפית, מנע ומגן תפיסות אידיאולוגיות להסבר תופעת השביתה –  עמ'
5 6
סוגי שביתות: פוליטית או כלכלית – עמ'
5 9
ראה רקע וסיבות לשביתות – עמ' 261
ראה גורמים הניזוקים משביתה – עמ' 266
תביעת פיצוי בגין שביתה/ השבתה – עמ' 268
השביתה הוירטואלית: מודל אמריקני, ישראלי ואיטלקי
4 6
הנסיון הישראלי
4 7-48
בתי הדין לעבודה
4 8-49
מאמרים נושא מאת מחברת Labor disputes in 2003
הפסד ימי עבודה בשנת 2003 /מונגר Determinants of Israeli Judicial Discretion קביעת ביה"ד לעבודה בישראל בשקלו מתן צווי מניעה /מונדלק והרפז J. Monger G. Mundlak & I. Harpaz פרק ח – שיתוף ודמוקרטיה בארגוני עבודה נושא מחברת ספר ירוק שיתוף עובדים – עמ' 277
מדוע נדרשים ארגוני עבודה לשתף עובדים – עמ' 277
אריסטו, ג'פרסון, גישה מוסרית הגדרות – עמ' 280 מקורות השיתוף – עמ' 281
איגודים, מעסיקים וריבון מקורות הסמכות בדגמי השיתוף – עמ' 283
מודליים שיתופיים דגמים שיתופיים שהתפתחו בארגוני העבודה – עמ' 285
שיתוף ישיר ושיתוף עקיף אפקטיביות השיתוף – עמ' 286
שיתוף עובדים בתהליך ההפרטה – עמ' 288
שיטות הפרטה – עמ' 289
חידושים בתחום שיתוף העובדים בקבלת ההחלטות ברמת הארגון – עמ' 292
מודלים להערכת תכניות שיתוף  עמ' 295
מגמות לעתיד – עמ' 298
הסכמים קיבוציים או חוזים אישיים – עמ' 299
הפרטה ויחסי העבודה – עמ' 304
השפעת עובדים זרים – עמ' 305
שיתוף ודמוקרטיה בארגונים 50 מאמרי חובה נושא מאת מחברת Participation and Democracy at Work   שיתוף ודמוקרטיה במקום העבודה Paul Lapointe עתידן של תוכניות לשיתוף עובדים בעידן הגלובליזציה א. בר חיים מאמרי חובה נושא מאת מחברת הגלובליזציה והשפעתה על החברה, הכלכלה ושוק העבודה יצחק הרפז
1 -2
What Do Unions Do? מה עושים איגודים?
R.B. Freeman and J.L. Medoff
3 -7
The Decentralization of Collectibe Bargaining  ביזורו של המו"מ הקיבוצי H.C. Katz 7-10 עתידן של תוכניות לשיתוף עובדים בעידן הגלובליזציה אביעד בר חיים
1 1-14
Where have all the members gone?
לאן נעלמו כל החברים L. Scruggs and P. Lange
1 4-משפטים Unpacking Union Density פריקת צפיפות האיחוד (דילול מספר החברים) Y. Cchen, Y. Haberfeld, G. Mundlek and I. Saporta משפטים-16
מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה א. גלין
1 7-20 Participation and Democracy at Work   שיתוף ודמוקרטיה במקום העבודה Paul Lapointe
2 0 פרק א – עידן הגלובליזציה יחסי עבודה:
מערכת יחסי גומלין בין הריבון, העובדים (ונציגיהם) והמעסיקים (ונציגיהם) להשגת האינטרסים שלהם ולפתרון הקונפליקטים ביניהם.
גלובליזציה:
מעבר חופשי של הון סחורות ועובדים בין מדינות בלא מגבלות של מכסים וחקיקה.
הפרטה: צמצום הוצאות הממשלה וצמצום מעורבותה בפעילות המשקית מהווה תוכנית כלכלית, שיטה חברתית (הסגת מדינת הרווחה, החלשת האיגודים המקצועיים ויצירת תלות חד כוונית על עובדים במעסיקיהם) ואף חזון תרבותי.
התפתחות הגלובליזציה (עמ' 5, ספר ירוק) לאחר מלחמת העולם ה- II החל דגם מדינת הרוחה להתפשט במדינות המערה הקפיטליסטיות המתועשות. דגם זה שינה את יחסי הכוחות הבין מעמדיים לטובת העבודה, יצירת הון ציבורי, חלוקה מחדש של ההכנסות, הרחבת תקציבי הרווחה והעמקת השרותים החברתיים. מדיניות הרווחה התבססה על שלושה מוקדי כוח – הריבון, ארגוני המעסיקים והאגודים המקצועיים. הסדרים בין מוקדי כח אלו התבססו על הבטחת תעסוקה מלאה, שכר סביר, רשת בטחון סוציאלי ויציבות ביחסי העבודה. עליית מחירי הנפט בשנות ה- 70 והמשבר הכלכלי שנגרם עקב כך וכל עליית משטרים בלעי אידיאולוגיה ימנית שמרנית במדינות הדומיננטיות בכלכלה העולמית הובילו לאימוץ תפיסה ניאו ליברלית. תפיסה זו מביאה לצמצום המעורבות הממשלתית במשק (הפרטה), החלשת האיגודים המקצועיים וכרסום ניכור בתקציבים החברתיים => היפוך מדיניות הרווחה.
האחדת השוק העולמי למשק אחד (מבחינת הון שניתן להעבירו למקומות שהיצע העובדים בהם רב וזול והמיסים בהם נמוכים) גרמה להעברת חלק ניכר מהתעשיות עתירות העבודה מהמערב למזרח (פריחה כלכלית בדרום מזרח אסיה ותופעת הנמרים האסיאנים). התפתחות הטכנולוגיה איפשרה להקטין את מספר העובדים והפכה אוכלוסיות עובדים שלמות למיותרות ולכן המדינות המתועשות הפכו לנחותות. כדי להתגבר על כך, הן השתמשו בהחלשת כח המיקוח של האיגוד המקצועי, האדרת המגזר הפרטי וצמצום הוצאות המדינה. לפיכך, תאגידים רב לאומיים העבירו את עסקיהם למדינות בהן עלויות העבודה והמיסים נמוכים (נוח יותר לייצר או לעשות עסקים). כך התפוררה מדינת הרווחה. יחסי עבודה: מערכת יחסי גומלין בין הריבון, העובדים (ונציגיהם) והמעסיקים (ונציגיהם) להשגת האינטרסים שלהם ולפתרון הקונפליקטים ביניהם.
גלובליזציה: מעבר חופשי של הון סחורות ועובדים בין מדינות בלא מגבלות של מכסים וחקיקה.
הפרטה: צמצום הוצאות הממשלה וצמצום מעורבותה בפעילות המשקית מהווה תוכנית כלכלית, שיטה חברתית (הסגת מדינת הרווחה, החלשת האיגודים המקצועיים ויצירת תלות חד כוונית על עובדים במעסיקיהם) ואף חזון תרבותי.
שלושה גופים קדמו והובילו את הגלובליזציה (עמ' 6-10, ספר ירוק) ·          הבנק העולמי: מתן הלוואות בריבית נמוכה (או ללא ריבית כלל) לתקופות ארוכות (30-40 שנה), מענקים ישירים וסיוע טכנולוגי למדינות עניות.
184 המדינות החברות בבנק הן בעלי המניות. מועצת המנהלים מתכנסת פעם בשנה יחד עם קרן המטבע הבינלאומית. ל- 24 מהמנהלים העובדים בבנק יש סמכות לפעול בשם הבנק במהלך השנה. ·          קרן המטבע הבינלאומית: בקרן חברות 184 מדינות והיא מהווה מוסד לתשלומים ושיעורי המרות בין מטבעות שונים כדי לאפשר עסקים בין מדינות. פעילותה כוללת: מעקב כלכלי ופיננסי אחרי פעילות המדינות החברות בקרן ומתן ייעוץ, הלוואות, סיוע טכנולוגי והסתגלות לאתגרים חדשים.   ·          ארגון הסחר העולמי (WTO):
מסונף לאו"ם ופועל להפיכת שוקי המסחר בעולם לשווקים חופשיים. ארגון זה מהווה פורום של הממשלות לניהול מו"מ, השגת הסכמים מסחריים ויישוב סכסוכים מסחריים בין המדינות. ארבע רמות החלטה:
ועידת השרים, מועצה כללית, מועצת הסחורות וועדת מקצועיות וקבוצות עבודה. היסודות להקמת הארגון נקבעו בהסכם הכללי לתעריפים ולמסחר (GATT). הסכם זה עסק בעיקר בסחר מוצרים, בעוד WTO עוסק במסחר ובשרותים, בהמצאות וחידושים וכן ביצירות ובעיצובים.
הסחר העולמי מתואר לעתים כסחר חופשי אך זה לא כך בדיוק. הארגון מאפשר הטלת מכסים ובמצבים מיוחדים הוא מאפשר הגנות מיוחדות. למרות הנסיון של גופים אלה לצמצם את העוני, זה לא צלח.
נחמיה שטרסלר (עמ' 12, ספר ירוק) : עד 11/99 לא היו אפילו דיבורים על נושא העוני. אבל היו הפגנות. הבעיה מקיפה 35 מדינות, רובן באפריקה. לא מוכנים למחוק את החוב שלהן ככה סתם, אלא מבקשים מהן להציג תוכנית הבראה מקפת, רפורמות- אולם הבעיה היא שמדינות המערב לא מוכנות לפתוח את השווקים שלהן לייבוא מוצרים מאותן מדינות עניות. השלכות הגלובליזציה (עמ' 14, ספר ירוק) המדינה עוברת שינוי ונסוגה מהמעורבות במישור הכלכלי, פותחת את הגבולות לסחר חופשי, מפריטה את הרכוש הציבורי ומצמצמת את הווסות והפיקוח על הפעילות הכלכלית. ככלל – היא נסוגה מהמחוייבות החברתית של מדינת רווחה. רעיון הויסות וקביעת כללי המשחק בין ההון לעבודה (שבעבר נקבעו ע"י המדינה) הלך ודעך בגלל הגלובליזציה. כך עוברת המדינה שינוי ונסוגה ממעורבות במישור הכלכלי ופותחת את גבולותיה לסחר חופשי, מפריטה את הרכוש הציבורי ומצמצמת את הויסות והפיקוח על הפעילות הכלכלית (נסיגה ממדיניות הרווחה). במצב זה יכול ההון לקיים מערכת יחסים חדשה עם העבודה – במקום הסכם קיבוצי, מסלולי קידום, מע' תנאים סוציאליים ותנאי עבודה נאותה – ההון מכתיב עתה תנאי העסקה ועבודה גמישים, פעילות מחוץ לטריטוריה הריבונית כדי להמנע מחוקי עבודה ומיסוי, מיקור חוץ, העסקת עובדים ע"י חברת כ"א כדי להמנע ממחוייבות כלפי העובדים, העסקת עובדים באופן זמני/ חלקי ויכולת לפיטורים מיידיים, העסקת עובדים מהגרים שמצויים מחוץ למערכת הפוליטית והציבורית, העברת אתרי ייצור למקומות שעלות העבודה בהם זולה ולא מוגנת. גמישות והתייעלות אינם שליליים כשלעצמם, אך הביעה היא שהם מחלישים את כח המיקוח של העובדים ומעצימות את ההון הפרטי. הצלבת שוק העבודה וההון (כלים לקביעת תנאי העבודה) עם רמת הגמישות הובילה ליצירת 4 דגמים:
שוק עבודה גמיש יחסית שוק עבודה גמיש ביותר תנאי העסקה יחסית נמוכים (קשה לשנות) יפן:
שוק עבודה גמיש יחסית ותנאי התעסוקה עפ"י הסכמים קיבוציים ארה"ב:
שוק עבודה גמיש ותנאי העסקה מפוקחים.
תנאי העסקה גמישים (קל לשנות) שוודיה:
הגמישות בשוק העבודה נמוכה יחסית (הסכמים ארציים) אך תנאי העסקה ועבודה גמישים ואוטונומיים (קב' עבודה עצמאיות).
אסיה:
שוק עבודה גמיש (ללא פיקוח כמעט) ותנאי העסקה עפ"י חוזים אישיים בע"פ/ בכתב.