עם הערות מנחה, קורס ראשיתה של אירופה 10436

תקציר העבודה

ממ"ן 13
עבודה טובה מאוד! הציון – 95
רצוי לשם לב להערות בטקסט.
בהצלחה בבחינה שאלה 1, א' איינהרד, הביוגרף הראשון של קרל הגדול, שחיבוריו ומכתביו השתמרו והגיעו לידינו. נולד סמוך לשנת 770 למשפחת אצולה פרנקית. כתב הענקה (צ'רטר) שערך היינהרד עצמו מספר על אדמות שהעניקו בני הזוג איינהרד ואנגילפרית' למנזר פולדה, ויש חוקרים שמזהים זוג זה עם הוריו של איינהרד. אם זה אכן כך, אז מוצאו של משפחתו של איינהרד בפרנקיה המזרחית, שם היו בבעלותה אדמות באזור הנהר מיין. בתקופתו של אב המנזר באוגולף (780-802) נשלח איינהרד להתחנך במנזר פולדה שמצפון לעיר פרנקפורט, מה שהיה נהוג בקרב אצולה פרנקית. פולדה בראשותו של באוגולף היתה מרכז אינטלקטואלי שוקק חיים ואחד ממעוזי רנסנס הקרולינגי. על שהותו של איינהרד בפולדה אין עדויות רבות, אך שישה מסמכים של הענקת קרקעות שערך בתקופת שהותו שם מעידים על כך שהשתלב במהירות ובהצלחה בנעשה במנזר. באוגולף זיהה את כישרונו יוצא הדופן של איינהרד וחשב שעדיף לו להמשיך את לימודיו בחצר המלך, שם גם יוכל להשתלב במנהל המלכותי. בראשית שנות התשעים של המאה ה-8, כשהיה בן 20 לחייו, שלח אותו באוגולף לחצרו של הקרל הגדול, שהיה מקום מפורסם בזכות המלומדים שהצליח המלך הפרנקי לקבץ ובזכות הפעילות האינטלקטואלית הענפה שהתקיימה בו. איינהרד השתלב מהר בנעשה בחצר, נעשה לחברם הטוב של שלושת בניו של קרל- קרל הצעיר, פיפין ולואי, ועמם בילה את מרבית זמנו הפנוי בתקופת לימודיו בחצר. בזכות למדנותו, כישרונו הרב ונועם הליכותיו נעשה בתוך זמן קצר לאחד מיועציו הבכירים של קרל הגדול ולאיש סודו. הוא השתתף בעיצוב מדיניות הרפורמות של המלך הפרנקי, ובשנת 806, כאיש סודו ונאמנו של המלך, נשלח אל האפיפיור ברומא כדי לדווח לו על הסדרי הירושה וחלוקת הממלכה שהכתיב קרל הגדול. איינהרד היה בקיא באמנויות ופטרונם של אמנים ואומנים שונים, בנוסף התעניין בארכיטקטורה, וקרל הגדול מינה אותו לפקח על בניית הקפלה המלכותית והארמון באאכן.
בראשית 814 מת קרל הגדול ולואי, בנו הצעיר ירש אותו, כשהוא בן שלושים וחמש, והוא בנו החוקי היחיד של קרל הגדול שנותר בחיים. לואי הצהיר כי חמשיך את מדיניותו של אביו, אבל עם אנשיו משלו, וטיהר את החצר המלכותית מייד עם עלייתו לשלטון בשנת
8 14. היחיד שנשאר מאנשי חצרו של קרל הגדול, עם עלייתו של לואי החסיד לשלטון, הוא איינהרד, שנשאר לשרת בנאמנות את המלך הפרנקי, ולואי גמל לו על שירותו ונאמנותו בהענקת אדמות ובכיבודים. עם הזמן קיבל איינהרד גם את משרת "אב המנזר הסקולרי" של כמה מנזרים. ואולם נותר כשהיה, איש חצר סקולרי ולא איש כנסייה, דבר נדיר אצל מלומדים בעת ההיא. בשנת 830 איינהרד עזב את חצרו של לואי החסיד באאכן, כנראה עקב סיבות בריאותיות, ופרש לזליגנשטט, שם בילה את שארית חייו, ב-836, וב-840 נפטר. מכתביו של איינהרד השתמרו בכתב יד אחד בלבד והגיע לידינו פגום וחסר, אבל אוסף מכתבים זה הוא מקור ידע על אורחות חייו, עסקיו ואישיותו של היינהרד עצמו, ועל התנהלותם של אנשי אצולה ואבות מנזרים בממלכה קרולינגית. כל המכתבים של איינהרד שהגיעו לידינו נכתבו בחמש עשרה השנים האחרונות לחייו, וככל הנראה נאספו בידי תלמידיו וממשיכיו. חיבורו החשוב והמפורסם ביותר של איינהרד הוא הביוגרפיה הקצרה שחיבר על חייו של המלך קרל הגדול. מאבקים בין המלכים המרובינגים, לאחר מותו של כלוביס, פגעו מאוד במעמדה של המלוכה הפרנקית והחלישו את –