ממ"ן 11
שאלה 1, א' מרינה, יש להגדיר רווח של 1.5 בין השורות. אנא שימי לב בממנים הבאים. יורגן אוסטרהאמל מגדיר את הקולוניאליזם כ" יחסי שליטה בין רוב מקומי (או רוב שהובא לאזור מסוים בכוח) ובין מיעוט של פולשים זרים. ההחלטות היסודיות שמשפיעות על חיי העמים הנשלטים נקבעות ומיושמות על ידי השליטים הקולוניאלים כדי להשיג אינטרסים שנקבעים לרוב במטרופולין רחוק. בעודם דוחים פשרות תרבותיות עם האוכלוסיות הנשלטות, השליטים הקולוניאלים משוכנעים בעליונותם ובזכותם לשלוט." יורגן אוסטרהאמל מגדיר את הקולוניאליזם כיחסי שליטה בין מיעוט של כובשים, הרואים את עליונותם וזכותם לשלוט לבין ילידים, או רוב שהובא לאזור כלשהו בכוח, כשבעצם מדיניות השליטה של הכובשים נקבעת לרוב במרכזה הפוליטי של המעצמה הפולשת, והפולשים כופים על האוכלוסייה הנשלטת את תרבותם, ללא שום פשרה תרבותית עם הילידים .
…
שאלה 1, ב' רות ג'ינאו טוענת כי למרות שעידן הקולוניאליזם המודרני הוא חלק מן ההיסטוריה של האימפריות העולמיות מאז העת העתיקה, הקולוניאליזם המודרני נבדל מהקולוניאליזם המוקדם, ולרוב האימפריות בהיסטוריה האנושית היו מאפיינים משותפים: ראשית, אימפריות הן יחידות פוליטיות גדולות, המפשטות על פני מרחב בסמיכות לגבולות המדינה המקורית או מעבר לים. כל האימפריות כללו מגוון רב של עמים שהיו שונים בתרבותם ובשפתם, והבדלים אלו נשמרו בדרך כלל. בנוסף, היתה תלות של המרכז האימפריאלי באנשי ביניים מקרב החברות הנשלטות. השליטים האימפריאליים נזקקו לעתים קרובות לידע, לכישורים ולסמכות של אנשים מקרב החברה הנכבשת-אליטות שיכלו להרוויח משיתוף פעולה או אנשים שקודם לכן היו בשוליים ויכלו לראות יתרונות בשירותה של המעצמה המנצחת. כמו כן, בחלק גדול מהאימפריות שימשו רעיונות דתיים בסיס מוסרי לשליטה, אך גם עוררו התנגדות. האימפריות הקולוניאליות המאוחרות החליפו את הפצת הדת ברעיון המשימה המתרבתת והצדיקו את –
שאלה 3
אדוארד סעיד, פרסם את ספרו אוריינטליזם, שיצא לאור בשנות 1978 והשפיע רבות על תחום המחקר של הקולוניאליזם. בתקופה זו היתה לעלייתה של התיאוריה הפוסט-קולוניאלית השפעה רבה על גישות המחקר של הקולוניאליזם. תחום מחקר שצמח בזכות ספרו של אדוארד סעיד. אדוארד סעיד הדגיש את ההיבט התרבותי של הקולוניאליזם יותר מאשר היבטים כלכליים ופוליטיים.
סעיד טען כי כל שיח הוא בהכרח אידיאולוגי וכדי להבינו יש להבין את המסגרת שבה הוא מתקיים. על פי הגדרתו, המונח "אוריינטליזם" הוא השיח שבו השתמש המערב כדי לתאר את האחר המזרחי, שאת חולשתו הוא קשר עם עצם היותו אחר. המערב, לדבריו, יצר את השיח בנוגע למזרח כדי להדגיש את עליונותו שלו וכדי להצדיק את ההשתלטות הקולוניאלית עליו.
בספרו סעיד נשען על דברים שארתור ג'יימס בלפור הרצה ב-1910 ומעביר עליו ביקורת. סעיד טוען כי שני נושאים שולטים בדבריו של בלפור: ידיעה וכוח, הנושאים הבייקוניים.
כלומר, הצדקה שנותן בלפור לשלטון כיבוש בריטי במצרים קשורה לידיעה של האנגלים על מצרים ולא לכוח צבאי או כלכלי בעיקר. אדוארד סעיד מותח ביקורת קשה על הנושא הזה וטוען כי לא ניתן להכיר ציוויליזציה מראשיתה ועד שיאה ועד שקיעתה. מכאן, להיות בעל ידע שכזה על דבר שכזה משמעו לשלוט בו, להיות בעל סמכות עליו. וסמכות כאן פירושה בשביל האנגלים/מערביים לשלול אוטונומיה מהארץ האוריינטלית-מאחר שהם יודעים אותה, והיא קיימת מבחינה מסוימת, כפי שהם יודעים אותה. סעיד משתמש במונחים "אנחנו" כלפי האנגלים ו"הם" כלפי עמים האוריינטלים, כדי להדגיש את ההתנשאות של המערב על המזרח. ביקורת נוספת שאדוארד סעיד מעביר על בלפור, היא כי בלפור לא מכחיש את העליונות הבריטית ואת הנחיתות המצרית, אלא להיפך מדגיש את זה. "האירופי הוא איש הגיון קפדן…הוא לוגיקן טבעי, הגם שאולי לא למד לוגיקה;…האוריינטלי לעומת זאת, תהליך המחשבה שלו מרושל ביותר." ישנם מערביים וישנם אוריינטליים. המערביים שולטים, האוריינטליים צריכים להישלט. ארצם כבושה, ענייניהם הפנימיים של האוריינטליים מנוהלים בקשיחות, ודמם וממונם עומדים לרשות מעצמה מערבית זו או אחרת. –