מוסכמות יסוד של הרומן במאה ה-19

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2018
מספר מילים 7352
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

מאדאםבובארי"- (מחבר גוסטאבפלובר):
*הרקע החברתי: הגיבורה- אמהבובארי, מוצגת ברומן הזה בתוך רקע חברתי של הפרובינציה הנורמנית. הרומן בעיקרו הוא סיפור על הנוהגים של הפרובנציה. התקופה ההיסטורית שבה מתרחש הרומן איננה ברורה באופן מספיק כי המיקום ההיסטורי אינו מפורט ואינו מוגדר ואינו מספק פרטים על התקופה שבה מתרחשת העלילה ברומן, אבל, על פי סימנים מסוימים המופיעים ברומן ניתן לקבוע כי עלילת הרומן מתרחשת לאחר שנת 1835, וזו תקופת מלכותו של לואי-פיליפ, אשר נחשב בתחילת שלטונו כבעל אידיאולוגיה דמוקרטית וכמי שדוגל ומאמין בקדמה, בזכות כך הוא נחשה למלך / אדם מכובד ומוערך על ידי בני עמו.
מחבר הרומן משתמש בשלושה אמצעים בכדי לעצב את הפרובינציה הנורמנית כרקע חברתי לרומן:
-האמצעי הראשון: הוא הצגת סצנות חברתיות המפגישות את תושבי הפרובנציה. אלה למעשה מפגשים חברתיים מועטים המופיעים בחלקו הראשון והשני של הרומן, ובמיוחד ניתן לתאר את חגיגת הנישואים של אמה ושארל, וגם את הנשף ב"לה וובייסאר". ישנם גם תיאורים של דמויות המגיעות לפונדק "ארי הזהב" כמו גם תיאור היריד החקלאי. רוב המפגשים החברתיים שצוינו תורמים בעיצוב וגיבוש תמונת החברה בפרובינציה הנורמנית. (בעמוד 291 במקראה יש מובאה הלקוחה מעמוד 30 ברומן) מובאה זו מתייחסת לנישואין של אמה ושארל והיא מלמדת על החברה הנורמנית ועל המעמדות השונים בה, על צורת לבושם, על הכרכרות שבהן הם משתמשים, על מנהגיהם ודרכי חשיבתם. רוב רובם של התיאורים באים להצביע על אנשים אלה כאנשים עלובים וריקניים שתחומי התעניינותם מוגבלים ומוצגים בצורה מצחיקה ואירונית. כאשר התיאור הזה מגיע לשיאו עם תיאור עוגת החתונה. בנוסף ישנו תיאור של המפגש החברתי עצמו תוך התמקדות בחזורי רודולף (אחת הדמויות ברומן) אחרי אמה במהלך היריד החקלאי. ישנו גם תיאור של התנהגות אנשים ודמויות נוספות במאורע חגיגי זה.
-האמצעי השני: שבו משתמש מחבר הרומן הוא תיאור דמויות אופייניות לחיי הפרובינציה. יש מספר לא קטן של דמויות שהן למעשה דמויות משנה המייצגות שכבות חברתיות ומקצועות האופיינים לבורגנות. עם הדמויות האלו תבוא דמותה של אמה- הדמות המרכזית, ובעלה- שארל במגע במהלך הרומן בהזדמנויות שונות. יש רמז לכך שהחברה הבורגנית תשחק ברומן תפקיד חשוב מאוד. מבין דמויות אלה ניתן להצביע על אומה- הרוקח, על בינה- גובה המיסים, על בורניסיין- הכומר, על לרה- סוחר הבדים ומלווה הכספים, על לאון- הסטודנט ועוד…
לסיכום: הדמויות השונות הנזכרות ברוב חלקי הרומן מייצגות שכבות חברתיות ומקצועות האופייניים לבורגנות: רוקח, סוחר בדים, סטודנט, פונדקאית, כומר, גובה מיסים וכדומה.
-האמצעי השלישי: שבו מעוצבים חיי הפרובינציה הנורמנית הוא תיאורי מקום ובעיקר תיאור העירייה "יונויל" תיאור זה מציין את המיקום שלה, את הנוף שלה את בנייניה הצפופים, את מרכז העירייה ואת השוק העלוב שלה כמו גם את הפונדק החשוב שבה. כל התיאורים האלו הינם אמצעי להציג את אוכלוסיית העיירה ואת הפעילות המתנהלת בה, במיוחד את שגרת החיים העלובה והמשעממת אשר נשברת לעיתים על ידי אירועים חגיגיים המוצגים לרוב באור עלוב כשמטרתם לחשוף את עליבות חיי הפרובנציה. בעיקר ניתן להצביע על תיאור היריד החקלאי המופיע בעמודים 119-120 ברומן. מתיאורים אלה ניתן ללמוד על היחס של מחבר הרומן כלפי הפרובנציה. מקטעים אלו ניתן להסיק כי היחס שלו הוא יחס מזלזל ובעיקר כאשר הוא מציג בתיאוריו את אנשי הפרובינציה ואת הבהמות המובלות ליריד זה לצד זה, ברצף הטקסט. הבאת התיאורים האלו ברצף אינה מקרית והיא באה להציג את האנשים באור שלילי- הם מוצגים כנעדרי צביון אישי, כולם דומים איש לרעהו. יש להם הופעה אחידה ואין להם אישיות מיוחדת, כולם מתנהגים באותה צורה ולבושם באותה הצורה- כעדר. המסכנה היא כי היחס כלפי אנשים אלה הוא יחס מזלזל ואפילו מעליב. בעמוד 126 ברומן מתוארת סצנת נאום שבה האנשים מקשיבים לנאום הממחישה כי מדובר באנשים ריקנים, בורים ואטומים כאטימות הבהמות, דבר המשתקף בדרך התנהגותם של הדמויות ושל הקהל בכל מיני אירועים ביריד. הרקע החברתי המתואר ממלא ברומן תפקיד חשוב, הוא מאפשר לקורא לבנות תמונת מציאות מוגדרת, הן מבחינת המקום הפיזי והן מבחינת האוכלוסייה "זו פרובינציה כפרית" וכך הרקע החברתי מעגן את העלילה במקום מציאותי מוגדר ומציג במקביל את עמדתו השלילית והביקורתית של המחבר כלפי הפרובינציה ותושביה. הביקורת של המחבר לעיתים מובלעת ולעיתים היא גלויה ומפורשת. הרקע החברתי בכל העיירות (הכפרים) מצביע על חיים חג גוניים, משעממים ומדכאים, זו מציאות קרתנית, סגורה ושגרתית שיש בפני מי שחי בה שתי אפשרויות: או להשתלב או לעזוב. לכך יש דוגמא מהדמויות המשניות: דמותו של אומה המשתלב בחברה הזו באופן מלא, דמותו של לאון המעדיף לעזוב.
אמה- הדמות המרכזית אינה יכולה לבחור באחת משתי האפשרויות האלו ובמקום זאת היא בוחרת לשקוע בעולם חלומות שאותו היא מנסה לממש באמצעות מאהביה.
מסקנה: רקע חברתי זה כמו ברומנים אחרים ממלא תפקיד מרכזי בעיצוב הדמות המרכזית ובהקשר שלנו זוהי דמותה של אמה ודרך חייה. בנוסף לכך, הרקע החברתי תפקידו להניע את העלילה, והשאלה הנשאלת האם הרקע החברתי הרומן הזה מניע את העלילה גם באמצעות קונפליקט בין הדמות לחברה? על כך ניתן לענות כי אמה נמצאת בקונפליקט עם דמות אחת והיא דמותה של לרה כשהקונפליקט לא הוא לא על בסיס של ניגוד ערכים או השקפת עולם, מדובר בקונפליקט אישי אשר אין בו מאבק מעמדי או אידיאולוגי. יש לציין כי לאמה אין השקפת חיים או ערכים שונים מאלו של שאר אנשי הפרובינציה, היא אינה בוגדת בחברה ובערכיה, וגם הבגידה שלה בבעלה ופרשיות האהבה שלה אינן נחשבות כמרד נגד החברה, אמה מנסה לשמור על חזות של אשה נאמנה ומסורה המקבלת את מוסכמות החברה ואת דרישותיה בכל הנוגע להתנהגות הנדרשת מאשה נשואה. לכן ניתן לקבוע כי אין התנגשות בין אמה לבין החברה שהיא חיה בה.
החברה אינה מתנכלת לה ואין הבאת מחשבות / דעות / תגובות של החברה על התנהגותה ומעשיה של אמה. כלומר- המאבק של אמה עם סביבתה הוא פנימי ואין איש יודע עליו, היא אינה מתנגשת עם החברה באופן חזיתי אלא מנסה לברוח, לפחות באמצעות חלומותיה ומחשבותיה (הזיות). משקיעתה בהזיות היא מנסה  לממש את האהבה באמצעות פרשיות אהבים חסרות תקווה וכאשר היא בסוף נכנעת ומתמוטטת (מתה) אין איש יודע על הסיבה האמיתית אשר גורמת להתמוטטות ולמוות שלה מלבד בעלה-שארל.
*העלילה: העלילה ברומן הזה הינה עלילה כרונולוגית שבה הסדר הכרונולוגי נשמר ברובו, למרות מספר סטיות :
סטיות אלו אינן משפיעות על הסדר הכרונולוגי משום שרובן קצרות יחסית, הסטיות כרונולוגיות ברומן שלנו מתחלקות לשני סוגים:
1- סטיות המביאות פרטים ביוגראפיים על הרקע של הדמות ועל תולדות חייה לפני תחילת הסיפור (לפני שהעלילה נעה). רוב הסטיות הן מהסוג הזה.
2- הסטיות מהסוג האחר קשורות לאירועים שהתרחשו מאז תחילת הסיפור. אלה שתי סטיות בלבד, והן עוסקות בשתי דמויות: לאון ואבא רואו. שני הסוגים של הסטיות משלימי את המידע החסר על הדמויות.
– שתי הסטיות הארוכות הן:
1). סטייה העוסקת באמה והיא מביאה את עברה של אמה דרך עיניו של שארל. לא נמסר לקורא בסטייה זו מדוע אמה נשאה לשארל, ומה היא חשה כלפיו וכלפי סביבתה, ורק בפרק השישי אנו לומדים על חינוכה ושאיפותיה, מפרק -6- ועד למותה היא הופכת להיות דמות מרכזית. דבר זה –