מענה על קייס בעוולת הרשלנות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 1365
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

שאלה 1:
במקרה הנדון אבחן, כיצד במחדלו הפר מתקן ההחלקה את חובתו כלפי גבי, גרם לו נזק.  אבחן את שאלת האחריות לפגיעתו בגין עוולת הרשלנות מכוח סעיפים 35 ו – 36 לפקודה. ראשית אבחן את סעיף 38 העוסק באחריות המוגברת. ההגדרה שהוכרה בפישמן –  "דבר מסוכן" אמנם רחבה מדי לדברי בך בישראליפט אך אצמצם אותה להגדרתו של המתקן. אנו רואים כי בעלי המתקן מחזיקים בנכס שמטיבו מסוכן, שכן ספורט ההחלקה על הקרח טומן בחובו סיכונים שהם חלק ממהותו של הספורט. התנאי השני מתקיים בנוסף, שעל הבעלים לדעת על הנזק הצפוי (שבירת האף) הנגרם בהיות גבי מחליק בפעם הראשונה בחייו ללא התרעה על הסיכון הטמון במתקן.
לכן אדרוש להעברת נטל הראייה על המתקן.
אם יוכח הסעיף, על הנתבע להרים את הנטל להוכחת אי ההתרשלות, אך מפאת העובדה שלא מוטלת עלינו הקביעה המשפטית, אדון בשני היסודות הראשונים של עוולת הרשלנות.
חובת הזהירות חובת זהירות מושגית: נבחנת לפי שני מבחני צפיות מצטברים:         I.      טכנית: האם בעלי מתקן החלקה יכולים לצפות נזקי גוף בהחלקה?
     II.      נורמטיבית: האם  בעלי מתקן החלקה צריכים כעניין שבמדיניות  (הם מפזרי הנזק, בעלי עלויות מניעה ובעלי הביטוח הטובים ביותר ואותם נרצה להתריע) לצפות נזקי גוף?
התשובה לשני המבחנים הינה חיובית, בהתבסס על הלכת ועקנין שכן הבעלות על המתקן יוצרת זיקה בין הבעלים לבין הסיכונים שנוצרו במתקן שבשליטתו. חובת זהירות קונקרטית: נבחנת לפי שני מבחני צפיות זהים: