תקציר אחד האסונות הגדולים ביותר שפגעו באוכלוסיית עולם לא היה מלחמה, מבול, רעידת אדמה או רעב. מקורו של האסון באחת המגפות האיומות ביותר שידעה האנושות אי פעם – המגפה השחורה, הלא היא "המוות השחור".
הערכות עכשוויות מניחות שכשליש מאוכלוסיית העולם באותו זמן נכחדה בעקבות המגפה השחורה. שיעור התמותה של הנדבקים במחלה התקרב למאה אחוזים(!), ואנשים שנדבקו בה מתו תוך שלושה עד ארבעה ימים לכל היותר. התמותה הייתה עצומה ומדהימה, ובערים הנגועות מתו כמחצית האוכלוסין. אנשים מוכי אימה ופחד נסו מערי הנמל אל פנים הארץ כאשר בעשותם כך הפכו בעצמם, בצורה אירונית, למפיצי המחלה בכל הדרכים שעברו בהן. הסיבות למגפה, בהתאם לחשיבה המדיאבלית, היו מגוונות. רבים האמינו שהסיבה העיקרית למגפה היא הצרה שהביא עמו מערך הכוכבים שבשמיים ומולם (ופעמים רבות לצידם) עמדו אלה שהשכילו להבין שמדובר באירוע רפואי. מאמינים רבים (נוצרים, מוסלמים ויהודים) היו משוכנעים שהגורם המוסרי היינו, התנהגותם הבזויה וחסרת המוסר של בני האדם, היה זה שהכתיב את הצרה ולעומתם חשבו אחרים שהגורם ההיסטורי, כפי שבא לידי ביטוי בכתבים מילנריים ואפוקליפטיים שונים, היווה למעשה את התחזית לעתיד לבוא. גם הטיעון היהודי, לפיו העם הנבחר היה זה שאחראי לכל הזוועה, העולמית בכלל והנוצרית בפרט, לא נעדר מן הרשימה הגם אם ממבט ראשון נדמה ששלל הסיבות למגפה שונות בתכלית, הרי שמבט מעמיק יותר יעלה את השאלה עד כמה, אם בכלל, סותרים אותם גורמים האחד את השני? להערכתי, אין סתירה כלל וכלל בין דרכי החשיבה השונים וכפי שהראה בהמשך עבודתי הרי שבסופו של דבר כל אחת מהסיבות לעיל הייתה רק ההדק שהפעיל את יריית הפתיחה אשר בכל מקרה נורתה על ידי האל עצמו.