מבוא
תעשיית התיירות כיום הנה התעשייה המתפתחת ביותר בעולם ונחשבת לגורם מרכזי וחשוב בכלכלתן של מדינות רבות בעיקר בקרב מדינות מתפתחות . על פי הערכה , גדלה תעשיית התיירות בשעורים שנתיים של קרוב ל – % 10ולפיכך מכפילה עצמה כל 10 שנים . תעשיית זו מורכבת ממספר ענפים, החל מענף התחבורה (יבשתית, ימית ואווירית), ענף הלינה והארחה על כל סוגיו, ענף ההסעדה וכמובן האטרקציות הטבעיות והמלאכותיות הנבנות ע"י האדם והנה בעלת חשיבות מרכזית כמקור ליצירת תעסוקה אפילו בתקופות של משברים כלכליים, מקור להכנת מטבע זר ומקור לעידוד ופיתוח של תשתיות ותעשיות נלוות, אך רגישה ביותר לסיכונים והשפעות סביבתיות מאחר והיא מונעת מכוח עיקרון הביקוש. השיפורים הטכנולוגיים שיצרו מהפכה בכל העולם השפיעו רבות גם על תעשיית התיירות וכן השיפורים בתחבורה, נגישות לאתרי תיירות והשיפור ברמת החיים אפשרו להמוני תיירים ברחבי העולם לנוע ולהכיר מקומות חדשים וארצות רחוקות. מדינות מתפתחות בעולם  הכירו במהרה ביתרונותיה הכלכליים , התרבותיים והסביבתיים של תעשיית התיירות ופעלו ועודן פועלת בכדי ליזום, לתכנן, לארגן ולתקצב תוכניות פיתוח הקשורות בתעשייה זו .  בעבודה זו יסקרו ההיבטים החיוביים והשליליים על פיתוח תיירות והגעת מבקרים למדינות המזרח בשלושה מישורים: ההיבט הסביבתי, ההיבט החברתי וההיבט הכלכלי וסיכויי פיתוח תיירות הוגנת ומשמרת בכל אחד מההבטים שצויינו תוך מתן דוגמאות מהשטח וכן יוצגו מסקנות והמלצות להמשך פיתוח התיירות במדינות אלו .                                ארצות מתפתחות " במרוצת שלושים השנים האחרונות גברה המודעות להבדלים ברמות החיים בין קבוצות האוכלוסייה במדינות השונות. גברה ההכרה שקיימים הבדלים מהותיים בעושרן של מדינות אחדות בהשוואה לאחרות. בהכללה רבה ניתן לומר כי קיימות מדינות " עשירות " "ועניות".
המדינות העניות יותר כונו בשמות שונים כמו: מפגרות, תת מפותחות, בלתי מפותחות, או מתפתחות. כל המושגים הללו הם יחסיים ונקבעו ע"י המדינות המפותחות והמתועשות. לאחרונה נכנס לשימוש מושג נוסף שהנו מדינות העולם השלישי . במושג " העולם השלישי " השתמשו לראשונה בצרפת בשנות ה – 50 ותחילת שנות ה 60- והוא מבוסס על החלוקה המשולשת של העולם המונחית בעיקר ע"י הבדלים פוליטיים וכלכליים. העולם הראשון הנן מדינות מתועשות בעלות כלכלת שיווק הנקראות גם המדינות הקפיטליסטיות או העולם המערבי, העולם השני אלו הן מדינות בעלות כלכלה מרכזית הנקראת גם הגוש הקומוניסטי ואילו העולם השלישי הנן מדינות עניות אשר רבות מהן השתחררו לא מכבר מעול המעצמות הקולוניאליות.
בדרך כלל יש למדינות עניות אלו אפיונים משותפים הקשורים למבניהן החברתי ולהכנסה .
בהשוואה למדינות העשירות יש לעמי העולם השלישי רמת תזונה דלה , יותר אנשים מועסקים בחקלאות, תוחלת החיים ממוצעת קצרה, שיעור גבוה של התושבים הנם אנלפבתיים, כלכלת היצוא תלוייה במוצרים ראשוניים שמקורם בחקלאות ובמכרות ותלג נמוך לנפש. רב מדינות העולם השלישי היו מושבות אירופאיות במשך תקופה מסויימת והתנסו בשלטונם של מעצמות קולוניאליות שונות כגון: בריטניה, צרפת, בלגיה, ספרד, פורטוגל ואחרות.
הקולוניאליזם הותיר רבות ממדינות העולם השלישי עם כלכלות בלתי מפותחות או טרום מפותחות שאין ביכלתן לספק את צרכיהם ואת שאיפותיהם של תושביה.
מדינות אלו פנו לצורות שונות של תוכניות פיתוח במגמה למצוא גישה שתניב קידום כלכלי וחברתי בעוד שפיתוח מכל סוג שהוא מצריך סיוע ממקורות חוץ. תכניות פיתוח במדינות אלו נתפסות גם כסמלים לעצמאות פוליטית באמצעותן תוכלנה מדינות עולם שלישי להבטיח לעצמן קדמה כלכלית באי תלות במעצמות הקולוניאליות והניאוקולוניאליות". (דיקנסון ואחרים 1983) מבחינה תיירותית הנסיעות הארוכות בין ארצות מפותחות לארצות בלתי מפותחות ולארצות המתפתחות ממשיך לצבור תאוצה מדי שנה ויוצר אפשריות חדשות של קשר ישיר בין אנשים מרקע שונה , אורח חיים שונה לגמרי, ורמת הכנסה שונה שלעיתים יכול ליצור בעיות חברתיות, סביבתיות ופוליטיות חמורות. עם זאת, בארצות המתפתחות שרובן שופעות אטרקציות פיזיות וטבעיות קיימים מרבית הנתונים הנדרשים בכדי להפכם ליעדים מועדפים בעיקר בעיני התיירים האקולוגיים, התרמילאים וההרפתקנים המחפשים לחוות חוויות שונות בין תרבותיות במהלך טיולם ותוך כדי כך לפתח את תעשיית התיירות בארצות אלו.