תולדות המוסיקה המערבית ב!

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , ,
ציון 97
שנת הגשה 2016
מספר מילים 2724

תקציר העבודה

מטלת מנחה (ממ"ן) 12
למרצה: ד"ר יונתן בר-יושפט הקורס:  10733-  תולדות המוסיקה המערבית ב' חומר הלימוד למטלה:
יחידות לימוד מצולמות 7 עד 10ב' (כולל) מספר השאלות: 2
משקל המטלה:  10 נקודות קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
·          שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה" שאלה 1- המיניאטורה הרומנטית המלחין הנידון הינו שוברט, בהרכב של קול ופסנתר א.      מאפיינים כללים של הז'אנר:
בתוך סגנון הרומנטיקה וכחלק בלתי נפרד מהשקפותיה, קם ז'אנר קולי בשם "ליד" (מגרמנית Lied, או ברבים Lieder). הליד הוא שיר גרמני שנועד לביצוע בידי זמר/ת ופסנתר, ובמהרה הפך למייצג הרומנטיקה. מבחינת ממדי השיר, ניתן להשוות את האופרה למוזיקה הסימפונית, ואת הליד להשוות למוזיקה הקאמרית; כלומר, מעין שיר שניתן לבצע בתוך חדר קטן, לקהל מצומצם (כפי שנועדה המוזיקה הקאמרית בתחילתה), אך בניגוד למוזיקה הקאמרית המרהיבה, הצבעונית במרקמיה, ושיכולה להתארך על פני תיבות רבות ולתמרן בין הכלים השונים- הליד הוא תמציתי הרבה יותר; הוא קצר, פשוט, נוקב, אקספרסיבי, ישיר מאוד ואף בעל אווירה אינטימית (כיום מבוצעים הלידר גם באולמות גדולים לשם הראוותנות, אך במקור נועדו לביצוע בחדר קטן). המלודיה מתאימה מאוד לכל בית, שכן היא כתובה לכך; היא נועדה לאו דווקא להרשים אלא ליצור סיפוק והכלה אצל המאזין. כיוון שהשיר לרוב קצר, ניתן לראות לעיתים רבות –
ב.      בכדי להבין את מהות הליד, יש להגדיר מאפייני הרומנטיקה תחילה. המוזיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית הייתה זרם שצמח במאה ה-19, ככל הנראה בהשפעות רבות של המהפכה הצרפתית. יש לראות בזרם זה שינוי רב לעומת קודמו, שכן המוזיקה בתקופה הקלאסית שאפה לדבוק בחוקים מחמירים ונוקשים יותר, בכדי לרצות אידאל שמרני והדוניסטי ביותר שרווח באותה התקופה. אם לנבור באיכויות המוזיקה הרומנטית, שהתבססה לה לאחר עידן של נאורות ופריחת השכלה רחבה, נחשפו גם דרכים יותר הבעתיות; לדוגמא, אם נראה בטכניקת "ציור מילים" (word painting) של הבארוק כהתקדמות רעיונית, אזי התופעה שהלידר מניבים הינה עמוקה פי כמה וכמה. הספרות ברומנטיקה הניבה רעיונות חדשים שזלגו גם אל המוזיקה. חלק מהרעיונות נטו להציג את כיוון הלא רציונלי, תוך אמונה כי למוזיקה יש כוח עליון לבטא את ה"כמיהה" או ה"געגועים" ליעד לא ברור (מושג ידוע בגרמנית, הקרוי "Sehnsucht"). בנוסף, הנגיעה –
ג.        הבעיה היחידה של המיניאטורות (שהיא גם מעלתן) היא אורך היצירה. המיניאטורות הן יצירות קצרות במיוחד ביחס לסימפוניות ואופרות, ודרך ביצוען, כלומר הפסנתר, מעניק להן אופי מצומצם אף יותר. בתקופה הרומנטית ישנה נסיגה אל תוך סגנון עדין, מינימלי ואינטימי (בניגוד לאופרה באותה התקופה, ראה שאלה 4) והמוזיקה לרוב הולחנה לביצוע בידי הרכבים קטנים כגון אנסמבלים, הרכבים קאמריים, לידר לפסנתר וקול, ואף פותחו ז'אנרים רבים בתוך הכתיבה לפסנתר בלבד: נוקטורן, אינטרמצו, בלדה, ערבסק ואימפרומפטי. צורות אלו משקפות מעין מצב רוח חולף, כיוון שאורך הקטע לרוב לא עולה על מספר דקות, וכפי שנראה אצל שופן ישנם קטעים של 40 שניות עד דקה. בניגוד ליצירות גדולות ממד, בעיקר סימפוניות, מוגבלות המיניאטורות לגיוון המרקמים. לדוגמא, בסימפוניה מס.1 מאת גוסטב מאהלר, מצליח מאהלר לתאר את כל התעוררות הטבע לפרטי פרטים, תוך שימוש בתזמורת גדולה ובנייה מחושבת של החומרים …
שאלה 4- האופרה האיטלקית במאה ה-19
במאה ה-19, האופרה האיטלקית ייצגה והדגישה בעיקר רעיונות לאומיים, בניגוד לסוגי האופרות השכנות, כגון הצרפתית והגרמנית. לעומת האופרה במאה ה-18, שנחלקה לשני ז'אנרים עיקריים- האופרה סריה (seria) הטראגית והאופרה בופה (buffa) הקומית, במאה ה-19 הרומנטיקה השפיעה על האופרה ועל זו חלה תפנית מעניינת. חומר הגלם ששמש לה כבסיס כבר לא היה מבוסס רק על מיתולוגיה והיסטוריה, אלא על חומרים מן הספרות העלילתית, מאת סופרים כגון סיר וולטר סקוט, ויקטור הוגו ופרידריך שילר. ניתן לראות במאה ה-19 את תור הזהב של ז'אנר האופרה; היא הפכה למוקד מוזיקלי וניתן לה תפקיד כמעט משיחי.
כחלק מהשפעותיה של המהפכה הצרפתית, עקרה האופרה את הדת ממושבה הארכאי כמשפיעה רוחנית/תרבותית עיקרית, ותוך הישענות על תנועות ורפורמות אנטי–