חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1992
( חוק גל ) והשפעתו על המהפכה החוקתית בישראל אוקטובר 2008
תוכן העניינים
מבוא
חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1992
חוקה, חוקי יסוד ואקטיביזם שיפוטי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וההגנה על הקניין הנובעת ממנו פסק דין בנק המזרחי סיכום ביבליוגרפיה נספח: נוסח החוק מבוא
חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי התקבל בכנסת ב-1992 ביוזמת חבר הכנסת גדליה גל (עבודה) איש תנועת המושבים, ונקרא על שמו – חוק גל. החוק בא להסדיר חובות עתק שצברו בעלי המשקים והאגודות השיתופיות במושבים.
החובות נרשמו למעשה על שמם של תאגידי הקניות שמשכו את הכספים מהבנקים, והתחייבו לספקים עבור המושבים שהיו ערבים לחובותיהם של התאגידים. חוק גל גלגל את החוב לפתחם של הערבים וקבע כי לאחר הסדרת החוב יבוטלו כל הערבויות הצולבות בין המושבים, חברי המושבים והתאגידים. חוק גל קבע הפחתה אוטומטית של 20% מהחוב, כך שלמעשה טופל חוב של 15.2 מיליארד שקל שצברו, 477 אגודות שיתופיות (מושבים) וכ-19,100 בעלים של יחידות משק (חברי המושבים). מנהלת ההסדר שהוקמה בהוראת חוק גל, פעלה באמצעות "משקמים" אזוריים שזכו לסמכות של שופט מחוזי, שפסקו מהי יכולתם הכלכלית של בעלי החוב לפרוע את חובותיהם. חלק ניכר מהחייבים קיבל מחיקה נוספת של 40% מהחוב ואחרים, שנמצאו חדלי פירעון – חובם נמחק כולו. בדברי ההסבר שהובאו בהצעת חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1991, מבקש החוק ליצור מסגרת חדשה לפתרון המשבר הקשה שפקד את המיגזר החקלאי כבר שנים מספר לפני כן. מגמתו הכללית היא לאפשר את שיקומו של המיגזר החקלאי. הוא בנוי על העדפת השיקום על פני הפירוק, מצד אחד, ועל הרצון להימנע מהזרמת כספים מהקופה הציבורית למען השיקום, מצד שני. התערבות המחוקק במציאת הסדרים למיגזר החקלאי נראתה מחויבת המציאות, לאחר שההסדרים השונים שקדמו לה לא הוכיחו את עצמם, לדעת המציעים, "והותירו את המגזר החקלאי במשבר עמוק ולעתים אף החריפוהו".
עבודה זאת עוסקת בחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב-1992 והשפעתו על המהפכה החוקתית בישראל, בעיקר בהקשר לפסק הדין בנק המזרחי   .