האירועים במחנות סברה ושתילה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 12472
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

ציון הסמינר 87
תוכן עניינים מבוא -2
התקופה שלפני המאורעות בביירות -…4
רצח בשיר ג'מאיל וכניסת צה"ל למערב ביירות -.7
יציאת הפלנגות והידיעות על הטבח -.10 האחריות לטבח -12
גלגול הפרשה בשיח הציבורי הישראלי 22
סיכום .29
ביבליוגרפיה -.31
מבוא
בשנת 1975 פרצה בלבנון מלחמת אזרחים. במלחמה זו היו מעורבים כוחות מזוינים שונים שפעלו מטעם מפלגות, עדות וארגונים שונים. מלחמה זו התנהלה בעיקרה בין ארגוני הנוצרים מצד אחד, לבין כוחות פלסטינאים מזוינים שאליהם חברו ארגוני שמאל וכן ארגוני מוסלמים ודרוזים מצד שני. מלחמה זו הייתה ארוכה ועקובה מדם, וכללה מעשי טבח הדדיים באוכלוסיות אזרחים. מספר הקורבנות של מלחמת האזרחים נאמד בקרוב למאה אלף הרוגים, בניהם מספר רב של אזרחים בהם נשים וילדים . מדינת ישראל באותה תקופה, וגם היום יש לציין, הייתה נתונה במאבק מול ארגוני המחבלים הפלסטינאים, ועל רקע
זה מצאה לנכון לתמוך, באמצעים שונים, בכוחות הנוצריים במאבקם באויב המשותף, קרי – ארגוני המחבלים הפלסטינאים. ב- 6 ביוני 1982 החלה מלחמת שלום הגליל.
כוחות צה"ל חצו את הגבול ועלו צפונה ולאחר שבוע השיגו שליטה על פרברי ביירות וחברו לכוחות הנוצריים ששלטו במזרח העיר. החלק המערבי של ביירות נותר בשליטת המחבלים וכוחות סוריים. כעבור עוד כשבועיים השלים צה"ל את כיתור מערב ביירות במטרה לסלק משם את אלפי המחבלים והסורים ולהביא לכינון משטר עצמאי במדינה. המחבלים שנשארו נצורים במערב העיר הסכימו להתפנות ללא שפיכות דמים, אך בתום הפינוי התברר כי הללו לא עמדו בהתחייבותם, וכאלפיים מהם נותרו במערב ביירות גם לאחר הפינוי.
ב- 23 לאוגוסט 1982 נבחר מנהיג הפלנגות הנוצרי, בשיר ג'מאיל, לנשיא לבנון. תקופת כהונתו הייתה אמורה להתחיל כעבור 30 יום, ב- 23 לספטמבר 1982. ב- 14 לספטמבר 1982, כעשרה ימים לפני היכנסו לתפקיד, נהרג ג'מאיל בהתפוצצות שאירעה במטה הפלנגות הנוצריות בו שהה. בעקבות ההתנקשות בנשיא הלבנוני הנבחר התקבלה החלטה כי צה"ל, בשיתוף הפלנגות הנוצריות, יכנסו מיד למערב ביירות במגמה להשתלט גם על חלק זה של העיר. משימת הפלנגות הייתה לסרוק ולטהר את מחנות הפליטים הפלסטינאים סברה ושתילה שבמערב ביירות. הפלנגות שהו במחנות כ- 36 שעות. בספטמבר 1982 נרצחו כשמונה מאות בני אדם גברים, נשים וילדים במחנות הפליטים הפלסטינאים סברה ושתילה בעיר ביירות שבלבנון ביירות שבלבנון. הטבח בוצע בידי לבנונים נוצריים, אנשי פלנגות, כנקמה על רצח מנהיגם, בשיר ג'מאיל, ביום שלישי 14.9.82 בשעות אחר הצהריים כאשר התפוצץ מטען חומר נפץ גדול בבנין באשרפיה בביירות בו שהה ג'מאיל עם קבוצת מפקדים ואנשי פלנגות אחרים. הטבח חולל בארץ ובעולם מחאות קשות ואצבע מאשימה הופנתה כלפי צה"ל שישב באותה העת בביירות ושלט באזור. הדרישה להקמת ועדת חקירה הייתה מקיפה, מנגד היו שהתנגדו להקמת הועדה מאחר וטענו שעצם הקמת הועדה תיראה כנטילת אחריות על הטבח. בעקבות לחץ ציבורי כבד, שהגיע לשיאו בהפגנת המונים שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל ( רבין ) שהתפרסמה כהפגנת "הארבע מאות אלף", הקימה ממשלת ישראל ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את האירועים ותברר האם לצה"ל חלק בפרשה. תפקיד הועדה נקבע על ידי הממשלה כדלקמן : "לחקור את כל העובדות והגורמים הקשורים במעשי הזוועה שבוצעו על ידי יחידה מן הכוחות הלבנוניים נגד האוכלוסייה האזרחית במחנות שתילה וסברה" . ועדת החקירה מנתה שלושה חברים : נשיא בית המשפט העליון ויושב ראש הועדה – יצחק כהן, שופט בית המשפט העליון וחבר בוועדה – אהרון ברק ואלוף במילואים וחבר בוועדה – יונה אפרת. מסקנות הועדה הטילו אחריות אישית ועקיפה על כמה מפקדים בכירים בצה"ל וכן על מספר שרים בממשלת ישראל והביאה להדחת כמה מהם, בהם שר הביטחון אריאל שרון, מתפקידם.