תוכנית שיווקית ליקב יין - 75 ע"מ הכוללים ניתוח מעמיק על כל מאפייני השיווק ומחקר חדירה לשוק

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
ציון 95
שנת הגשה 2000
מספר מילים 18285

תקציר העבודה

"היא קנאה ביינו, כי שפתו מתנשקת עם כוסית אדומה מחשמל ותירוש, חלום בדוי או פלא, לילו היה לא לה לילה היה לילו"                                                                 (אלכסנדר פן)                         מבוא
  בשנים האחרונות תופסת תרבות הפנאי זמן הולך וגדל בחיי הישראלי, חלק נכבד מאותה תרבות נסב סביב הקולינריה בכלל והיין בפרט.
ענף זה מלבד היותו ענף יצרני נמצא במערכת של גורמים משפיעים ומושפעים עם הסביבות בקרבתו (העסקיות והלא עסקיות).
  ספורו של יקב דלתון מתחיל בשנת 1990, עת כורם מקומי בשם ארמונד ממן מתחיל להבין את ערכם של הענבים הגדלים בכרמו. ארמונד ידע כי כרמיו הם בין המובחרים שבכרמי ישראל וזאת תודות למיקומם הגיאולוגי על קרקע וולקנית עשירה ומיקומם הטופוגרפי בגובה רב, כ- 870 מ' וכן בזכות התנאים האקלימיים האידאליים לגידול ענבים.
ארמונד בנה יקב קטן בחצר ביתו במושב כרם בן זימרה והכין בו את יינו הראשון באמצעות כלים מאולתרים.
ב 1994
נפגשו ארמונד ומתי הרוני, איש עסקים אנגלי, בעל ניסיון בינלאומי רחב, והחליטו על הרחבת היקב. תודות לקשריו חובקי העולם גייס מתי הרוני את היינן האוסטרלי המפורסם ג'ון וורונצ'אק, הידוע כ"יינן המעופף", ליקב דלתון והוא אחראי אישית לפיתוח יינות ביקב דלתון . בהנחייתו החלו לצייד את הכרם במיטב הטכנולוגיה המתקדמת בעולם במטרה להביא את יקב דלתון לשורה הראשונה בין יקבי ישראל.
אחד היתרונות של יקב דלתון הוא הקרבה לכרמים. מיד בתום הבציר מועברים הענבים ליקב, עובדה המשמרת את טיבם ומחזקת את טעמם המצוין של הענבים. כל בציר מותסס בנפרד ולאחר מיון קפדני רק הטובים והטעימים שביינות עוברים לשאר תהליכי הייצור והיישון בחביות עץ אלון צרפתי. יקב דלתון משווק מבחר יינות משובחים, כגון שרדונה, סוביניון בלאנק וקברנה סוביניון. היין כשר למהדרין לכל ימות השנה ולחג הפסח. בקרוב יורחב מגוון היינות.
יינות דלתון זכו לביקורות נלהבות בארץ ובחו"ל.
  כיקב בוטיק מתמקד יקב דלתון באיכות ע"י בחירה קפדנית של הענבים המובחרים ביותר ליצירת היין ואינו בהכרח מתמקד בכמויות גדולות. מכאן נגזרת גם המדיניות השיווקית של דלתון – התמקדות בחובבי יין. לכן אין המטרה להגיע לרשתות השיווק הן בשל הכמויות שיקב בוטיק יכול ליצר והן  מחשש פגיעה במוניטין.
ההחדרה תתמקד בחנויות יין, במועדון לקוחות של חובבי יין, בהחדרה למסעדות, במכירה בחנות היקב וביצוא לקהילות יהודיות בחו"ל.
יינות הנמכרים ברשתות שיווק בישראל זוכים למיצוב נמוך ולכן רק מותגים מוכרים ומבוססים כמו "כרמל מזרחי" יכולים להרשות לעצמם להופיע ברשתות השיווק ולהגדיל את היקף המכירות ללא חשש מפגיעה במוניטין. אך מותג חדש ולא מוכר כמו דלתון יכול להיפגע מבחינה תדמיתית ממכירה ברשתות שיווק בישראל.
הקונים בחנויות יין הנם חובבי יין המחפשים יין איכותי ומוכנים לשלם מחיר גבוה, מכירה דרך חנויות יין תמצב את דלתון כיין איכותי.
עם התפתחות תרבות הפנאי וצמיחת ענף מסעדות הגורמה ישנה חשיבות רבה להפצת יין דרך מסעדות, ענף זה מהווה מעין מנוע לצריכת יין גם מחוץ למסעדות ולכן יש צורך להסתכל אל מעבר לשוק הישיר אל ההשלכות האחרות.
הקשר עם המבינים ביין יכול להישמר דרך מועדון לקוחות, לשיטה זו יתרונות רבים עליהם ארחיב בהמשך הפרויקט.
בכל מקום בו יש קהילה יהודית ישנו בית מסחר ליינות ישראלים, הציבור החי בגלות מאופיין בשמירת כשרות גם אם אינו אדוק, כמו כן מאופיין הצרכן היהודי בתפוצות כמבין וצורך יותר מישראלי ממוצע.
ליקב דלתון מרכז מבקרים שבו מתעתד היקב לאפשר סיורים מודרכים וטעימות ביקב, השקעה בערוץ זה תעזור לבסס את התדמית של יקב דלתון. לאחר הסיור קונים המבקרים יינות בחנות היקב ונושאים עימם יין המלווה בחוויה חיובית ומעשירה.
  הגדרות   ייצור יין הנה תעשייה המשלבת אומנות (CRAFT), ככזאת היא בנויה מרזי מקצוע רבים ושפה מקצועית ייחודית, על המתעניין בשוק זה להכיר תחילה את השפה.
הגדרות:
1.      יין (הגדרה מילונית)- משקה משכר (מכיל כהל) העשוי מיץ ענבים שתסס.
2.      יין (הגדרה מקצועית) – משקה אלכוהולי נטרלי (8-15%) המופק מענבים שעברו תהליך תסיסה טבעית או מלאכותית.
3.      תסיסה – תהליך כימי שעובר מיץ הענבים כאשר הוא מובא במגע עם שמרים טיבעיים או מלאכותיים ואשר הופכים אותו לאלכוהולי.
4.      יין זני – יין המופק מ 85% לפחות מיץ מענבים מאותו זן.
5.      יין יבש – יין המופק ללא תוספת סוכרים.
6.       יין מתוק חצי יבש – יינות שלתהליך תסיסתם הוספו סוכרים ברמות שונות 7.      יין מבעבע (SPARKLING) – יין תוסס המיוצר בשיטת תסיסה בתוך הבקבוק.
8.      זנים אדומים – קברנה סוביניו, מרלו, גאמאי, פינו נואר (רק מקצת הזנים הקיימים).
9.      זנים לבנים – שרדונה, סוביניון בלן, אמרל דריזלינג, מוסקט (מקצת הזנים הקיימים).
  ענבי יין הענבים להפקת יין שונים מענבי מאכל שוני בסיסי, ענבים אלו גדלים תוך פיקוח מדעי מדויק וזאת מכיוון שאיכותו וטעמו של המוצר הסופי (יין) נקבעים ישירות ובצורה כמעט מוחלטת ע"י איכות הענבים (בהנחה ששאר התהליכים תקינים). על מנת להגיע לרמת ענב מתאימה יש צורך לחקור את התנאים הגיאולוגים, הטופוגרפיים, הגיאוגרפים, האקלימיים ועוד שיקולים רבים שיש לקחת בחשבון ולעמוד בספציפיקציות מחמירות. בהתקיים אותם תנאי יסוד מתבצע מעקב יום יומי אחרי התפתחות הענב, כשהמדד העיקרי למוכנות לבציר הוא רמת הסוכר בכל ענב, רמת הסוכר ניתנת לחיזוי וכך נערכים בכרם מסוים לבציר לילי מהיר בתאריך מסוים והובלה מהירה ליקב (הטמפרטורה בלילה אופטימלית לבציר והובלה).
הנקודה למעשה היא שייצור יין, גם עם נתפס כפרימיטיבי, הרי זה רושם מוטעה – מדובר בתהליך משוכלל בעל פרמטרים מדעיים.