העב מציגה דיוקן אנושי ואישי על כל מהמשתתפים ומעוררת בנו תחושה של קרבה והזדהות בנקודות מסוימות אצל כל אחד מהשותפים לתהליך היצירה. היצירה מציגה שיתוף פעולה בין האומנות למציאות החיים. היא מציגה שילוב של תופעה המצויה מחוץ לעולם הריקוד הטריוויאלי- מגבלה פ

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2016
מספר מילים 3163
מספר מקורות 11

תקציר העבודה

הבעה ויצירה באומנות עבודה סמסטריאלית בנושא המעגליות ואי-שניות באומנות במסגרת הקורס העצמי הריק הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של תפיסת הריקות מרץ 2016
תוכן עניינים
פרק ראשון –3-9
מבוא
מקורות ספרותיים פרק שני –10-12
האומנות המודרנית ביטוי המעגליות ביצירה ביטוי אי שניות ומושג הריקות                                                                           פרק שלישי –..13
הקשר בין אדם לאדמה יסוד האדמה לעם הפלסטיני, באסלאם וביהדות סיכום -14
                                                 ביבליוגרפיה –.15
פרק ראשון מבוא
בעבודתי אתייחס בהתחלה לחיי מחמוד דרוויש, ואציג חלק משיריו ובמשמעות השירים שלו והרמזים בהן, ואתמקד בשני שירים מהן וכיצד מעגליות החיים מתבטאת בשירים אלו במפורט (ובשאר השירים בכלל) דרך הרמזים ובמיוחד דרך עוף הפניקס שהוזכר בשרים אילו ולמה בחר דווקא בפניקס , והאם יש לאותו עוף קשר ברמזים בהמשך! והאם חיינו שונים מחיי הפניקס! ואם אנחנו מגיעים לחיים רק לתקופה מסוימת ואז נפרדים ועוזבים הכול מאחורינו! ומה המשמעות של הסבל? למה לסבול אם הכול זמני ולמה להתאהב ולהילחם למען מטרות אם אנחנו עוזבים הכול בסופו של דבר כאילו שמעולם לא היינו! וכיצד תהליך זה של חיים ומוות מתברר כמעגלי ובאילו דרכים נושא זה בא לידי ביטוי ביצירה?
 עוף הפניקס לקוח מן האגדה על ציפור הפניקס. הפניקס, הקרוי גם עוף החול, הוא ציפור אגדות ממין זכר החי במדבר במשך מאות שנים. לקראת סיום חייו הוא בונה לעצמו קן העשוי ענפי קינמון, שורף אותו ומכלה עצמו באש. מן האפר קם לתחייה ציפור פניקס חדש. על פי מדרש בראשית רבה (פרשה יט) עוף זה נקרא 'חול'. המדרש מפרש את הפסוק מספר איוב (כ"ט 18): "כחול ארבה ימים" כהתייחסות לעוף החול – "עוף ושמו חול ולא נקנסה (=נגזרה) עליו מיתה, שלא טעם מעץ הדעת ולבסוף אלף שנה מתחדש וחוזר לנערותו", בפירושו לבבלי (סנהדרין דף קח/ב) כותב רש"י ששמו של העוף "אורשינא – עוף ושמו חול בלשון המקרא, ואינו מת לעולם". ואז אחבר בין השירים והרמזים מהאגדות בהן ובן הרמזים של הדת ששלב בינם דרוויש בשירו..
ועל דרוויש כמשורר ערבי במדינת ישראל ועל כיומנו וההמשכיות בחיים והקשר בינינו לבין האדמה והמוות והחיים..
בבואי לחקור את הנושא, ראשית אסביר את משמעות שם היצירה, וכיצד הוא מתקשר לתוכן היצירה והאמצעים המלווים אותה. שנית, אדבר על נושא המעגליות ביצירה: באילו דרכים באה בה המעגליות לידי ביטוי. עוד אדבר על אי-שניות ומושג הריקות ביצירה, ואין השירה של דרוויש מושבעת מחייו כפלסטיני בישראל. ומתוך זה אגלוש לנושא הקשר בין האדם לאדמה, והאני בחברה, מתוך הנושאים הללו- המעגליות והקשר בין אדם לאדמה  והאי- שניות אגיע לנושא הפשטות ואיך הגעתי לזה..
מחמוד דרוויש:   דרוויש, נולד ב-13 במרץ 1941 בכפר אל-בירווה שבגליל המערבי, בנם השני של סאלים והוריה דרוויש, ערבים פלסטיניים מוסלמים. אביו היה בעל אדמות, ואמו אנאלפביתית. סבו לימד אותו קרוא וכתוב. לאחר שהכפר נכבש על ידי צה"ל ונחרב במלחמת העצמאות, נמלטה משפחתו ללבנון, תחילה לג'זין, ולאחר מכן לדאמור. שנה לאחר שנמלטו ללבנון, הסתננה משפחתו חזרה לישראל לאזור עכו, והתיישבה בג'דיידה. מכיוון שלא שהו בישראל בעת מפקד האוכלוסין באוגוסט לא קיבל דרוויש אזרחות ישראלית, אלא מעמד של תושב קבע‏1
דרוויש למד בבית הספר התיכון ע"ש "יני" בכפר יאסיף, ולבסוף עבר לחיפה. היה פעיל בתנועת הנוער הקומוניסטית בנק"י, וניהל רומן עם נערה יהודיה שהכיר בתנועה, תמר בן עמי. הוא עבד ככתב של בטאון מפ"ם בערבית, "אלמרצאד", וכעורך משנה ב"אל-פג'ר", ירחון ספרותי בערבית בהוצאת מפ"ם‏2, אך בשנת 1961 עבר לכתוב ב"אל-איתחאד", בטאון רק"ח‏ 3. את ספר השירה הראשון שלו פרסם בגיל 19. הוא פרסם שירים ב"אל-גדיד", כתב העת הספרותי של מפלגת רק"ח. שיריו רוויים זעם וצער על כאב הארץ ועל סבלו והשפלתו של הערבי הישראלי‏4.  שיריו זכו לפופולאריות רבה בקרב ערביי ישראל‏5 ובמדינות ערב וזכו לביקורות נלהבות ונחשבו לסמל ההתנגדות של ערביי ישראל‏6.  שלטונות ישראל ראו בו מסית והטילו עליו מגבלות‏7 ועצרו אותו מספר פעמים‏8.
באפריל
1 969 יצא לפריס לסימפוזיון של השמאל החדש‏9 ומשם נסע למוסקבה ללימודים באוניברסיטת מוסקבה. בפברואר
1 971 יצא את מוסקבה, אולם במקום לשוב לישראל נסע למצרים‏10. בעקבות זאת, הוצא דרוויש מרק"ח‏11. דרוויש החל לכתוב בשבועון המצרי "אל מוסוור"‏12 ומונה ליועץ לענייני ישראלים של תחנת השידור המצרית "סאות' אל ערב"‏13. בתחילת …