סמינריון בנושא הפוליטיקה היפנית בשנות ה60 של המאה העשרים ואולימפיאדת טוקיו 1964.

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
ציון 90
שנת הגשה 2008
מספר מקורות 15

תקציר העבודה

העבודה עוסקת בפוליטיקה היפנית של שנות ה-60 של המאה ה-20. המאמץ האדיר שהשקיעו היפנים להצטרף לחברה המערבית מבחינה טכנולוגית לפני מלחמת העולם הראשונה והשנייה. הרקע
ההיסטורי הגיאוגרפי והמדיני של יפן מתואר בבהירות עד ולאחר מלחמת העולם ה-II ולאחריהן. תיאור רפורמות מק-ארתור ותרומתן למבנה המדיני והאגרארי של עם היפני לאחר מלחמת העולם ה-II. והמאבק לחזור למשפחת העמים באמצעות ההשתתפות באולימפיאדת 1964.
15
עמודים
1 5
מקורות ציון 90 הפוליטיקה היפנית  בשנות ה-60 של המאה העשרים   ואולימפיאדת טוקיו 1964
תוכן   מבוא
             השערת המחקר              שאלת המחקר                1.   יפן – המיקום הגיאוגרפי האקלים והשפעותיהם                2.   ההיסטוריה הפוליטית של יפן                     2.1   יפן והמערב במאות ה- 16 וה- 19 – רסטורציית מייג'י ((Meiji                     2.2   תסיסה ושינויי מעמדות בתקופת מייג'י                3.   הדמוקרטיה של טאישו (Taisho)                4.   יפן וגרמניה                5.   התאוששות המערב, תבוסת יפן והמהפך                     5.1   חוקה חדשה                     5.2   השינויים הפוליטיים החברתיים והכלכליים ביפן לאחר המלחמה                     5.3   הרפורמה האגרארית החדשה                 6.   סיבות יפן למאבק על אירוח המשחקים האולימפיים                 7.   סיכום                 8.   ביבליוגרפיה מבוא
כדי לנסות לענות על השאלה חייבים להבין ולו על קצה המזלג את המנטאליות היפנית השונה במאוד מהמנטאליות המערבית, ומהווה תוצאה של בידודה הגיאוגרפי, חוסר הקשר עם המערב עד המאה ה-16 והניתוק מרצון מהמערב במהלך 200 השנים החל מהמאה ה- 17
ועד 1867 והתמורות שחלו בה במהלך ההיסטוריה שלה.
מדוע לדעתי נדרשה הסקירה ההיסטורית פוליטית המקיפה של יפן לצורך מענה על שאלת העבודה? יפן וההיסטוריה שלה שונות לחלוטין מההיסטוריה של מדינות ומעצמות במערב.
כאשר בוחנים את ההיסטוריה של הציביליזציות המערביות, קרי אירופה, המעבר מיוון, לאימפריה הרומית, לאימפריה הנוצרית, התגברות הלאומנות וחלוקת אירופה למדינות השונות, במערב ההיסטוריות שזורות זו בזו המאורעות החשובים חופפים או עוקבים, הדת זהה או דומה וכן המלחמות כולל מלחמות הדת. המערב נטה להגדיר את המזרח על פי שני סטריאוטיפים קבועים למרות שלא הבין את תרבותם, אורח מחשבתם או דתם הגישה האחת  ציירה את היפנים כעם אכזר וקשוח ממושמע עד כדי רובוטיות נטולת זהות עצמית ומאוחר יותר כגנבי רעיונות וחקיינים. הגישה השנייה, האחרת, ציירה אותם כעם חרוץ בעל חוש אומנותי, הפועל מתוך משמעת עצמית נדירה, באחדות, לטובת ארצם וקיסרם ומוכנים להתאבד במידה ונכשלו. אך בדיעבד הסתבר ששני הסטריאוטיפים אינם לחלוטין מדויקים.
ניסיון לתת מענה להשאלה הלכאורה פשוטה התבררה לי כבלתי אפשרית ללא הבנה מעמיקה יותר של אופי הפוליטיקה והמנטאליות היפנית ויחסי הגומלין ביניהן שנוצרו עם התמורות שעברה במהלך ההיסטוריה הייחודית שלה. אומה מבודדת וגאה שלא איבדה את עצמאותה, תרבותה וזהותה במשך למעלה מ-1500 שנה וקמה מתוך התהום של שתי טראומות האחת במאה התשע עשרה כאשר הכירה בנחיתותה אל מול המערב והעלתה את עצמה למעמד מעצמה קולוניאלית בתוך תקופה היסטורית קצרה יחסית והשנייה כאשר מתוך האפר של תבוסתה במלחמת העולם השנייה קמה כעוף החול וחזרה תוך מספר שנים קצרות למעמדה הקודם ואף התעלתה עליו.
מדוע אם כן, יפן זו, שאך כעשור שנים קודם לכן הייתה עסוקה בשיקום הריסותיה הפיסיות, שנאלצה להתמודד עם מבנה חברתי ופוליטי חדש שהחליפה לחלוטין את אופן מחשבתה והתנהגותה כלפי העולם הסובב אותה מדוע דווקא היא יצאה למאבק מול בריסל הבלגית, דטרויט האמריקנית ווינה הגרמנית כדי לזכות באירוח המשחקים האולימפיים של
1 964?
שאלת המחקר: באיזה אופן/מידה אולימפיאדת טוקיו אפשרה ליפן לממש מדיניות חוץ משפיעה או משמעותית בזירה הבין לאומית תוך נטרול גורמים פוליטיים.
 השערת המחקר:
האולימפיאדה שימשה כלי חשוב בהוכחת המהפך הפוליטי והמנטאלי שחל ביפן בעקבות    תבוסתה במלחמת העולם ה- II וסייעה ליפן לקצר את תהליך חזרתה למשפחת העמים.